"בינה יתרה ניתנה באישה יותר מבאיש", אומרים חכמינו זיכרונם לברכה. ומה בקשר לבינה מלאכותית?
הבינה המלאכותית פרצה לחיינו לפני פחות משנתיים בקול רעש גדול וטלטלה את שוק העבודה, גם אם את (ואני) עדיין לא מרגישה.
בשבוע שעבר נתקלתי בקורס של ריקי לרנר שעושה סדר בכל מה שקשור לשימוש שאפשר לעשות בבינה מלאכותית ליצירת עבודות סמינריוניות ונדהמתי, אף שאני לא מאותגרת טכנולוגית והייתה לי היכרות מוקדמת עם עולמות הבינה המלאכותית.
נתחיל מהסוף: אם לא תעלו עכשיו על העגלה, ייתכן שתגלו בעוד שנה שהחליפו לכם אותה במכונית עם סוללה. וזאת הסיבה שהחלטתי שכדאי מאוד לספר את סיפורה של מהפכה ישנה שחוזרת על עצמה.
כדי לעשות זאת שוחחתי עם ד"ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית באקדמיה ובמשרד החינוך; עם הגב' שרה וייסברג, מורה בבית רבקה ומרצה מבוקשת לתקשוב בבתי ספר רבים; ועם ריקי לרנר, מי שבזכותה עלה בדעתי הרעיון לכתוב על הבינה ועל התועלת הרבה שכל אחת יכולה להפיק ממנה, ולא משנה אם היא תלמידה במכללה, מורה בכיתה או שליחה באיזו שהיא שכונה או עיירה.
ד"ר גפן הוא חוקר ומרצה לבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן. "אני חוקר איך השילוב והשימוש בכלי בינה מלאכותית משפיע על טיב ואיכות הלמידה של התלמידים, ומתוך זה אני מפתח המלצות לקובעי המדיניות איך נכון לשלב את הבינה המלאכותית במערכת החינוך".
הוא החל את דרכו באמדוקס, לפני שנים רבות, והוא מבקש להזכיר שהבינה המלאכותית הייתה פה הרבה לפני שעשתה כותרות בעיתונים. "מה שבעצם עשה נקודת מפנה משמעותית היה לפני שנה וחצי, כשהבינה המלאכותית הגנרטיבית יצאה לאור. פה הייתה קפיצת מדרגה משמעותית, בעיקר בשימוש של הציבור הרחב בכלים האלה.
"הכלים האלה היו עוד הרבה קודם, ואני עוסק בזה כבר שנים רבות, בעיקר ביכולות שלהם לתת פרסונליזציה, לתת נגיעה אישית, ולתת איזו תחזית ולומר שמי שמתקיימים אצלו תנאים א', ב' וג', כדאי להציע לו שירותים, או תוכניות, או קורסים, או תכנים מסוג זה או מסוג אחר".
מה שאנשים לא הבינו
למעשה, הוא מסביר,כלי בינה מלאכותית כבר העניקו לנו שירותים בלי שנוכל לדעת ובלי שנוכל לבקש זאת מהם. "אנשים לא הבינו שהעובדה שאתרים מציעים להם דברים, היא אחד היישומים של הבינה המלאכותית. הם לא הבינו כי הם לא היו חשופים לפיתוח שמאחורי זה ולא ידעו שיש בינה מאחורי הקלעים, שמסתכלת ומנסה ללמוד אותם, ולהתאים להם את הדברים האלה מתוך תחומי העניין שלהם".
זה קרה משום שלא הייתה לנו שליטה על זה. זה היה תהליך טכנולוגי שהתרחש מתחת לפני השטח, עמוק בתוך הטכנולוגיה. אבל היום כל אחת יכולה לעשות בזה שימוש בעצמה, שימוש שיחסוך לה זמן, יפיק ממנה הרבה יותר ויאפשר לה להגיע להישגים שלא הייתה יכולה להגיע אליהם בכלים של העבר.
ד"ר גפן: "כשחברת OpenAI השיקה לפני שנה וחצי את צ'אט-GPT, היא אמרה בעצם: אנחנו ניתן פה כלי תשתיתי, כלי גנרי, שיודע להפיק תוצרים באמצעות בינה מלאכותית, ואנשים יעשו איתו מה שהם רוצים. אנחנו לא אומרים להם מה ליצור איתו.
