לאחר כשלושים שנה של ייעוץ לשלוחים במגוון תחומים, בשנים האחרונות מתמקד הרב ישראל ברוד בעיקר בתחום אחד: תחום הבניין | בשיחה עם 'כפר חב"ד' מסביר הרב ברוד באיזה שלב של העיסוק בפרויקט בנייה מומלץ לשליח לפנות לייעוץ, וגם עונה על השאלה האם כל שליח יכול לעשות זאת, או שמדובר במשימה ליחידי סגולה בלבד | התורם שהפתיע במיליון דולר כשהשליח כבר איבד תקווה; התוכנית המפורטת ששכנעה בנק להתיר העברת תרומה גדולה, והפגישה המכרעת עם תורם פוטנציאלי בפלורידה | סיפורים מפעימים מפרויקט הבנייה של בתי חב"ד ברחבי תבל
הרב משה מרינובסקי
המייסד והמנהל של 'שליח להצליח', היועץ המוכר בנושא גיוס תרומות המלווה שלוחים רבים בארץ ובעולם, הרב ישראל ברוד, יצא לשליחות בשנת תשל"ז, כאברך צעיר, לעיר טינק בניו ג'רסי.
באותם ימים הוא היה רחוק מעולם גיוס הכספים, עד כדי כך שאת הצורך במימון הפעילות של בית חב"ד הוא תכנן לפתור בנוסחה של יששכר וזבולון. "כל כך לא רציתי לעסוק בגיוס כספים, עד שהחלטתי שאהיה שליח שעוסק אך ורק בצד הרוחני של הפעילות, ולצידי יכהן שליח נוסף שגיוס התרומות יהיה באחריותו. אפילו הצעתי את התפקיד לבן דוד של רעייתי תבל"א הרב ישעיה גנזבורג ע"ה".
ואולם אחרי כשנה בלבד הוא הבין שטעה, ומסיבות רבות. גיוס כספים לפעילות בית חב"ד הוא חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש של שליח.
כאן חברו התכונות שלו, כבעל מרץ ומלא נכונות לעבוד קשה מצד אחד, וכאדם יסודי, עקבי ומסודר מצד שני. הוא סבר שאם כבר צריך לעסוק בתחום, זו זכות וחובה לעשות זאת נכון – והחליט להתמקצע בתחום. הוא נרשם ללימודים בקורס לגיוס תרומות ב'ישיבה יוניברסיטי', כחצי שעה נסיעה מעיר שליחותו, ונכנס לרזי המקצוע.
חוויה אחת מתחילת הקורס הראשון נחרטה בליבו במיוחד. היה זה כאשר המרצה פתח את דבריו בהצהרה: 'שמי … ואני אוהב גיוס כספים'.
"באותה שעה זה היה הדבר המוזר ביותר ששמעתי אי פעם. התפיסה שלי הייתה, שבלית ברירה השליחות מחייבת לעסוק גם בתחום זה, אבל איך יתכן שמישהו אוהב את זה?! … אמרתי לעצמי, שאו שהוא לא דובר אמת או שהוא אכן אדם חריג מאוד. היום, אחרי עשרות שנים של עיסוק וייעוץ בתחום, אני נוהג להצהיר שגם אני אוהב גיוס כספים, ואני אוהב עוד יותר לעזור לשלוחים להצליח לגייס כספים".
במשך הזמן הרב ישראל ברוד למד והתמקצע בעוד קורסים רבים במוסדות נחשבים בארץ ובארה"ב.
"ייעוץ בניהול ארגונים ובגיוס תרומות מחייב שילוב של התמחות בתחומים רבים. צריך ידע והבנה בכלכלה, בפסיכולוגיה, בשיווק ומכירות, באומנות הדיבור והשכנוע, ביחסי אנוש ועוד. הודות ללימוד וההתמקצעות בכל אלה, הצלחתי בסייעתא דשמיא לפתח טכניקות ושיטות עבודה שמוכיחות את עצמן בשטח".
