הגב' נורית קורן, חברת כנסת לשעבר מהליכוד ובת להורים עולי תימן, המשיכה גם השבוע להוביל את המאבק לחשיפת הסיפור המלא של חטיפת ילדי תימן, במסגרת מושב מיוחד בכנסת | בריאיון כאוב ל'חדשות כפר חב"ד' , היא שופכת אור על נתונים מטרידים מהתיק הבוער המצביעים על התנהלות שיטתית להעלמת ילדים שהגיעו מתימן והעברתם לאימוץ, מספרת על ניסויים שנערכו בתינוקות שאושפזו בבתי הרפואה בארץ ומציגה מתווה לסיום הפרשה הכאובה
יוסף לוין, חדשות כפר חב"ד

אני מוכרח להודות שלדברים שנשפכו בריאיון הזה לא ציפיתי, בטח שלא לסיפורים שאחשף אליהם. עוד מילדות שמעתי על פרשת חטיפת ילדי תימן, כמשהו מְהֻמְהָם ולא ברור, אך עם זאת, לא נכנסתי אף פעם לעובי הקורה כדי להבין את עומק הסיפור המזוויע הזה, של חטיפת ילדים רכים בשנים – בפרט לאור החשיפה התקשורתית הזעומה בכל מה שנוגע לפרשה זו.
השבוע, במסגרת דיון מיוחד בנוגע לדו"ח משרד הבריאות בנוגע לפרשת ילדי תימן, נחשפו בכנסת עדויות נוספות על הפרשה העגומה. אחת הדמויות הדומיננטיות בחשיפת העדויות, היא חברת הכנסת לשעבר מהליכוד הגב' נורית קורן.
בכנסת העשרים, חה"כ קורן עמדה בראש הח"כים שמנהלים את המאבק לחשיפת פרטי חטיפת ילדי תימן, פרשייה שמייסדי המדינה ניסו ומנסים להסתיר מאיתנו כל כך הרבה שנים. אם רובם היו בחיים היום, בוודאי היו צריכים לתת על זה את הדין.
קורן טענה במשך הדיון כי היו רופאים שהשתתפו באימוץ ילדים והסתרתם מפני ההורים, ובפועל היו מעורבות בהיעלמות הילדים. "משרד הבריאות לא יכול להתעלם ולומר שהם גונזים את הדו"ח הקודם ומפרסמים אחד חדש של פרופסורית מוטה שאומרת את ההיפך", אמרה קורן.
הח"כית לשעבר טענה בדיון שיש ניסיון לטשטש את העבר. היא העלתה נתון מטריד שנחשף השבוע, ולפיו המחשב של ועדת כהן-קדמי נעלם לאחר שהופקד בכספת. "אני תוהה איך המחשב נעלם מהכספת של גנזך המדינה? זו הרי העלמת ראיות", האשימה. היא סיפרה שהגישה תלונה במשטרה וביקשה לחקור את הנושא.
הגב' קורן היא בת להורים עולי תימן. "ההורים סיפרו בבית שפה ושם נעלמו תינוקות", אומרת לי בתחילת הריאיון חברת הכנסת לשעבר, ומשתפת בקשר האישי שלה לפרשייה: "במשפחה הגרעינית שלי לא נעלם תינוק, אבל אצל הדודות מסביב היו עדויות. אחרי שהתחתנתי, גם חמותי סיפרה לי על מה שקרה עם אחותה: הביאו אותה לבית הרפואה כי היה לה משהו ברגל. חמותי באה לבקר את אחותה – שהייתה באותו זמן בחודשי המתנה מתקדמים – בבית הרפואה. במהלך הביקור היא סיפרה לה שהוציאו לה את התינוקת ושהודיעו לה שהיא נפטרה".
קולה נשנק מדמעות כשהיא מתארת עדויות ששמעה במהלך השנים. בימים אלו היא כותבת ספר חדש שיטלטל את המערכת הפוליטית והישראלית כולה, והיא משתפת אותנו בקטעים מזעריים ממנו.
כשנתניהו הזדעזע
מה הביא אותך לעסוק בפרשת חטיפת ילדי תימן?
"כשנבחרתי לכנסת ה־20 בסוף מרץ 2015 (למניינם), הלכתי לכל מיני אירועים כאלה ואחרים. הייתה תופעה שחזרה על עצמה שוב ושוב: ניגשו אליי נשים מבוגרות, תימניות, ואמרו לי שהגיע הזמן שהן ידעו מה קרה לילדים שלהן. עם הזמן, גמלה בליבי ההחלטה להתחיל לעסוק בזה.