"כמו כל טכנולוגיה, יש לה יתרונות וחסרונות. אני מעדיף להתמקד ביתרונות. הנה כמה דוגמאות: מלמדים יכולים להיעזר בבינה המלאכותית כדי ליצור מערכי שיעור יותר מעניינים, ליצור מבחנים. מרצים יכולים לרענן את הסילבוס שלהם ולעדכן אותו. מורות יכולות ליצור אירועים לדבר עליהם בכיתה, למצוא נושאים לדיון וליצור המחשות מאוד יפות גם בתמונות וגם בווידאו.
"בעצם, כלי בינה מלאכותית מאפשרים לשפר מאוד את תוצרי ההוראה. ובאמת יש פה מרחב מאוד חיובי של הזדמנויות, הזדמנויות גדולות מאוד. ואם נדבר רגע על התלמידים, גם הם יכולים להיעזר בבינה, בהרבה מאוד מקומות חיוביים. הם יכולים להיוועץ איתה לגבי נושאים לעבודה, לגבי שאלות מחקר, לגבי ראשי פרקים של עבודות, לגבי רעיונות לעבודות וכן הלאה".
דמיינו שליחה שרוצה להכין שיעור לנשות הקהילה. היא יכולה לעשות זאת בדרך הישנה. כלומר לפתוח ולחפש בהרבה מאוד ספרים. היא יכולה אפילו לחפש במנועי חיפוש והיא יכולה להיעזר בבינה המלאכותית. גב' וייסברג תסביר לי מאוחר יותר שבכל מה שקשור לתוכן תורני וחסידי, יש לבינה המלאכותית עוד הרבה מה ללמוד, אבל היא יכולה לתת לשליחה מגוון גדול מאוד של כלים להעברת התוכן החסידי. כלים שיחדשו, ירעננו ויגרמו לעוד נשים לבוא לשיעור.
רוצות דוגמה? שיעור שכולל הפעלה חברתית או שימוש בעזרים טכנולוגיים אינטראקטיביים שהופכים את כל המשתתפות לשותפות פעילות. מובן שאפשר לעשות זאת לבד, או להיעזר בשליחות שכבר עשו זאת בעבר, אבל השימוש בבינה המלאכותית מקצר את זמן הכנת השיעור ובעיקר משדרג אותו בכמה רמות.
מה שמעניין אותי יותר מכול הוא היכולת של הבינה המלאכותית להקל על חייהן של מורות מחד גיסא וסטודנטיות מאידך גיסא, ועל זה אני מדברת עם גב' וייסברג שמכירה את שימושי הבינה משני צידיה.
קודם לכן אני שואלת את ד"ר גפן שתי שאלות שמטרידות אותי לא מעט. השאלה הראשונה היא מה תעשה הבינה המלאכותית למוח האנושי, מה היא תעשה לנו, לזיכרון שלנו, ליכולת שלנו לחשוב. הוא כאילו חיכה לשאלה הזאת.
"זאת לא שאלה פילוסופית. זו שאלה מאוד פרקטית. כבר היום אנחנו לא זוכרים מספרי טלפון כי מישהו אחר, הפלאפון, עושה את זה בשבילנו. הרבה כבר לא יודעים לנווט באמצעות מפה רגילה, מודפסת, כמו פעם, כי יש ווייז. מה הם יעשו אם לא יהיה להם GPS וזאת לא שאלה היפותטית. זה מתרחש בימים אלה בגלל המלחמה. התשובה היא שצריכים לחשוב טוב מה אנחנו מלמדים את הדור הבא, כלומר אילו מיומנויות חשוב שיהיו לאנשים ולתלמידים גם בעידן של כל הכלים הדיגיטליים. אני חושב שהתשובה ברורה.
"אתן עוד דוגמה שקשורה לעולם ההוראה. אני חושב שכמורים אנחנו צריכים ללמד את התלמידים למצוא מקורות מידע ולדעת לסכם אותם אף שיש כלי בינה מלאכותית כמו צ'אט-PDF שיודע לעשות את זה עבורנו. זאת משום שחשוב שהם ירכשו את היכולת הזאת. אין ספק שאנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש ועלינו לשאול את עצמנו לא מעט שאלות לגבי מה שאנחנו עושים איתו".