מהפכת הבניינים
אחרי כעשור של פעילות בניו ג'רסי, הרב ברוד ומשפחתו עלו לארץ ישראל. גם כאן הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בעולם השליחות, במסגרות כאלה ואחרות, כאשר במשך השנים הוא הלך וצבר עוד ידע ועוד ניסיון שעזרו ועוזרים לו להתמקצע עוד יותר בתחום. מאז, שלוחים רבים בארץ וברחבי העולם, נהנו ונהנים מהעצות המקצועיות והנבונות ומהליווי שלו בגיוס תרומות, תכנון תקציב, ניהול מאגר תורמים, ארגון ערבי התרמה, תכנון ותצוגת פרויקטים ועוד.
לאחר כשלושים שנה של ייעוץ לשלוחים במגוון התחומים הללו, בשנים האחרונות הוא מתמקד בעיקר בתחום אחד. אמנם אחד, אבל גדול ורחב מאוד; הכוונה היא לתחום הבניין.
שימו לב לדברי הרב ברוד, ותלמדו על התפתחות אדירה שמתרחשת בעולם השליחות:
"בעת הזו מתחוללת מהפיכה (שקטה, כמו ההתנהלות של כל עולם השליחות) בתחום הבנייה על ידי שלוחים, מנהלי בתי חב"ד ברחבי תבל.
"מדובר ברכישת והקמת בניינים בצורות שונות, כמו קניית בניין במצב מוכן לשימוש מיידי, קניית בניין שכדי להשתמש בו יש צורך בשיפוץ נרחב, קבלת או רכישת שטח על מנת לבנות בו את הבניין המיוחל, הרחבת מבנה קיים ועוד צורות של בנייה. המכנה המשותף הוא התופעה המדהימה שהשלוחים ככלל, צעירים או ותיקים ובכל רחבי תבל, אינם נחים, וכפי שהרבי התבטא פעם – "איך וועל אייך מוטשען, איר וועט מיר מוטשען, און צוזאמען וועלן מיר אויסמוטשען משיח" [ – אני אייגע אתכם, אתם תייגעו אותי, ויחד נביא מהיגיעה את משיח]. מאפיין בולט של 'חוסר המנוחה' הזה, הוא הרצון לבנות וההתמסרות לבנייה, עד שזוכים להגיע לשלב הגמר – חנוכת הבית בעזרת השם.
"מדובר בתופעה רחבה מאוד, כלל עולמית. מטבע הדברים, בכל מדינה יש לפרויקט הבנייה מאפיינים משלו ואתגרים משלו. כך למשל, בארצות הברית וברוב המדינות הדמוקרטיות נדרשת פעילות נמרצת ומסיבית של גיוס כספים. במדינות אחרות לעומת זאת, חלק חשוב מהמימון מגיע ממקורות ממשלתיים, כמו למשל בארץ ישראל – כשמדובר במוסדות חינוך, אך לא בבתי חב"ד.
"יש הבדלים בין המדינות גם בכל הקשור לקבלת משכנתאות והלוואות מבנקים. יש מדינות שבהן ניתן לממן בדרך זו חלק נכבד מעלות הבנייה, ואילו במדינות אחרות, כמו ארגנטינה למשל, הבנייה אפשרית אך ורק בהתאם לכסף המזומן שעומד לרשות השליח נכון לעכשיו.
"בנוסף יש לזכור, כי תהליך של פרויקט בנייה נמשך לפחות שנתיים-שלוש ולעיתים גם עשר שנים.
"גם העלויות משתנות, כמובן, ממדינה למדינה ומפרויקט לפרויקט. זה מתחיל בחצי מיליון דולר לפחות, ומשם עולה ועולה ולפעמים מגיע גם לעשרות מיליוני דולרים.
"כך או כך, מבחינת השליח מדובר בנושא מאתגר מאוד, שלוקח ממנו המון זמן, כוחות ואנרגיות. ברוך השם שזכיתי לעמוד לצד שלוחים רבים שנושאים בנטל הזה, ולהגיש להם סיוע מקצועי, בעיקר בהיבט הפיננסי של הפרויקט, שמקל עליהם את התהליך ומסייע להם להגיע בעזרת השם ליעד הנכסף".
בזכות כוח המשלח
באיזה שלב של העיסוק בפרויקט בנייה מומלץ לשליח לפנות לייעוץ?
