המחצית השניה של ה'יחידות' הוקדשה ל'כפר חב"ד' (עד אז הספיקו לצאת 7 גיליונות) והמלים הראשונות של הרבי היו קשורות בכמה מהשורות שהובאו לעיל…

אגב, כל דבריו הקדושים של הרבי באותה 'יחידות', החרוטים היטב במוחי וליבי וגם בפנקסי, מלווים אותי כשלושים שנה, יום-יום. חלק מהדברים הבנתי אז, חלקם התבהרו לי כאספקלריה המאירה רק כעבור עשר-עשרים שנה ויותר, וחלקם יובנו כנראה בעתיד…

מאבק פנימי

כדי להמחיש את המאבק הפנימי שהתנהל באותם ימים ב'המודיע', ואת ההשתלטות הכמעט מוחלטת של אותו חוג (שנמשך כאמור עד שנות הממ"ים המאוחרות, אז ב"ה התהפכו היוצרות לחלוטין) אביא את הדוגמה הבאה:

בחודש מר-חשוון תשמ"ב, התפרסמה ב'המודיע', הידיעה הבאה:

"המבקר בצפת בימים אלה, רואה שיש פנים חדשות בעיר. מספרם של יהודים שומרי תורה ומצוות, הולך וגדל. לא מעט בזכותן של שלוש הקריות החרדיות שתקעו יתד בעיר המקובלים. חסידי ברסלב שהיו החלוצים הראשונים להסתער על בינוי מחדש של הרובע היהודי העתיק בצפת, הצליחו לאחר שורה ארוכה של מכשולים ואבני נגף לגשת לשלב האחרון והחלו במכירת דירות.

"קריית "מאור חיים" כבר שוקקת חיים ובימים האחרונים הצטרפו אליה קבוצות של אברכים חסידיים בצורה מאורגנת. היא דואגת גם למקורות פרנסה ומוסדות חינוך. "קריית אגודת ישראל" הסמוכה אף היא, נכנסת כבר לשלב של אכלוס מזורז. מספר הדירות שנמכרו במחירים מוזלים ובתנאים נוחים, היה בו כדי להפתיע ומדת ההתעניינות עוד גדולה.

"לא רק מחיר הדירה הוא הפיתוי היחיד שמושך היום זוגות צעירים ובעלי משפחות גדולות לצפת, גם האפשרויות נעשו גדולות יותר ככל שהישוב החרדי מתרחב. יש כבר בצפת כמה "חדרים" ומוסדות חינוך לבנות, יש "כוללים" לאברכים הרוצים ללמוד תורה באוירה הטהורה של העיר צפת. יש אוירה חדשה, וישנן אפשרויות לקבוצות מאורגנות להתאחז במקום מבלי שיצטרכו להשתעבד לאורך ימים".

עד כאן הידיעה שהתפרסמה ב'המודיע'.

באותו שבוע, תחת הכותרת 'בדיחה עצובה', לאחר שהבאתי את תצלום הידיעה מ'המודיע', כתבתי את הדברים הבאים:

"כן, קוראים נכבדים. אין ספק שניחשתם כבר היכן הופיע קטע עיתון "היסטורי" זה. אמנם כן, צדקתם בניחוש, הוא הופיע ב"המודיע" ביום ד' כ"א מר-חשון. לאחר שסיימתי לקרוא בהתרגשות על "שלושת הקריות החרדיות שתקעו יתד בעיר המקובלים", ועל החדרים, מוסדות לבנות וכוללים – היתה תגובתי הראשונה צחוק, צחוק פרוע.

מבדיקה יסודית, שקיימתי ליתר בטחון בשטח, עולה הנתונים הבאים:

קרית מאור חיים מאוכלסת בכ-40 משפחות.

קריית ברסלב מאוכלסת בכשבע משפחות.

קריית אגודת ישראל מאוכלסת ב"חמרי בנין".

כל מוסדות החינוך בשלשת קריות "מפוארות" אלו מסתכמים ב.. כחצי "חדר".

לעומת שלשת הקריות ה"מפוארות" הללו, שגרמו והביאו ל"אוירה הטהורה של העיר צפת", קיימת בצפת עוד איזושהי קריה "קטנטנה" אשר בשל ממדיה ה"עלובים" לא הרגיש, כנראה, "המודיע" צורך להזכירה ולו במילה אחת. המדובר הוא, כמובן, בקרית חב"ד בצפת.

הקריה החב"דית ה"עלובה", כוללת, בין השאר, (בדיוק מספרי מוחלט):

160 משפחות מאוכלסות.

210 תלמידים ב"חדר".

135 תלמידות בבית-הספר לבנות.

250 ילדים בגנים.

150 תלמידים בבית-הספר עם פנימיה.

60 תלמידים במתיבתא.

40 תלמידים בישיבה גדולה.

40 אברכים ב"כולל".

120 תלמידות ב"סמינר בית חנה" עם פנימיה.

25 תלמידות ב"מכון אלטע" לבעלות תשובה.

26 ילדים במעונות יום.

כל זאת, כמובן בנוסף לפעילות רוחנית ענפה חסרת תקדם בתולדותיה של "עיר המקובלים".

עד כאן הבדיחה. מדוע, בעצם, היא "עצובה"?

ובכן: זה זמן רב שמעלעל אני מפעם לפעם בדפיו של "המודיע", ומדי פעם רחב לבי משמחה כאשר קורא אני על קריות חרדיות ומוסדות חינוכיים המוקמים בזה אחר זה. גם המדור המיוחד הנקרא בשם "בחיים התורניים" הוא מדור של שמחה, שהרי מדי פעם קוראים אנו על עוד פעולות רוחניות כבירות.

אולם משסיימתי לצחוק את צחוקי הפרוע ביום ד' שעבר, למקרא הידיעה הנ"ל, התחלתי לפתע להרהר, שמא כל אותן הידיעות על קריות, מוסדות ושאר הדברים הקדושים שקורא אני בהמודיע, … שמא … נכונות ידיעות אלו כשם שנכונה הידיעה הזו…

… ואז לפתע נהיה לי עצוב… עצוב מאוד"…

עד כאן התגובה שכתבתי בגיליון 33.

ואז באה ההפתעה הגדולה…

ההפתעה הגדולה

כעבור כמה ימים פתחתי, כדרכי, את עיתון ה'מודיע', ולפתע נתקלתי בידיעה מאד מפתיעה בלשון המעטה.

כך נאמר באותה ידיעה, תחת הכותרת "קו אוטובוס ישיר בין בני-ברק לצפת":