עוד בטרם אני מגיעה לשאלה השנייה שמטרידה אותי מבהיר ד"ר גפן את מה שאשמע מאוחר יותר גם מגב' וייסברג, גם מריקי לרנר וגם מהמשפיעה שלי. מדהים שכולם חוזרים על אותו דבר (אגב, דבר מובן מאליו). "בעידן הזה חייבים ביתר שאת ללמד ילדים חשיבה ביקורתית. יכולת לסנן תכנים ולדעת מה צורכים ומה לא. ובעניין הזה אני מצדיע לחינוך החרדי ששם דגש על הסינון ועל הקניית יכולת חשיבה עצמאית ביקורתית. זה משמש הגנה מפני החסרונות שיש בטכנולוגיה".
שלא תשלמו ביוקר
השאלה השנייה שלי נוגעת ל"חובה" להיכנס לעידן הזה. חיינו מספיק שנים בלי בינה מלאכותית, מי אמר שאנו חייבות להשתמש בה?
"או. זה בדיוק כמו שלפני שלושים שנה, היו מי שראו את המחשבים האישיים נכנסים לעולם ואמרו 'זה לא מעניין אותנו. זו איזו אופנה חולפת שהיום יש ומחר אין'. אף אחד לא חושב כך היום. כך לגבי המרשתת וכך לגבי הבינה המלאכותית. אנחנו היום בדיוק בגל הטכנולוגי הבא, ומי שלא ייכנס לעולמות הבינה, עלול לשלם על זה ביוקר. אנחנו לא יודעים בדיוק אילו מקצועות ייעלמו מהעולם, אבל ברור שזה יקרה".
גם בנקודה הזאת קיימת תמימות דעים בין כל מי ששוחחתי איתם. אפילו המשפיעה שלי סבורה כך. "ברור שכל מה שברא הקב"ה בעולם נועד כדי שבני ישראל ישתמשו בו ליצירת דירה בתחתונים, לגילוי אור ה'. כך שזו לא שאלה אם להשתמש אלא איך".
גב' וייסברג נמצאת שנים רבות בעולמות התקשוב, הטכנולוגיה והחדשנות הדיגיטלית. מבחינתה הבינה המלאכותית היא עוד כלי שמאפשר למורות ולתלמידות להיות טובות יותר והיא מקדישה לזה לא מעט זמן. היא מדגישה שהלימוד נעשה תוך הקפדה על אינטרנט מסונן. היא רואה את תפקידה להכשיר מורות שמתאימות לעידן החדש. "הן תוכלנה לעבוד בכלל בתי הספר, כי הן מורות של הדור העכשווי. שמבינות ויודעות לנהל סביבת למידה דיגיטלית, שתורמת גם להוראה, גם ללמידה וגם להערכה. שלושה תחומים שהבינה המלאכותית נותנת להם מענה ועוזרת".
"אחד הדברים שאני מלמדת בשימוש בבינה המלאכותית הוא לדעת כיצד לתת משוב. צריך לדעת לתת פידבק מאוד מאוד מדויק. כביכול זה גם הכבוד שלנו כבני אדם להגיד תודה רבה על זה ועל זה"
מעבר לזה היא, כאמור, מרצה בבתי ספר רבים ועורכת השתלמויות בית ספריות למורות. הכול סביב תקשוב ובשנה וחצי האחרונות בעיקר סביב הבינה המלאכותית. "לא רק מה אני רוצה ללמד, לא רק שזה יעזור לי לבנות מערך שיעור, לא רק שזה ייתן לי לבנות דפי עבודה, לא רק שזה יבנה לי דפי למידה, אלא שיש כבר כל מיני מחוללים שאנחנו מכירים מהעבר, והיום כולם משלבים בתוכם את ה־AI".