"למעשה, הייתה לי הזכות להיות היועץ של פרויקטים רבים בשלבים שונים שלהם. בדרך כלל מדובר בשלבים הראשונים של התהליך, אך בחלקם גם ליוויתי את השליח רק בשלב הגמר – לאחר שהבנייה נשלמה וכבר החלה פעילות בבניין, או קרוב לסיום ולקראת הכניסה לבניין החדש. אחרים פנו אליי בשלב האמצע, כשהיו בתהליכים מתקדמים בתכנון או בבנייה, וכאמור רבים פנו בשלב כזה או אחר בתחילת הדרך.
"כאן חשוב להדגיש: אין ספק שההצלחה האדירה והכבירה של השלוחים בכלל ובנושא הבנייה בפרט, היא בסייעתא דשמיא ובכוח המשלח. רואים זאת במוחש באינספור סיפורי הצלחה, שהם ממש ניסים ומופתים שמיימיים על-טבעיים. ואולם כשם שעל הפרנסה בכלל נאמר 'וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה', ופירוש הדברים הוא שבוודאי כל השפע בא מהקב"ה, אבל עם זאת האדם נדרש לעשות כלים טבעיים לברכת ה' – כך גם לגבי ההצלחה בשליחות, שהיא בוודאי ובוודאי בברכת ה' ובכוחות של הרבי המשלח, ועם זאת צריך לעשות כלים טבעיים שבהם תשרה הברכה.
"בעמדנו בסמיכות די קרובה לתאריך של כ"ח ניסן, אפשר להחיל על כך את הביטוי המפורסם שהרבי אמר בשיחה הידועה של 'עשו כל אשר ביכולתכם' – 'אורות דתוהו בכלים דתיקון', או את הביטוי השגור בחסידות – 'ניסים המלובשים בטבע'. אכן, כמעט בכל פרויקט בנייה של השלוחים רואים, בשלב זה או אחר ובצורה כזו או אחרת, 'אורות דתוהו' שמעל לכל מדידה והגבלה וניסים ונפלאות שמעל לגדרי הטבע, אלא שה'אורות דתוהו' באים ב'כלים דתיקון' והניסים באים בלבושי הטבע, ולכן צריך בכל שלב גם תכנון מוקפד וגם התנהלות מקצועית מסודרת.
"הנה דוגמה אופיינית: השליח הרב אהרן גופין בונה בית חב"ד בעיר מפותחת ועשירה בפלורידה. בתחילת הדרך הוחלט על ערב גיוס תרומות שהוגדר כיריית הפתיחה, בשלב מוקדם בהרבה מגיוס המונים. לערב הזה הוזמנו רק אלה שעל פי ההערכה ניתן לבקש מהם תרומה מכובדת של מאה אלף דולר ומעלה. יום לפני האירוע, בני הזוג שהתנדבו לארח את האירוע בביתם הזמינו אותו לפגישה, במהלכה בשרו לו שהחליטו לתרום לבניין המתוכנן שניים וחצי מיליון דולר; את המיליון הראשון – במאצ'ניג, כלומר בהתאם למיליון דולר שהשליח יגייס ממקורות אחרים, ואת השאר עם סיום הליך רכישת הקרקע.
"למחרת האירוע אחד המשתתפים הודיע על נכונותו לתרום רבע מיליון דולר. הרב גופין, שהיה כבר מתורגל ומאומן לאחר שעבר אצלנו הדרכה מקצועית, הבין שהמצב מאפשר לו לבקש יותר, ואמר 'מיהודי כמוך, ברמה שלך, הציפייה היא למיליון'. האיש אכן נענה והתחייב לתרום מיליון דולר.
"זה בהחלט ניסים ונפלאות, 'אורות דתוהו' הבאים דרך 'כלים דתיקון'. בעצם, את הצורך בגישה הזו של עשיית כלים נכונים ומתאימים לברכת ה' בעבודת השליחות, זכיתי ללמוד ישירות מהרבי בעצמו במענות ק' שקיבלתי בראשית דרכי בשליחות. באותם ימים, הארגון של 'חב"ד בקמפוס' מטעם ה'מרכז לענייני חינוך' עדיין לא היה קיים, ומתוך רצון חזק להרחיב ולהעמיק את הפעילות באוניברסיטת טינק, רציתי לרכוש בניין שיהיה מרכז לפעילות. כאשר בית פינתי שהיה ממוקם מול האוניברסיטה הועמד למכירה, התלהבתי, וכתבתי על כך לרבי. היה לי ועד של תומכים, אבל אמרתי לעצמי – אכתוב לרבי ואם הרבי יסכים לרכישת הבניין, מה חשוב מה יאמרו אנשי הוועד. כך עשיתי.