"פניתי לראש הממשלה נתניהו, ואמרתי לו שאני רוצה לעסוק בפרשה. כך זה התחיל. הוא שאל אותי אם אני מאמינה שזה היה, ואמרתי לו שברור שאני מאמינה. ואז אמרתי לו שהמשפחות שהתלוננו קיבלו תשובה שהילדים נפטרו, אבל יש נתונים שמראים אחרת: למשל, לאחת המשפחות הייתה את הניירת הספציפית של הדו"ח, והראיתי לו שכתוב שהילד יצא מבית הרפואה ורק אחר כך נפטר. אמרתי לו שהילד הספציפי הזה בכלל לא יצא מבית הרפואה, אלא הוא נפטר בבית הרפואה. המשפחה לא קיבלה את הגופה ולא כלום. ואני לא מבינה לאן נעלם הילד.
"כשנתניהו ראה את זה הוא מאוד הזדעזע ושאל אותי מה אני רוצה לעשות. עניתי לו שיפתחו את כל חומרי החקירה של ועדת כהן-קדמי שכללה שתי ועדות חקירה קודמות שהן היו ועדות טיוח, והדיונים שהיו שם נסגרו לשבעים שנה קדימה.
"בתקופה שלאחר מכן התחלנו את כל התהליך של פתיחת הארכיון, ורוב החומרים אכן נפתחו. יש איזה 5 אחוזים שעדיין לא נפתחו ככל הנראה מצד צנעת הפרט, וגם – איפה שיש צנעת הפרט הסתירו את השמות, והיכן שמדובר על ילדים מאומצים השחירו שלא יראו מה כתוב. גם הסתירו את השמות של האנשים שעוד היו בחיים. זה כמובן מאוד קשה כשמנהלים חקירה".
מה שמעתם באותן ועדות? מה בדיוק נחשף שם?
"הייתה הוראה מבן גוריון לאסוף את הילדים שהגיעו מתימן לבית תינוקות בתואנה שההורים לא יודעים לטפל בילדים וכן מטעמי בריאות. את בתי התינוקות ניהל ארגון 'ויצו', והממונה על המעברות היו הצבא. הצבא טיפל בלוגיסטיקה ולא בילדים עצמם. מדובר על שנות החמישים המוקדמות. הילדים הללו נעלמו מבתי התינוקות ואמרו להורים שהם מתו. לא נתנו להם גופה. לפעמים אמרו שמות של בתי רפואה, אבל לעולים לא הייתה כל דרך להגיע לשם.
"המדינה הייתה אז בחיתוליה, ולהגיע ממקום למקום היה לוקח שעות, ולא היו אוטובוסים. כשהגיעו לבית הרפואה, היו עונים שאין ילד כזה או שהילד מת. יש כל מיני סיפורים של אחים בבתי הרפואה שראו איך לוקחים את הילדים. או שהאימהות היו באות להניק את התינוקות, ופתאום למוחרת בבוקר אמרו שהילד חולה. במקרה שאמרו שהילד נפטר – המשפחות היו מבקשות לראות את הגופה, ולא היו מסכימים ואמרו שכבר נקבר.
"משפחות שהיו כוחניות יותר ולא ויתרו, בסוף קיבלו את הילד אחרי שכבר אמרו להם שהוא נפטר. והיו כאלה שהשתוללו ופשוט הרביצו להם והוציאו אותם החוצה".
באיזה סדר גודל של תינוקות וילדים חטופים מדובר?
"הוועדות בדקו 1053 מקרים, ואנחנו יודעים שיש עוד מקרים שלא דווחו לוועדות כי אנשים האשימו את עצמם ולא הלכו להתלונן. היום יש עבודה של ד"ר נתן שטרית שהוא מדבר בה על 2800 מקרים שהוא מצא. אנחנו מאמינים שיש בין 3500 ל־4000 משפחות שנעלמו להן הילדים.
"הפרשה התפרצה בשנת 1968-1967 (למניינם), כשאז החלו להגיע צווי גיוס למשפחות והן התפלאו. הגיעו לוכדי עריקים לבתים, והם אמרו שהילדים חיים ושהם מתבקשים לבוא לצבא. המשפחות לא הבינו על מה הם מדברים ואז הבינו שהילדים כנראה חיים. עד היום הילדים הללו לא הורדו ממרשם התושבים ולאחרונה משפחות מסוימות קיבלו כרטיס של אזרח ותיק וגם הודעות לבוחר להגיע לבחור 4 פעמים בשנתיים האחרונות. וזה הזוי.