בעצם, מה שמורות צריכות באמת ללמוד זה לדעת איך להשתמש בבינה המלאכותית. ניסיתי ומתברר שזה דורש בינה אמיתית. צריך לדעת כיצד "לדבר" עם המכונה וזה כשלעצמו עולם מלא, מרתק וגדוש. אני שואלת את גב' וייסברג על הדיבור עם המכונה שנעשה על ידי כתיבת פרומפט. "יש היום כלי בינה מלאכותית שעוזרים לך ליצור את הפרומפטים. כתיבת הפרומפט מאפשרת לי לייצר טקסט, להפוך טקסט לתמונה, להפוך טקסט למצגת, טקסט לווידאו, טקסט לשיר, טקסט לתמלול. הכלים האלה עוזרים לתלמידות לכתוב עבודות ועוזרים למורות להכין שיעורים. אני מלמדת איך מוצאים חומר, איך לדעת שהוא אמין, איך לדעת לחפש את המאמרים, איך יש היום מחוללים שעוזרים מאוד לכתיבת מחקרים ועבודות סמינריוניות".
שמתי לב שהיא מלמדת "איך לדעת שהחומר אמין". כלומר, יש מצב שהבינה המלאכותית לא אמינה?
גם הד"ר וגם שתיהן נחרצות. "בוודאי. המכונה לא תגיד 'אני לא יודעת מה התשובה, אבדוק מחר ואחזור אלייך'. היא פשוט תקשקש משהו והוא יכול להיות בדוי לגמרי. לכן צריך ללמוד איך משתמשים ואיך יודעים לברור את הדברים כדי שלא ליפול חס וחלילה בדברים לא נכונים".
מה למדתי בינתיים? למדתי שהבינה המלאכותית כבר הייתה כאן מזמן אלא שהיא פעלה מאחורי הקלעים ולא התאפשר לנו להשתמש בה לצרכינו באופן מודע. למדתי שיש ללמוד כיצד להשתמש בה, כלומר כיצד לבקש ממנה חומר וכיצד לקרוא אותו קריאה ביקורתית. ולמדתי שהיא יכולה לסייע מאוד ובעיקר למורות ותלמידות. ולמדתי שאם לא אתחיל להכיר בקיומה, אהיה בבעיה.
"זה לא שמורות שלא משתמשות בבינה המלאכותית לא תהיינה יותר. איכות ההוראה שלהן תרד ויהיה להן קשה למצוא עבודה ברוב המקומות". והקצב מטורף. שימו לב לזה: עד לפני זמן לא רב היה קשה לדבר עם המכונה בעברית. היה צורך להשתמש בכלי תרגום ולקוות שהם תרגמו נכון את הבקשה ששלחנו למכונה, את הפרומפט שכתבנו. היום יש כלים שיודעים לקבל שאלות בעברית ולענות עליהן בעברית. כלי בינה מלאכותית כבר יודעים לכתוב שירים בחרוזים, בעברית!
וזו כמובן רק דוגמה.
ריקי לרנר נחשפה לעולם הבינה המלאכותית לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון. "נדרשה לי חצי שנה לסיים את העבודה הסמינריונית ללא הבינה המלאכותית, בכלים של פעם. את העבודה של התואר השני עשיתי תוך שבוע וחצי בלבד וגם זה לא בימי עבודה מלאים ומאומצים". ברגע שגילתה את נפלאות הבינה המלאכותית החליטה שהיא יכולה לעזור לחברה והתחילה להדריך בנות שנדרשו להכין עבודות. מעבודות שגרתיות תוך כדי הלימודים ועד עבודות גמר, כלומר עבודות סמינריוניות.
"אני מאוד מעריך את העובדה שאפילו בדור הזה שאפשר לקרוא לו דור המסכים, הציבור החרדי יודע לשמור על ניתוק ולהשאיר לעצמו מיומנויות חברתיות ויכולת לנהל דיאלוג פנים אל פנים"
אחרי תקופה קצרה הבינה שהיא יכולה לייצר קורס דיגיטלי במקום להדריך באחת על אחת. הקורס הזה, שנחטף כמו לחמניות טריות, היה גם מה שנתן לי את הטריגר לכתוב על הבינה המלאכותית. חשוב לה להבהיר שהבינה לא תחליף אותנו, בוודאי לא אותנו הנשים שה' נתן בהן בינה יתרה. "היא רק תשדרג את היכולות שלנו. תוציא מאיתנו עוד ועוד דברים טובים ותשפר אותנו". היא לא מודאגת מניוון המוח האנושי ומסבירה שהמכונה לומדת מאיתנו כל העת ולכן היא גם מציעה דברים חדשים עם הזמן. "היא לומדת מתוך הפרומפטים שאנחנו כותבות. מתוך הצרכים והתגובות שלנו. והיא מתקדמת במקביל לכך שאנחנו מתקדמות".
