כך נלחם קונגרס הרבנים "פיקוח נפש" ושינה את כללי המשחק ● שיחה מיוחדת עם הרב יוסף שמואל יהושע שיחי' גערליצקי והרב אברהם שמואל שיחי' לוין נחשפים הסיפורים המיוחדים אשר בעקבותיהם רעשה הארץ ● מה אמר אריאל שרון ז"ל ועל מה הזדעק בגרמי"ל לנדא זצ"ל ● הסיפורים הגדולים שמאחורי הפעילות הענפה
ישראל שוחט
בחודש כסלו תשנ"ו הארץ רעשה וגעשה. שבועות ספורים לאחר הרצח של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, כותרות העיתונים זעקו על דבר פרסום "מודעת 200 הרבנים". אומנם המודעה כבר פורסמה בעבר אך זו הייתה הופעתה הראשונה לאחר רצח רבין. עיתוי הפרסום כפי שדווח בעיתונים נבחר בעקבות הדיבורים סביב מסירת הערים ביהודה ושומרון לפלשתינים. ערים כמו כפר סבא, רעננה וירושלים עמדו במרכז השיח, וקונגרס הרבנים "פיקוח נפש" התייצב להשמיע קול זעקה ומחאה.
"המודעה פונה לכלל ולא לפרט", צוטט הרב גערליצקי בעיתון 'ידיעות אחרונות', "ואל לאיש לפרש קריאה זו כאילו מותר לו חלילה להשתמש בנשק שלא על פי חוק".
בימים שאחרי הרצח, הציבור בישראל היה מזועזע מהמעשה הנורא, החיצים הופנו כלפי אנשי הימין והיה נדמה שהללו ירדו מתחת לרדאר, סופגים את האשמות ומאפסנים לרגע הנכון יוזמות ופעולות. היחידים שהעזו להשמיע קול תקיף ללא מורא, היו רבני "פיקוח נפש". פסק הדין שפורסם דיבר על הסכנה הביטחונית החמורה שרואה ההלכה בכל מו"מ על נסיגה משטחים שבשליטת ישראל, סכנה הגובלת בפיקוח נפש.
"בימים שאחרי הרצח, התחילו הדיבורים על נסיגות ואף אחד לא העז להתקומם נגד זה", מספר הרב גערליצקי, "היה פחד לומר משהו נגד הממשלה כי מיד תתויג כמי שמסית ומגבה את הרצח הנתעב. אבל היו דיבורים על מסירת שטחים ואנחנו לא יכולנו להרשות לעצמנו לשתוק. בהתייעצות מיוחדת שקיימנו הוחלט שנצא שוב במסע פרסום פסק דין כפי שעשינו בעבר, זאת אף שלא היו לנו אמצעים מספיקים. פרסמנו מודעה בעיתון 'הצופה', עיתון דתי מפורסם בעל תפוצה רחבה.
"יום לאחר פרסום המודעה ישבתי ולמדתי חסידות בחברותא עם עו"ד מרדכי ציבין והוא אמר לי: 'בזמן שאנחנו יושבים ולומדים, בינתיים כל התקשורת מדברת עליך ועל פסק הדין שפרסמתם'. לרגע נבהלתי. בערב הגעתי בשעה מאוחרת אל בית חב"ד, ובכניסה אני רואה עשרות עיתונאים וכלי תקשורת, כולם שעטו והתנפלו לכיווני וביקשו לשמוע תגובה. אמרתי להם שאין בזה שום דבר חדש, פסק הדין פורסם כבר בעבר ואנחנו מפרסמים אותו בכל עת שיש דיבורים על נסיגות".
לא שלום ולא עכשיו
הסערה בעקבות פרסום פסק הדין לא שככה. שר הדתות דאז, פרופ' שמעון שטרית, ראה בו מעין הסתה וקריאה לאזרחים לאחוז בכלי נשק ("יוצאים עליהם בכלי זין"). השר דרש מחלק מהרבנים שחתמו עליו, לחזור בהם בהיותם עובדי ציבור מטעם המדינה ואיים לפגוע במשכורתם. הרב גערליצקי לרגע לא נסוג לאחור, ויותר מכך, הוא הבטיח גיבוי ומימון מלא לרבנים שמשכורתם תיפגע.
השר שטרית לקח את המאבק הזה צעד אחד קדימה. בריאיון שנערך ברשת ב' עם הרב גערליצקי, עלה השר שטרית להתקפה וביקש מהרב גערליצקי לגנות את הרצח והרב גערליצקי שתק. השר שטרית הזדעק על חוסר הגינוי, אבל הרב לא נבהל והשיב בקול שלו ורגוע: "אני אגנה אחריך".