"המענה של הרבי היה, לעשות כעצת ידידים מבינים, ובמילים אחרות, הרבי החזיר אותי לוועד… עם הזמן הבנתי, שהרבי העביר כאן מסר עמוק, ואני אסביר: כששליח מגיע למקום שליחותו ומתחיל לפעול, סדר הדברים הוא שהוא לא בא רק בהזמנת אנשי המקום. פעמים רבות אף אחד לא הזמין אותו, ולוקח זמן עד שהוא רוכש אהדה והתעניינות ולאט לאט יוצר קהילה ומעגל של תומכים. זה נכון, וגם עובד בפועל בשטח, לגבי הפעילות השוטפת והפעילות בחגים וכדו', אך כשמדובר על פרויקט בנייה, אי אפשר להתנהל בצורה כזו. לפני שניגשים לרכישת בניין או להקמת בניין, השליח חייב לוודא שיש מאחוריו קהילה של ידידים ותומכים שרוצים את הפרויקט ומוכנים לתרום ולהתרים בעבורו.
"לשם המחשה, אספר על שליח שליוויתי באחת מערי ארה"ב. הוא בהחלט שליח מצליח לפי כל קנה מידה, אבל בשלב שבו החליט לגשת לבניית בית חב"ד, היה לו רצון שהבניין יהיה דווקא במקום מרכזי ביותר. עם כל הנימוקים שבהם נימק את הרצון הזה, התומכים הפוטנציאליים שלו לא השתכנעו, וטענו שגם בניין במרחק כמה רחובות – באזור שבו מחיר של בניין באותו גודל נמוך במיליון דולר לפחות, כי הוא לא ממש בלב העיר – יענה בהחלט על כל הצרכים של הפעילות.
"זו הייתה הוכחה נוספת לכלל הקובע, שבפרויקט בנייה חייבים שלתומכים ולתורמים יהיה אמון מלא בפרויקט, ושהם ייגשו לעניין לאחר שהפנימו את הצורך החשוב והגדול ומזדהים איתו לחלוטין. דוגמה לצורך כזה, הוא מקרה שבו השליח נאלץ להחליף את מקום הפעילות כמה פעמים אחרי פרקי זמן קצרים; אנשים נוטים להזדהות עם הצורך במקום קבוע ויציב, ובכזה צורך התומכים בהחלט יכולים להאמין.
"ובחזרה לסיפור הבניין שרציתי לרכוש מול אוניברסיטת טינק, והרבי הורה לעשות כעצת ידידים מבינים.
"הגעתי לסיור במקום מלווה בחברי הוועד, שהרי הרבי הורה לי לעשות כעצת ידידים מבינים, ואני זוכר איך התביישתי מעצם המחשבה, שמקום קטן כל כך ופינתי – מה שאומר שאין אפשרות להרחיב אותו – יתאים לבית חב"ד שיהיה מרכז יהודי בעיר ומוקד לפעילות עם הסטודנטים. מהר מאוד הרעיון ירד מהפרק.
"אחרי כמה שנים עלה רעיון לרכוש בניין אחר. הפעם היה מדובר במקום גדול בהרבה ובמיקום טוב יותר. היה נראה שההצעה טובה, והחשש היה רק מבחינת העלויות. היה צריך לשלם על הרכישה כרבע מיליון דולר, ולהשקיע בשיפוץ המקום עוד כחצי מיליון. בסך הכול, עם ההוצאות הנלוות, העלויות הגיעו לכמיליון דולר. בעקבות המענה הקודם, הפעם חברי הוועד ראו קודם את המקום והביעו את הסכמתם, ורק אז כתבתי לרבי. מענה ק' של הרבי היה: 'באם יש סיכויים טובים על פי טבע להשיג האמצעים, להתעניין בהנ"ל'. בדקנו את ההיתכנות להשיג את האמצעים, באמצעות עריכת רשימה מפורטת של תורמים פוטנציאליים ומה גובה התרומה שיש סיכוי לקבל מהם, והמסקנה הייתה שנכון לעכשיו אין סיכוי לגייס את הסכומים הדרושים. גם הרעיון הזה ירד מהפרק. בהמשך עלתה הצעה שלישית. היה זה מקום שגם נוצרים, להבדיל, רצו אותו, אלא שהעירייה לא אפשרה להם להקים שם את המרכז שלהם. בנס אנחנו כן זכינו לאישור, ובברכת הרבי רכשנו את הבניין, ומאז ועד היום הוא אכן משמש כבית חב"ד בטינק.