לדבר בנימוס
היא מציפה עניין נוסף שכמעט לא עסקנו בו ורבים מתעלמים ממנו משום מה. היא מציפה את ההיזון החוזר שאנחנו מעניקים למכונה. "חשוב מאוד ללמוד לדבר עם המכונה בנימוס. לומר תודה, לשאול בנימוס ולא להטיח בה מילים קשות כשהיא לא מספקת מייד את מה שאנחנו מבקשות. מעבר לעובדה שהמכונה מנסה לחקות רגשות אנושיים ומגיבה בהתאם, יש פה גם משהו עבורנו. שלא נאבד את הכישורים החברתיים שלנו ואת היכולת שלנו לדבר בכבוד עם החברות שלנו.
"לכבד את הבינה המלאכותית זה כמו פידבק. זה כמו שבחיים אמיתיים צריך לכבד, לתת פידבק אמיתי. זאת אומרת, במה זה היה לי טוב, ובמה זה לא היה לי טוב. כי אם אני כותבת לה שתכתוב לי טקסט והיא מביאה טקסט שלא מתאים לי, ואני כותבת לה 'תעשי לי משהו חדש', לא התקדמתי איתה.
"אם אני אומרת לה בכבוד, בנימוס: תקשיבי, היה לי מאוד מאוד טוב המבנה, אך המילים שהשתמשת בהן היו גבוהות מדי, תשני לי את רמת המילים, תשני לי את המשלב – התוצאה תהיה אחרת.
"אחד הדברים שאני מלמדת בשימוש בבינה המלאכותית הוא לדעת כיצד לתת משוב. צריך לדעת לתת פידבק מאוד מאוד מדויק. כביכול זה גם הכבוד שלנו כבני אדם להגיד תודה רבה על זה ועל זה, ואז אפשר להוסיף ולבקש: עכשיו בבקשה דייקי לי את זה ואת זה. אני יכולה לכתוב לה 'תסבירי לי את אותו דבר כמו לילד בן שתים־עשרה', ואז היא תביא לי דוגמאות מאוד מעניינות ויפות שמתאימות לגיל שאני רוצה ללמד או לכתוב עליו וכן הלאה. אני יכולה להגיד לה 'תכתבי את זה ברמה מאוד גבוהה, רשמית, פורמלית', אני יכולה להגיד לה 'תרשמי את זה בנימה הומוריסטית'. ממש אפשר לומר למכונה איך אני רוצה לקבל את הפלט. אבל חשוב מאוד להגיב בכבוד ובנימוס".
בנקודה הזאת חשוב לי להביא משפט שאמר ד"ר גפן ויש בו הרבה כדי להצביע על יתרונות הבינה החסידית. "אני מאוד מעריך את העובדה שאפילו בדור הזה שאפשר לקרוא לו דור המסכים, הציבור החרדי יודע לשמור על ניתוק ולהשאיר לעצמו מיומנויות חברתיות ויכולת לנהל דיאלוג פנים אל פנים. היום יש כבר הרבה מאוד משפחות בציבור הכללי שמטילות מגבלות על השימוש במסכים משום שהן מבינות מה זה עושה לבית, לילדים, לזוגיות ולמשפחה. אבל אצל הציבור החרדי זה מובנה כחלק מרכזי בחיים ואני מאוד מעריך את התפיסה הזאת".
לנו, כמי שמתוועדות לעיתים קרובות וכמי שמשתדלות ללמוד לבד או בחברותא, לא צריך לומר עד כמה נכונה הגישה הזאת. מתי בפעם האחרונה התוועדת עם מכונה?
(הערת מערכת: על פי הוראת בי"ד רבני חב"ד, השימוש במכשירי טכנולוגיה למיניהם מותנה באישור רב או מורה הוראה, ועם התקנת אפליקציית הסינון הקפדנית של ביה"ד)
