המשכן החדש של מכללת קריית אונו, משתרע על פני עשרות אלפי מטרים, רושם כמה תקדימים היסטוריים, והעיקרי מבניהם נמצא בקומת הכניסה לבניין: ארבעה חללים מרווחים ומעוצבים הוקדשו לטובת פעילות בית חב"ד | פעילות שלוחי הרבי במקום, במסגרת ארגון 'חב"ד בקמפוס', זכתה למבנה של קבע והפכה להיות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מפעילות המכללה | השלוחים מדברים עם 'כפר חב"ד' ומשתפים בפעילות שלא עוצרת לרגע מסביב לשעון
ישראל שוחט
אחרוני הסטודנטים יוצאים בזה אחר זה מפתח בניין רב הקומות בקריה האקדמית החדשה באונו, יום לימודים ארוך עבר עליהם. המרחבים העצומים שעומדים לרשותם נותרו שוממים, הספרייה שמשתרעת על פני שטח גדול עומדת ריקה, חדר הכושר שנמצא בסמוך ננעל, השומר בכניסה מברך את היוצאים בברכת ערב טוב ואור היקרות שבבניין נוצץ ומבהיק בחשיכה.
רק מקום אחד נותר שוקק חיים כמו באמצע היום, כמה עשרות סטודנטים יושבים יחד בחדר המועדון שהקצתה הנהלת הקמפוס עבור הפעילות של 'חב"ד בקמפוס', מאזינים בשקיקה לשיעור שנמסר מפי השליח הרב הירשי אלפרוביץ. זו הקבוצה השלישית שמתכנסת היום במועדון והדיון בחדר עוסק בחידוד הזהות היהודית. יום הלימודים הארוך שעבר על הסטודנטים לא ניכר עליהם, הם יושבים יחד במעגל גדול ומדי פעם שואלים כמבקשים לדעת ולהבין עוד.
בסיום השיעור אף אחד לא ממהר, חלק מבקשים לשוחח באופן אישי, אחרים נעמדים לדבר יחד על הנלמד ויש כאלו שיושבים לנגן על הפסנתר הלבן שעומד בצד החדר. המידע הרב שהם צוברים בדרך אל התואר הנכסף, עדיין לא משביע דיו את הנשמה הצמאה שמבקשת להתמלא בעומק ורוח ממקור מים חיים.
עושים היסטוריה
המשכן החדש של מכללת קרית אונו משתרע על פני עשרות אלפי מטרים. בניין מפואר רב קומות שכמוהו טרם נראה בקרב הקמפוסים האקדמיים בישראל. ריח הצבע הטרי עוד שורר במסדרונות הבניין, הסטודנטים מתהלכים בו במרץ ומנסים להכיר את נבכי משכנם החדש.
הבניין החדש של מכללת קרית אונו רושם כמה תקדימים היסטוריים, העיקרי מבניהם נמצא בקומת הכניסה לבניין. ארבעה חללים מרווחים ומעוצבים הוקדשו לטובת פעילות חב"ד בקמפוס, לראשונה בתולדות המכללות בארץ הקודש ובתולדות חב"ד בקמפוס, פעילות השלוחים במקום זכתה למבנה של קבע והפכה להיות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מפעילות המכללה.
המקום המכובד לו זכתה הפעילות לשכון, התאפשרה הודות לחיבור האישי, ההזדהות וההכרה של מנהלי הקמפוס בחיוניות הפעילות, וכתוצאה מעבודה המאומצת של השלוחים במקום, הרב חיליק קפלן והרב הירשי אלפרוביץ. המאמץ של השלוחים לא נעשה בחלל ריק, הרב משה שילת, המקים והמנהל של ארגון 'חב"ד בקמפוס' בישראל, התגייס במלוא המרץ, ועשה לילות כימים על מנת שהמאמץ יישא פרי.
המיקום האסטרטגי שהתקבל בקומת הכניסה, גורם לכך שכל עובר אורח שנכנס ויוצא בשערי המכללה, נעצר לרגע בסקרנות לתהות במה מדובר. כולם משתאים לנוכח החללים המרווחים שהוקדשו לטובת הסטודנטים. ובכל חלל נעשה שימוש שונה, מקום אחד מיועד למשרדים ופגישות אישיות, חדר נוסף להרצאות ושיעורים, מקום למחסן, כאשר גולת הכותרת היא חדר המועדון המיוחד שפתוח 24 שעות ביממה.