מעבר למתקפות האישיות, רבני 'פיקוח נפש' ובעיקר היוזמים והעומדים בראש המערכה, סומנו בקרב הפוליטיקאים ואנשי התקשורת כמי שמעודדים רצח פלשתינים ומתירים את דמם. המשפטן והעיתונאי משה הנגבי, שהגיש בעבר את התוכנית 'דין ודברים', כתב נגד הרבנים והאשים אותם בהאשמות חמורות. הרבנים מצידם לא ויתרו וגררו אותו לבית המשפט, שם הוכרח להתנצל בשער בת רבים ולחזור בו מהדברים.
בסופו של דבר, רבנים ממועצת הרבנות הראשית פנו אל השר שטרית והתייצבו לימין הרבנים שחתמו על הפסק. בייחוד יש לציין את הרב ישראל מאיר שיחי' לאו והרב יצחק דוד שיחי' גרוסמן, שהבהירו כי זה תפקידו של הרב, להביא את דבר ההלכה לידיעת הציבור.
"באותם ימים", משתף הרב גערליצקי, "אנשיו של שמעון פרס ניסו להחתים רבנים על פסק הלכה שיאמר להפך ויגבה את כל אותו תהליך מסירה ונסיגה. אבל הם לא מצאו שלושה רבנים שיסכימו לחתום להם על פסק כזה.
"צריכים להבין שעד שאנחנו באנו והשמענו קול מחאה וזעקה, השיח בארץ בתקשורת ובקרב מקבלי ההחלטות, היה שהאדם חשוב מהאדמה. הם השתמשו במושג של פיקוח נפש בצורה הפוכה ועקומה, שכביכול מדובר בפיקוח נפש ובסיכון חיי אדם, וממילא כששמים חיי אדם מול שטחים, חיי אדם חשובים יותר. אבל הרבי זעק ודיבר בדיוק הפוך. בהתוועדויות ביאר הרבי בכאב איך מסירת שטחים וכל הדיבור על כך גורמים 'שמשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם', כלשון השולחן ערוך בסי' שכט, וכי זה דוחה שבת.
"אנחנו באנו ודאגנו לאגד בהתחלה 200 רבנים, שזה אירוע היסטורי בפני עצמו, ויצאנו בקריאה תקיפה וברורה על הסכנה שבדבר ועל ההשלכות הקשות".
"בכלל, בכל משא ומתן מאז 67", מציין הרב לוין, "מלאחר מלחמת ששת הימים ועד היום, ניכר שבקרב מחנה השמאל העניין של 'שטחים תמורת שלום' הפך כבר מזמן לדת ואמונה עיוורת המנותקת מכל קשר למציאות. רואים את זה גם בצורת ההתנהלות בכל הסכם שנחתם. בכל פעם שהצדדים נפגשים למשא ומתן על שלום, מה שעומד על סדר היום הוא רק מאיפה נסוגים, כמה נסוגים, מי ישמור על השלום, מי הערב ומה מקבלים. אין שום סעיף בתוכנית שדן ומפרט בצורה ברורה כיצד הנסיגה תביא שלום. הרי אם באת למשא ומתן לשלום לכל לראש תדבר על זה, על היתכנות השלום העתידי, ולא רק איך בדיוק תתקיים הנסיגה. וזה מוכיח שזה כבר נעשה דת אצלם. דווקא אלו המאשימים את החרדים באמונה עיוורת בתורה בלי לשאול שאלות, דווקא הם לא שואלים שאלות על נסיגות.
"לפני כמה שנים הגיעה קבוצה אל בית הכנסת גאולת ישראל של הרב גערליצקי. הם באו לראות מה זה בית כנסת ומהי יהדות. עם הקבוצה הגיע גם יריב אופנהיימר, יו"ר שלום עכשיו. במהלך הביקור אופנהיימר דיבר כמובן על השלום והנסיגות המוכרחות. בסיום דבריו נטל הרב גערליצקי את רשות הדיבור וזעק בכאב: 'עם ישראל סבלו משונאי ישראל במשך אלפי שנים והתגוננו מפניהם, אבל שיהודים עצמם יצדדו באויב שנלחם בנו זה דבר חדש. והנה כאן בארץ גדל נוער של שלום עכשיו המצדדים באויבים שלנו וזה בלתי מתקבל על הדעת'. בסיום הדברים נעמד הקהל על רגליו ומחא כפיים לכבוד הרב גערליצקי".