"יש פה בעיה, כי כל זמן שאין תעודת פטירה ורישיון קבורה, אי אפשר להוריד מישהו ממרשם התושבים. אז משהו פה היה לקוי בכל ההתנהלות. היום מה שקרה הוא שהגעתי למצב שהארכיון נפתח והבנתי מה אנחנו הולכים לראות. אמרתי לנתניהו שהכול טוב ויפה, אבל אם לא נקים ועדה מיוחדת בכנסת שתעסוק במשפחות ותעזור להן לקרוא את הניירת ולעשות מהלכים בעזרת כל המשרדים הרלוונטיים, לא עשינו כלום.
"זה לקח לפחות חצי שנה של מלחמות, עד שאפילו לא הצבעתי על התקציב, וכחברת כנסת צעירה זה עלול לעלות לך בהרבה דברים, וגם נענשתי על זה. אני לא הצבעתי כי אמרתי שחייבים להקים את הוועדה.
"הוועדה קמה בפברואר 2017 (למניינם), קיימתי דיונים והבאתי את כל המשרדים ופתחנו ניירת בנושאים מסוימים. למשל גילינו שילדים נלקחו מבית הרפואה, הועלו על אונייה והוסעו לארה"ב לאימוץ. היה מישהו מהמפד"ל שנחקר והוא העביר ילדים. הוועדה כתבה אז בפירוש שצריך להמשיך לחקור אותו, ולא עשו עם זה שום דבר. אח"כ הוא כבר היה בכלא כי הוא הונה את ארה"ב בעניינים אחרים".
דיברת על ארה"ב. יודעים מי לקח את הילדים ולאן? מה גיליתם בחקירה?
"אנחנו יודעים שילדים הוסעו לאימוץ, ושהרבה עשירים מחו"ל באו לבתי התינוקות, לקחו אותם ויצאו איתם מהארץ. חלק מהתינוקות היו באמת חולים, ובבתי הרפואה עשו עליהם ניסויים. יש כמעט 1000 מחקרים שנעשו בקום המדינה על התינוקות הללו. אנחנו מדינה קטנה, ובשנים הללו עשו הרבה ניסויים. הם אמרו שהם רצו לבדוק למה האוכלוסייה התימנית בריאה. עשו מחקר על לבבות ולקחו 50 לבבות מגופות של ילדים ונתנו לאיזה מחקר, וגם עשו כל מיני ניסויים בילדים חיים. יש איזה מסמך של רופאה שכותבת את זה במפורש.
"הדברים הללו מראים איך התנהגו לאוכלוסייה הזו. והדבר החמור ביותר הוא שהיו ילדים שעשו עליהם ניסויים והם לא נקברו כי אמרו שהם פסולת ביולוגית. זו מדינה יהודית. מאיפה הדבר הזה מגיע?!".
מאיפה נבעה כל הגישה הזו לילדים הללו? מה גרם להתנהגות המחפירה הזו?
"אני יכולה להגיד שניסיתי להבין ולחקור מי האיש שהוביל את כל המבצע ולהבין לאן להפנות אצבע מאשימה, אבל עצם העובדה שלא היה מישהו שיקום ויגיד שזה כן היה ושצריך לחקור את זה, מעלה הרבה תהיות. וגם ב־1968, כשבדקו 300 מקרים, למה לא הקימו ועדת חקירה ממלכתית? זה נראה למישהו תקין שבודקים כזה מספר של ילדים שנעלמו ולא מקימים ועדת חקירה ממלכתית?
"בהחלט, היה ממד גזעני בכל הפרשה. טענו שהילדים היו מלוכלכים ושלא ידעו לטפל בילדים בגלל הפרימיטיביות. כל הדבר הזה הוא לא הגיוני. ברור שראשי המדינה הגנו על זה, ההנהגה ידעה ושתקה. לא יכול להיות שהגיעו ל־1053 ילדים שנבדקו, בלי שהמדינה סייעה לזה. ובגלל שהמשפחות לא ידעו את השפה ולא ידעו לברר, הן נשארו פסיביות.
"לצערי הרב הם הגיעו למדינת ישראל ואמרו שלא יכול להיות שיעשו להם רע במדינת היהודים. אנשים גם מאמינים ש'ה' נתן וה' לקח', אבל כשרואים את המסה של הילדים מבינים שמשהו פה לקוי, משהו לא בסדר".
כמה מאותם ילדים חיים היום?
"אני לא יודעת מספר. כבר בוועדה הראשונה שבדקה את 300 המקרים מצאו שני ילדים מאומצים, ועוד ילד שהיה באיזו פנימייה. זה כבר אומר דרשני. הוועדה השנייה ב־1987 מצאה עוד 3 ילדים מאומצים. זה נראה לך בסדר שנמצאו ילדים מאומצים? הרי הם אמורים להיות מתים…
"באותן שנים הייתה את הפרשה של יוסל'ה שוחמכר שסבא שלו חטף אותו לארה"ב. הפרשה הזו הסעירה את המדינה, והשב"כ והמוסד שיתפו פעולה כדי להחזיר את הילד למשפחה שלו. ולמה כאן לא עשו כלום? זו גזענות לשמה.