"המסר העיקרי מהמענה השני של הרבי הוא כמובן, שלפני שניגשים לבנייה – חובה לבדוק היטב מה הסיכויים להשיג את האמצעים הנחוצים בדרך הטבע, ורק אם הסיכויים סבירים, להתקדם הלאה".
מה שאסור לעשות
ואיך מתקדמים הלאה?
"כמובן, לא ניתן במסגרת זו לפרט את 'כל התורה כולה' ודברים משתנים משליח לשליח וממקום למקום, אבל יש כמה עקרונות בסיסיים שכדאי להזכיר בקצרה.
"אחד מהם הוא שאסור, ממש אסור, לצאת בקמפיין של גיוס המונים עם תחילת הפרויקט. צעד כזה הוא טעות חמורה, ועלול לגרום נזק של מיליונים. הסיבה היא, שהתרומות בגיוס המונים גלויות לכל, וכאשר ידידים ותומכים שעשויים לתת תרומות גדולות של מאה אלף דולר ומעלה, רואים שהתרומות הן בגובה של ח"י דולר או אפילו אלף ושמונה מאות וגם שמונה עשרה אלף וכדומה – זה בהכרח משפיע עליהם וגורם להם להביט על הפרויקט, ככזה שזהו גובה התרומות שראוי לתת לו. אחר כך קשה עד בלתי אפשרי לדבר איתם על תרומות מכובדות, של פי עשר ופי מאה ויותר. חובה להתחיל בניצול מקסימום האפשרויות של התורמים הגדולים, ורק אחר כך אפשר לצאת בגיוס המונים ולהצליח בו הצלחה גדולה בעזרת השם.
"ראיתי את זה במוחש, בין השאר, בבניין הגדול והמפואר שהקים בעזרת השם השליח הרב שניאור ברוד בשכונת עיר ימים בנתניה, ושזכיתי לייעץ לו וללוות אותו. הקרקע אכן התקבלה בהקצאה מעיריית נתניה, אבל היה צורך לגייס תרומות גדולות לצורך הבנייה. רק לאחר גיוס כמה מיליוני שקלים מתורמים 'כבדים', נערך קמפיין גיוס המונים, והוא אכן הצליח והשלים את החסר ברוך ה'.
"כאמור, הדרך הנכונה היא לעשות כלים נכונים בדרך הטבע, וכשזוכים רואים ניסים. כך היה, למשל, אצל השליח הרב שמואל סלונים, מנהל בית חב"ד בקמפוס באחת מערי טקסס. בנינו תוכנית מפורטת לגיוס הסכום הדרוש להקמת בניין לבית חב"ד בקמפוס, והשלב הראשון והעיקרי היה עריכת רשימה של כמאה וחמישים ידידים ותומכים 'כבדים', והערכה כמה כל אחד מהם עשוי לתרום. כחלק מהבדיקה לקראת עריכת הרשימה, הוא העביר פנייה לבני זוג מקורבים, שהאישה כבר הייתה בעלת תשובה ממש ונהגה לתרום תרומות נאות לפעילות.
"ואולם בני הזוג ענו, שאינם מעוניינים לתרום למטרה זו. כשהדברים התקדמו, וכאשר כמה שבועות לפני חתימת החוזה על הקרקע היה חסר סכום משמעותי, הרב סלונים שיגר אליה את הפרזנטציה של הפרויקט, וכתב, שכתורמת קבועה מגיע לה לראות את התוכנית. היא כלכלנית במקצועה, והתרשמה מהפרזנטציה עד כדי כך שהגיבה: 'אני יודעת שבעלי יכעס מאוד, אבל אני מתחייבת לתרום רבע מיליון דולר'.
