פעם שמעתי מהמשפיע ר' זלמן נוטיק ע"ה, ווארט מהרבי הרש"ב נ"ע: פעם בשנה מתקיים כינוס של היצרים הרעים שבעולם, וכל אחד מהם מספר על הצלחותיו במדינתו ובעירו. באחת הפעמים, אחרי שאכן כל יצר ויצר הציג את הישגיו, שאל הממונה: האם כולם דיברו? ענו לו, שיש אמנם אחד שלא דיבר – היצר הרע של ליובאוויטש – אלא שאין לו מה להגיד. דרש הממונה בתוקף, שבכל זאת, גם הוא יעלה ויישא את דברו.
מה כבר היה לו לומר? שעל בחור אחד הוא פעל שיוסיף מלח באוכל, ועל חסיד שני פעל שלא כיוון את פירוש המילות לכל אורך התפילה. כולם לעגו לו, אלא שפתאום הממונה הודיע: בשנה הבאה הכינוס בליובאוויטש! הייתכן? שאלו כולם. ענה להם הממונה: וכי אינכם מבינים, כשבחור מוסיף מלח בליובאוויטש, יהודי אוכל 'דבר אחר' בגרמניה!
*
במאמר 'אלא מסעי בני ישראל' משנת תשי"ג, מביא הרבי את המסופר בגמרא: כאשר טיטוס נכנס לבית המקדש ועשה את מה שעשה, הוא נתן מכת חרב בפרוכת, ויצא משם דם, והרשע הזה חשב שפגע, כביכול, במי שמאחוריה. שואל הרבי: מדוע ה' עשה לו כזה נס? מתרץ הרבי, שזה כלל לא נס, אלא בזה רצה ה' להראות, שלא בכוחם ועוצם ידם הרומאים הרחיבו את בית המקדש, כי אם בגלל העבירות של עם ישראל.
כאשר יהודי חוטא, הוא מעביר חיות מהקדושה לכוחות הטומאה והסיטרא אחרא, כמו שכתוב: "שופך דם אדם (דקדושה) באדם (דלעומת זה) דמו יישפך". בני ישראל, בחטאיהם, העבירו חיות וכוח לקליפה, ובכוח זה הרומאים החריבו את הבית. לרומאים מצד עצמם אין כל כוח לעשות זאת, אלא מי נתן להם את הכוח? מי, בעצם, גרם לחורבן הבית?… וד"ל.
יהודי חייב להפנים, שהוא לא איש פרטי ואינדיבידואלי, אלא חלק מהכלל. אם כך נאמר על כל יהודי, על אחת כמה וכמה שכך הוא לגבי כל חסיד. חסיד מייצג את נשיא הדור, את הנשמה הכללית של עם ישראל, ולכן לכל פעולה שלו – השלכות מיידיות על כל העולם, לטוב ולמוטב.
*
ננסה ביחד לסכם את פרק י"א בתניא בשפה עממית: הגוף הוא שטח, שעליו נלחמות שתי הנפשות, האלוקית והבהמית. נשווה את הנפש הבהמית למחבל; מהי מטרה של פיגוע? (חוץ מלהרוג, היה לא תהיה) – לפגוע בריבונות; לומר לצד השני, 'השטח הזה איננו שלך, כי אם שלי'. היצר הרע מנסה לפגוע בריבונות של הנפש האלוקית על הגוף. כל עבירה היא ניסיון חדירה לתוך הגוף, ולמטרת פגיעה; אם בעיניים, אם בפה וכו'.
רבנו הזקן גם מגדיר בהגדרה מדויקת: על האדם לערוך הערכת מצב בסוף כל יום, כדלהלן: מהי תדירות הפיגועים – האם אדם חוטא פעם ביום, פעמיים ביום? מה היקף הפיגועים? על כמה מוקדים היצר הרע משתלט בו זמנית? מה עוצמת הפיגועים? על אילו עבירות אדם עובר?
אתם קולטים את העניין? חטא זה ויתור שטחים. חטא זה לאפשר לאויב המר להיכנס לשטחינו, ולגרש משם את הנפש האלוקית. פשוט מבהיל. וכיון שמאמינים אנו בכתוב, כי את העולם נתן בליבו של האדם – אזי ההשלכות של כל הנ"ל מובנות לכולם.
*
אם כן, ליטול חלק במערכה – בנוסף לאמירת תהלים ולעיסוק במבצעים וכו' – הוא להחליט בתוקף, לא לאפשר ליצר הרע שלנו חדירה כל שהיא, ולא לגרום על ידי העבירות שלנו שום הקזת דם!
לחיים חסידים!
נגרש את החושך על ידי שנרבה באור. פעם, במוצאי שבת, ישבתי בבית במצב רוח לא משופר במיוחד, ושאלתי את בני מענדל, שכעת לוחם בגבורה בעזה: מענדל, תגיד לי, לפעמים כשאתה בצבא אתה בדיכאון? וכך ענה לי: כדי להיות בדיכאון צריך שיהיה זמן. שם בצבא אין לי זמן לזה…
התשובה הזאת השפיעה עליי המון! לא הזמן לדיכאון, אלא לעשייה, ועקימת שפתיו הווי מעשה! ודי למבין.
סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. נעודד, ונתעודד; נחזק, ונתחזק; נשמח את הזולת ונשמח בעצמנו; נאיר את השני ונאיר בעצמנו – עד כניעת האויב והניצחון המוחלט, כאשר אז שוב נזכה, אלא שהפעם לנצח, להתראות פנים בפנים עם אדוננו מורנו ורבנו!
א גוטען שבת!