"אגב, הדו"ח של פרופסור גרוטו מצביע על הגזענות של הרופאים שגם לקחו חלק בעניין של האימוץ ותיווכו בין המשפחות והיו מעבירים את הילדים לכל מיני מקומות כדי שהמשפחות לא ידעו".

הקריאה המרגשת לחטופים
יש איזה ניסיון של אנשים למצוא את המשפחות שלהם?
"עוד פרויקט שעשיתי בזמן שהייתי חברת כנסת, בשיתוף My Heritage, שהם נתנו לי ערכות לבדיקת DNA, ועשינו בדיקות ללמעלה מ־2000 איש. איתרנו עוד חמישה ילדים מאומצים שהתאחדו עם המשפחות שלהם, ושניים מהם ידועים והשאר ביקשו להישאר בעילום שם. למה? כי סיפרו להם שלא רצו אותם ושמכרו אותם, ולכן הם אמרו שהם לא רוצים לפגוש את המשפחות.
"יש כל הזמן סרטונים שלי מהמליאה כשאני קוראת לילדים המאומצים לבוא ולהתאחד עם המשפחות שלא זרקו אותם כלל".
יש שאלה שרבים שואלים: אם ילד תימני בעל מראה כהה־עור, הועבר למשפחה בעלת מראה בהיר, הסביבה לא שאלה שאלות? הילד עצמו, כשבגר, לא שאל את עצמו שאלות?
"אנשים התעלמו מזה. אני מטפלת במקרה של זוג שהיו פעילים בהגנה ובאו מפולין, והם קיבלו ילדה שנראית שונה מהם לחלוטין. הילדים היו צוחקים עליה וכו', וכל הזמן היא לא רצתה לדבר. מה שקרה אחרי שההורים נפטרו, הוא שהיא החליטה שהיא רוצה לדעת מי היא, ואמרו לה שאין תיק אימוץ. והיום אנו מגלים שהיא כן ילדה מאומצת, ואנחנו מבקשים לקבל פרטים מהתיק שלה והמשרד מסרב לתת פרטים למרות החוק שמחייב זאת.
"ההורים שלי, למשל, נראים בהירים לגמרי. לאבא שלי ז"ל היו עיניים כחולות, וכל המשפחה שלי בעלת מראה בהיר, חוץ ממני. כשהייתי אומרת לאנשים שאני תימניה, היו אומרים לי שאני לא שחורה. יש תימנים עם גוון בהיר.
"חיפשו את הילדים הבהירים כל הזמן, ויש הרבה תימנים עם עיניים בהירות, והם פשוט נעלמו. היה מישהו שאמר שאמרו לו שהילדה שלו חולה ונפטרה, ונתנו לו איזו גופה. הוא בדק את הגופה וראה שלתינוק יש עיניים שחורות, והוא אמר שלילד שלו היו עיניים כחולות. הייתה משפחה שהשתוללה וביקשה לקבל את התינוק, ונתנו לה חבילה ואמרו לה שאסור להם לפתוח אותה, והם פתחו ומצאו מלא סמרטוטים בפנים".
מלבד להגיע לחקר האמת, מה היית רוצה שיקרה?
"אני חוקקתי בכנסת שני חוקים. חוק אחד: לפתוח תיקים כדי לעשות בדיקות גנטיות. חוק שני: שיאפשר לגשת למשרד הרווחה ולשאול אם יש תיק אימוץ, ואם יש, צריך לפנות לבית משפט ולאפשר למשפחה לקבל פרטים מהתיק.
"אני היום מייצגת שמונה משפחות בפתיחת התיקים וכבר יש לי צווים, ואנחנו מקווים שבקיץ הקרוב יפתחו הקברים וזה ישפוך אור על הפרשה.
"הדבר החשוב ביותר הוא שהמדינה צריכה להכיר באחריות ולהתנצל בפני המשפחות. לקבוע יום זיכרון ממלכתי ולהכניס את זה לחומר הלימודים של בתי הספר. כמו כן, להקים מרכז יהדות תימן גדול. הדבר החשוב ביותר, הוא להקים רשות חוקרת שתעבוד ותיתן תשובות למשפחות שלא נבדקו, ולסיים את הפרשה הזו. היינו קרובים לזה אבל לצערי הרב זה נפל"●
פורסם בחדשות שבועון כפר חב"ד 19.5.22