"הרב סלונים סיפר לי על כך בשמחה, אבל אני מיהרתי להגיב – 'אנחנו לא יכולים להסכים לתרומה שתגרום לבעלה לכעוס מאוד'. יעצתי לו לענות לה בעדינות, שהוא ישמח לקבל תרומה כשבעלה יהיה שותף מלא לעניין. הסוף היה, שעד מהרה הם פנו שוב, הפעם ביוזמתם, ואמרו שהם מבקשים להקדיש את הבניין על שם משפחתם, והחליטו לתרום למטרה זו מיליון ושמונה מאות אלף דולר – כשאת ארבע מאות וחמישים אלף הדולרים הראשונים הם מעבירים מיד. כך התאפשר ברוך ה' לסיים את הרכישה ללא משכנתא".
אם פרויקט בנייה הוא כל כך מורכב וכדי להצליח זקוקים לניסים, נשאלת השאלה: האם כל שליח יכול לעשות זאת, או שמדובר במשימה ליחידי סגולה בלבד?
"התשובה הכללית היא: כן, כל שליח יכול לעשות זאת. התשובה היותר מפורטת היא, שהדבר תלוי בתנאים מסוימים שאי אפשר לוותר עליהם.
"התנאי הראשון הוא, לוודא שיש יציבות כלכלית להוצאות השוטפות, וכדברי הרבי (במכתב הנדפס באגרות קודש ט', ש"ה): "…שיטתי היא שפעולות הרגילות ושוטפות צריכים למצוא האמצעים על אתר, שאז סימן הוא שזהו ארגון שיש לו עתיד ויש מעוניינים בהתפתחותו".
"אחת השגיאות הנפוצות היא, לאחר שפנו למישהו בבקשה לתרום אלף ושמונה מאות שקלים, למשל, והוא סירב, לחשוב: 'הפעם הוא סירב, כי הסיבה לא כל כך מדברת אליו, אבל כשאצטרך תרומה של מיליון שקלים לבניין – הוא יתרום'. זו טעות גמורה. מי שלא נותן לשוטף, לא ייתן גם לבניין. מכאן, שאם אין יציבות בשוטף – זה לא הזמן לגשת לפרויקט בנייה. מצד שני, ההנחיה שצריך להתבסס 'על אתר', כלומר על תורמים מקומיים – מתייחסת לשוטף, בעוד שבעבור בנייה ניתן להתבסס גם על תורמים ממקומות אחרים.
"תנאי שני הוא, כפי שכבר הוזכר בקיצור, בדיקת עומק של היתכנות הדבר בדרך הטבע. אני נזכר שכאשר ליוויתי את בניין בית חב"ד שהקים השליח בפסגת זאב בירושלים, הרב יצחק קורץ, חלק נכבד מהעלות הגיע בתרומה שהתקבלה בדרך שמיימית, כאשר התורם פנה מיוזמתו למרכז צא"ח וביקש לתרום כמיליון שקל לבניין של חב"ד בירושלים. לאחר שנוצר הקשר בינו לרב קורץ והתורם הביע הסכמה עקרונית, הוא שאל: איך אפשר לוודא שלאחר בניית השלד עם התרומה שלי, הפרויקט ימשיך ולא ייתקע? כדי לספק לו מענה הולם, הכנו תוכנית רצינית מפורטת, ובעיקר ברת ביצוע בדרך הטבע, לגבי ההמשך עד סיום עבודות הגמר. האיש השתכנע, ובסופו של דבר לבית חב"ד בפסגת זאב יש ברוך ה' בניין לתפארת.
"עוד תנאי הכרחי ובסיסי, הוא אמינות גבוהה מאוד. לא די בכך שהשליח יודע בליבו וכלפי שמיא גליא שהוא מתנהל ביושר ובאמונה ושכל פרוטה מגיעה בדיוק לייעדה. חשוב מאוד שהכול יהיה בשקיפות מול התורמים, ושהם יסמכו על השליח ועל אנשיו שההתנהלות היא ללא רבב חלילה.