"לא לשלום הזה ייחלנו"
קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' הוקם בשנת ה'תשנ"ג וזכה לעידוד והכוונה מהרבי. הארגון הוקם בעקבות דיבורים על נסיגה מרמת הגולן, גייס תמיכת רבנים רחבה ופועל לפרסם כל העת את פסק הדין המפורסם בכל השפות ובכל העיתונים, כדי להביא אותו לידיעת הציבור והפוליטיקאים. כיום חתומים על פסק הדין כבר למעלה מ-400 רבנים ובהם אפשר למנות את הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ז"ל, שהיה תומך נלהב של הרבי ועשה הכל לטובת הפצת העניין, האדמו"ר מסדיגורא ז"ל, האדמו"ר מערלוי ז"ל וגם הרב עובדיה יוסף ז"ל הביע את תמיכתו ברבות הימים וכתב כי "לא לשלום הזה ייחלנו".
מסע החתימות לא תמיד התנהל בקלות והיו רבנים שנדרש לשכנע ולנהל איתם דיון ארוך ומעמיק בהסברת חומרת העניין.
הארגון מכונה 'פיקוח נפש – רבנים למען השלום', במטרה לבוא ולהגדיר בקרב הציבור את מהות ואמיתת השלום. בכל פעם שעושים תהליכים המתיימרים להיקרא שלום, הם מסבים רק נזק וצער לישראל, והמטרה כאן הייתה לשנות את תודעת ההמון ולהסביר מהו שלום אמיתי וכי נסיגות הן בדיוק הפך המושג שלום.
שינוי התודעה הזה דרש זמן. רבים חשבו בהתחלה כי מדובר בעוד אחד מארגוני השמאל. חבר כנסת מהימין אמר לרבני הקונגרס כי חשב שמדובר ביוזמה של ארגון שלום עכשיו. יודעי דבר מספרים בחיוך, כי בימים הראשונים להקמת הקונגרס התקבל בתא הדואר מכתב מאת אסיר ערבי שביקש לפעול למענו בתור ארגון שוחר שלום.
בשנים ההן, עת הושמעו דיבורים רבים סביב נסיגות וויתורים, נערכו כינוסי מחאה רבים, בהם התכנסו רבני פיקוח נפש במקומות שונים ומחאו נגד הדיבורים שעל הפרק. השב"כ עקב בעניין רב אחרי אותם רבנים, סימן אותם כמטרה לגיטימית והסב להם צרות רבות.
כחלק מאותם מאבקים יצא הקונגרס בפרסום בתקציבי ענק נגד הסכם אוסלו, פרסומים שרבים מהממשלה ניסו למנוע. שמעון פרס נתקל בנתב"ג באחד מאותם שלטים ודאג שהשלט יוסר מהמקום. לאחר חתימת ההסכם ערך אל"מ משה לשם, מראשי הנאבקים והאידאולוגים מימין, אירוע מיוחד ובו הוזמן הרב גערליצקי לשאת דברים. בין הדברים זעק הרב והכריז כי "יש להעמיד את פושעי אוסלו לדין". הביטוי הזה הפך למטבע לשון וכמה חודשים אחר כך ח"כ צבי הנדל עמד בכנסת וזעק שיש להעמיד את פושעי אוסלו לדין.
הרעש התקשורתי, הם אומרים, הוא מרכיב חשוב בעניין. מאז העלה קונגרס פיקוח נפש את הסכנה שבנושא לסדר היום, הגישה המוטעית של התקשורת החלה להיחלש ודעת הרבנים נשמעה. "הגמרא במסכת סוכה (נב, א) אומרת 'אמר מלכא עקר טורא' ומאן מלכי רבנן. הרבי אמר אין-ספור פעמים", מדגיש הרב לוין, "כי פסק דין של תורה, בכוחו לשנות את המציאות, כי התורה היא למעלה מהעולם. ראינו הרבה פעמים איך אחרי פעולות שלנו נעשה שינוי. הרב אשכנזי אמר פעם לרב גערליצקי: 'בכל פעם שאתם פועלים נעשה שינוי'. וזה נכון, ראינו את זה לאורך השנים וזה המנוע והכוח שלנו בכל פעילות הקונגרס".
