כך החלה הסדרה 'חב"ד בעולם'
"היה מן הראוי לנצל את הזמן עד ראש השנה כדי לבקר אצל שלוחים, ואחר כך תערוך כתבות על הפעולות שלהם", ביקש המזכיר הרב חדקוב ע"ה. והשאר היסטוריה
אחד המדורים שזכה להצלחה עצומה כבר בתחילת ה'כפר חב"ד', הוא 'חב"ד בעולם'. ראשית, אפילו בחב"ד עצמה – ככל שהדבר נשמע משונה היום – רובם ככולם בקושי שמעו וידעו מה זה 'בית חב"ד'. שנית, הסדרה הזאת חוללה מהפך בתפיסת העולם של הרחוב החרדי. ציבור שלם וגדול של יהודים, שלא ידע כלל על פעילותה העצומה של חב"ד, התחיל פתאום לגלות עולם חדש בסקרנות רבה.
הכל התחיל בסוף קיץ תשמ"א. הרב חדקוב קרא לי לחדרו הקטן ב-770 ואמר לי: "הרבי התעניין כמה זמן בדעתך להישאר כאן, ואם בכוונתך להישאר עד אחרי החגים – היה מן הראוי לנצל את הזמן עד ראש השנה כדי לבקר אצל שלוחים, ואחר כך תערוך כתבות על הפעולות שלהם".
מיד אחרי אותה שיחה נקראתי לחדרו של הרב משה קוטלרסקי, איש ה"מרכז לענייני חינוך", העומד מטעם ה'מרכז' בקשר רצוף עם השלוחים. "מחר בבוקר", הודיע לי הרב קוטלרסקי, "אתה יוצא ללוס-אנג'לס ובמשך כמה ימים אתה מבקר בכמה וכמה בתי חב"ד בקליפורניה. העניין כבר תואם וסודר עם השליח הראשי הרב שלמה קונין".
זו היתה בעצם הפעם הראשונה שיצאתי בשליחות עיתונאית ממש, ובכך נפתחה למעשה הסידרה "חב"ד בעולם".
כשחזרתי מאותו מסע ראשון של 'חב"ד בעולם' בלוס-אנג'לס וסביבותיה – נתבקשתי על-ידי הרב חדקוב לכתוב דו"ח לרבי. כתבתי בקצרה על המהפכה הרוחנית שנוכחתי בה במו-עיניי, ועל כך שבכוונתי לפרסם החל מהגיליון הקרוב סידרת כתבות על המקומות בהם הייתי.
תוך דקות ספורות מאז שהכנסתי את הדו"ח, מחפש אותי מזכירו של הרבי ומוסר לי את תשובתו הקדושה:
'אין להתפלא כלל על גודל ההצלחה דשם. שהרי הובטחנו "יגעת ומצאת" – שלא לפי ערך היגיעה כלל'.
אני זוכר עד היום את שאגת השמחה של הרב קונין בטלפון כשהתקשרתי לקליפורניה לספר לו על התשובה המיוחדת של הרבי…
במשך כמה שבועות פורסמה הסדרה "חב"ד בקליפורניה" – תחת הכותרת "שכינה במערב" – והגיעו הדים מאוד חיוביים, לא רק מציבור חסידי חב"ד שגילו עניין רב בסדרת הכתבות על השלוחים, אלא גם מחוגים רחבים בעולם החרדי. גם אני עצמי נדהמתי מההיקף והעוצמה של הפעילות שנחשפה לנגד עיניי, ולא פחות – מהמון סיפורי 'מופתים' מרתקים שהמשותף לכולם היא העובדה שבמוקד הסיפור ניצב השליח שיצא למלא את שליחותו של הרבי נשיא הדור וזכה לסיוע 'שמימי'.
במשך השנים הבאות נוכחתי לראות במו עיניי כיצד השלוחים הם אלו שחיים עם הרבי והוראותיו ועידודו 24 שעות ביממה. הם אלו שהרבי הוא דם ליבם ותמצית נשמתם, שרק בכוחו ובעידודו מצאו בעצמם כוחות לקיים את ה"לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ממש כפי שהרבי בעצמו ענה במענה על אחד הדיווחים מביקור אצל כמה שלוחים ברחבי צרפת:
'…ות"ח על שימת לבבו לכתוב לי רשמיו… שפגש בעת ביקורו בכמה ערים… ולמותר להדגיש שראויים וזקוקים הם לעידוד, כיוון שמקיימים בעצמם, כלשון הכתוב, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", במדינה זרה ולשון זרה ותנאים קשים וכו' בשליחות מצווה להפיץ היהדות, התורה ומצוותיה, במקומות נידחים מבחינת מצב היהדות שם…'.
באותה תקופה ראשונה של הסדרה 'חב"ד בעולם' קבלתי שיחת הטלפון מרגשת שקיבלתי ממזכ"ל אגודת-ישראל, הרב שמואל בנימין מינץ:
"בשטיבל של גור בתל-אביב", כך אמר לי, "מחכים מדי שבוע ל"כפר חב"ד" בקוצר רוח, כדי לקרוא את 'חב"ד בעולם'. שליח אחד שלכם שווה יותר ממפלגה שלמה"…