"תנאי נוסף, שגם הוא חשוב מאוד, הוא תוכנית ערוכה היטב מראש לאחזקה ולניהול של הבניין אחרי סיום הבנייה בשעה טובה. פעמים רבות התורמים רוצים לדעת מראש, מה יהיו מקורות המימון לחימום, קירור, חשמל וניקיון וכן הלאה. מעשה שהיה אצל אחד השלוחים בקליפורניה, שאישה מבוגרת ביקשה לתרום לו מיליון דולר, והבת שלה, היורשת היחידה שלה, ניסתה בכל כוחה למנוע את זה. היא אפילו פנתה לבנק בו הכסף של אימה היה שמור, וביקשה לא לאפשר לאימה לבצע את ההעברה המבוקשת, בטענה שאין סיכוי שבית חב"ד יצליח להחזיק את הבניין המתוכנן, וכספי התרומה ירדו לטמיון. השליח, שגם אותו זכיתי ללוות, התייעץ איתי מה לעשות, ויחד אתו הכנו תוכנית מפורטת מאוד לתחזוקת הבניין בשלוש השנים הקרובות וגם בשלוש השנים הבאות. התוכנית המקצועית הרשימה את הבנק והתרומה ניתנה ברוך ה'.
"בנושא זה, של האחזקה שלאחר הבנייה, אצטט את מה שאמר לי בשעתו מר הנרי טאוב, שכיהן כראש הג'וינט ושהייתה לי הזכות להביא אותו לרבי להתוועדות י"א ניסן שנת השמונים-תשמ"ב: 'מי שנותן תרומה לטעת עץ, ייתן גם תרומה להשקות את העץ'…
"לסיכום חלק זה, אחזור על העיקרון האמור: אין ספק שההצלחה מגיעה מלמעלה ושהשלוחים רואים ניסים בזכות הברכות והכוחות של הרבי. בד בבד, חובה לעשות את מה שצריך לעשות בדרך הטבע – בצורה נכונה וראויה. גם כאשר זורעים את הגרעין הכי טוב והכי משובח, לפני הזריעה חייבים לחרוש את הקרקע ולהכשיר אותה לזריעה".
מפעים לשמוע על ייעוץ וליווי לשלוחים רבים בארץ ובעולם, כשעם חלקם הקשר הוא ארוך ומתמשך. את כל זה אתה עושה לבדך?
"הייעוץ הוא בהחלט אישי ולא באמצעות אחרים. משתדלים לנצל את הזמן נכון בעזרת ה'. בשעות הבוקר לפי שעון ישראל – עם שלוחים בארץ ובאירופה, ובשעות אחר הצהריים והערב – עם שלוחים בארה"ב. מעבר לייעוץ עצמו, נעזרים באנשי מקצוע לדברים טכניים, כמו מומחים בעיצוב להכנת פרזנטציות וכדו'. מעבר לזה, כל 'תיק' הוא שונה מחברו. יש כאלה שהליווי שלהם נמשך על פני כמה שנים, אבל לאחר שהתשתית תוכננה ונבנתה היטב, מספיק שנהיה בקשר פעם-פעמיים בשנה. לעומת זאת, יש כאלה שנמצאים בשלב התכנון וההקמה וזקוקים לליווי צמוד או כמעט צמוד.
"כאן יורשה לי גילוי נאות: פעם ליוויתי שליח לפגישה אישית עם תורם פוטנציאלי. האיש לא היה מנומס במיוחד, והוא היישיר מבט אל השליח, הצביע עלי ושאל: 'תגיד, כמה הוא עולה לך?'… הסברתי לו, ואני מבקש לומר זאת גם כאן, שהשירות שלי לשלוחים איננו על בסיס אחוזים.
"היה והשליח יזכה בניסים ונפלאות וישיג תרומות בסכומים גדולים מאוד – זה יביא לי תחושת סיפוק ברוך השם, אבל לא יגדיל את שכרי. העלות של הייעוץ נקבעת מראש לפי סדר הגודל של הפרויקט על בסיס שעות, ואוכל להבטיח נאמנה שהיא נמוכה בהרבה מהמקובל בעולם הייעוץ הפיננסי והייעוץ בגיוס תרומות. אחרי הכול, זו זכות עצומה לסייע לשלוחי הרבי להקים בתים של תורה, תפילה וצדקה ומוסדות חינוך חב"דיים ברחבי תבל"