צריכים לקרוע קריעה
"אני זוכר שפעם השתתפתי באירוע שערך איש העסקים הנרי מוסקוביץ', מייסד רשת המלונות פרימה", מספר הרב גערליצקי, "באירוע השתתף גם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. הימים היו ימי הסכם וואי ואני באתי למחות באוזניו על כך שהוא מאשר הסכם מסוכן כזה. אמרתי לו: 'מר נתניהו, איך אתה מעז לעשות את זה'. הוא הופתע מאוד מכך שמישהו מעז לומר לו דברים כאלה ועוד באירוע ציבורי. אבל את האמת צריך להשמיע.
"במשך השנים פגשתי את מר נתניהו שוב. בתקופה האחרונה נפגשנו באזכרה של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שהיה מידידי בית חב"ד ומידידי הקונגרס. במהלך האזכרה ניגשתי אליו ואמרתי לו, שאם יחזור בו מההכרזה שהכריז באותו 'נאום בר אילן' המפורסם, על שתי מדינות לשני עמים, זה יוריד ממנו את כל הצרות המשפטיות והוא ייבחר שוב. 'הרי אתה אישית נגד זה, וגם אם עשית זאת לצורכי תמרון, יש גבול לכמה שאפשר לתמרן'".
הרב לוין נזכר גם הוא בהיתקלות שלו עם מר נתניהו: "זה היה גם כן במהלך הכהונה הראשונה שלו. באותן שנים הוא סיגל לעצמו מנהג להזמין בערב ראש השנה את כתבי החוץ לסקירה מדינית, שבה היה אפשר גם לשוחח ולשאול שאלות. במהלך הסקירה הזכיר שוב ושוב כמה הסכם אוסלו מסוכן לישראל וכמה ערפאת מסוכן לביטחון ישראל וכי הוא רמאי ונוכל. אני ישבתי שם ולא הצלחתי להכיל את הדברים, הרי יושב פה אדם שניחן בכושר הסברה יוצא דופן, שמסביר ככל יכולתו כמה ההסכם גרוע, אבל מדובר באותו אדם שהלך להיפגש עם ערפאת. לא התאפקתי ושאלתי אותו: 'אם ההסכם גרוע כל כך וערפאת הוא איש מסוכן, למה אתה ממשיך בכך?'. הוא היה קצת מופתע לרגע ומיד התעשת ואמר שאחרת יהיה גרוע יותר".
מפגש נוסף שנחרט בזיכרון שניהם התרחש בתקופת ההתנתקות. במסגרת שגרת העבודה של הקונגרס, ביקשו הרבנים להיפגש עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון, והוא נענה מיד. זה היה כשבעה חודשים לפני ההכרזה על ההתנתקות. בניתוח לאחור הם מבינים ששרון נענה במהירות לפגישה, כדי לבחון כיצד יגיבו רבנים אם יחליט לעשות את המהלך שתוכנן ובושל בקרב אנשיו כבר באותם ימים, ולהביא את ההתנתקות להחלטת הממשלה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה אמר שרון שייתכן שנצטרך לחלוק את פיסת הארץ הקטנה שלנו עם הפלסטינים. "זה היה בלתי נתפס", הם אומרים, "לראות איך האיש הימני הנועז הזה, לוחם הקרבות הגדולים, הפך את עורו".
באותו מפגש השתתפו רבנים חשובים כגון הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה והרב דב ליאור יבדלח"א. הרב לנדא דיבר באוזני שרון מעומק הלב על הסכנה שבמסירת השטחים והיה רגע שבו שרון הזדעק ואמר: "אני בעל הבית כאן". "ביציאה מאותו מפגש התבטא הרב לנדא ואמר שאחרי מה ששמענו, נראה שאנחנו צריכים לעשות קריעה", מספרים הרבנים.
בסיום השיחה הרב לוין והרב גערליצקי מתבטאים בכאב על הממשלה הנוכחית. הממשלה הזאת נותנת רוח גבית לטרור בעצם ישיבתה עם התנועה האסלאמית. הם מתריעים שאם חס וחלילה יימשך המצב, עלול להיות גרוע יותר מאוסלו. הפיגועים האחרונים מלמדים כי יש לא מעט צדק בדבריהם לדאבוננו.
בקרוב הם מתכוונים לצאת בפרסום נרחב נגד הממשלה הנוכחית ומתכננים פעולות גדולות. "מדובר בממשלת שמד הן מבחינת גיור, הן מבחינת כשרות והן מבחינת הנושא הפלסטיני שחזר לסדר היום. צריך לפעול נגד זה ואנחנו נפעל נגד זה. אסור לתת לעניין של פיקוח נפש לרדת מסדר היום. בסוף הרבי ינצח, שכ"ט ינצח".
פורסם במגזין 'החלוצים' – חג הפסח ה'תשפ"ב