קירות המועדון ממותגים במשפטי השראה נבחרים, ובפתח החדר ניצבת מכונת קפה משוכללת. את הקיר המרכזי מעטר ארון קודש שנבנה בקונספט ייחודי. פסנתר לבן יפהפה עומד סמוך לקיר משמאל ולצידו תלויים מספר גיטרות, כל סטודנט יכול בשעות הפנאי לשבת ולנגן את שעל ליבו, ובצד ימין הוצב אזור מיוחד עם ספות ישיבה וכוננית ספרים.
מחשבה רבה הושקעה בכל פרט ופרט. על מלאכת העיצוב והתכנון הופקדה אשת הרב חיליק קפלן. כמי שפועלת במקום ומכירה את היטב את הצורך ויחד עם בעלה רקמה וחלמה לאורך השנים את המועדון העתידי, היא היטיבה להפוך חלום למציאות ובידי אומן יצרה חדר מזמין ומחבק שמעניק תחושת בית ואווירה משפחתית תמידית.
"עד היום הפעילות שלנו נעשתה באופן ארעי", אומר הרב חיליק קפלן, "כלומר, פעלנו רבות במשך השנים, אך בכל פעם לפני פעילות היה צריך לאתר שטח ולקוות שהכל יתנהל כשורה, שאף שומר לא יפנה אותך ולא יבוא מנקה שיצטרך להזיז לך את הדברים. וככל שהפעילות גדלה, הצורך במקום קבוע זעק. גם ברגע שהפעילות משנה מקום כל הזמן, זה מקשה על הסטודנטים לבוא, בניגוד לעכשיו שיש לנו מקום שמזוהה איתנו אליו כולם נכנסים".
שינוי תודעתי
השיחה עם השלוחים נערכת בשעת הערב בסמוך למקום משכנם החדש. מרבית הסטודנטים כבר מכירים את המקום החדש ופוקדים אותו ללא הרף. חלק מנצלים את השהות בו למנוחה, אחרים מגיעים כדי להניח תפילין או לשוחח, ויש כאלו שפשוט מתיישבים לנגן.
במכללה לומדים למעלה מ-20 אלף סטודנטים, ובכל רגע ורגע צצים בפתח המועדון עוד פנים חדשות וסקרניות.
"הדרך לקבלת המקום התרחשה בצורה פלאית", ממשיך הרב חיליק קפלן לספר, "מהרגע ששמענו שהנהלת הקמפוס מעבירה את משכנה מלב קריית אונו אל הצומת שבין קרית אונו לסביון, הרגשנו שבשלה העת להשיג מבנה של קבע גם עבורנו. בהתחלה חשבנו לנסות לרכוש מקום בסמיכות אל הקמפוס העתידי. התחלנו לברר אודות מקומות שונים וקיימנו גם פגישה עם הנהלת הקמפוס בתקווה שאולי הם התגייסו לעזור לנו. במהלך הפגישה סיפרנו להם על הרצון שלנו להשיג מבנה של קבע ועל כך שאנחנו מחפשים לרכוש מבנה בסמוך, והפלא ופלא, הם מיוזמתם שאלו אותנו מדוע שלא נבנה מועדון בתוך הקמפוס עצמנו".
מכאן הדברים התגלגלו בהשגחה פרטית מופלאה. הרב משה שילת התגייס לסייע בכל הנדרש עבור שיפוץ החללים והמועדון, מה שנתן לנו רוח גבית חזקה. בסמסטר האחרון המקום החל לפעול, ובקרוב יתקיים טקס חנוכת הבית חגיגי.
"באחת הפגישות עם מר רנן הרטמן מנכ"ל המכללה", מוסיף הרב חיליק קפלן לספר, "הוא נזכר בפעם ההיא שבה זכה יחד עם אביו להיכנס אל הרבי וסיפר על היחס המיוחד שקיבל. אמרנו לו שכעת בפתיחת המועדון הוא וודאי גורם נחת רוח גדולה לרבי בתור מי שבונה את הקמפוס הכי גדול בישראל ועוד פותח בו מועדון חב"ד".
"בימים שבהם הפלורליזם מקצין ומגדיר מחדש את גבולות השיח", מדגיש הרב חיליק קפלן, "במכללה באונו מתקיים שילוב יהודי ייחודי וכולם זוכים למקום של כבוד כפי שפלורליזם אכן צריך להיות".
"נעשה כאן תקדים בשינוי התודעה והגישה שעשויה לשנות את כלל פעילות השלוחים בקמפוס", מחדד הרב משה שילת, "אם עד היום מנהלי הקמפוסים נטו לחשוב שפעילות השלוחים חיונית עבור הסטודנטים הדתיים בלבד ולשם כך הקצו חדר קטן או בית כנסת, עכשיו כבר מחלחלת אצלם ההבנה שהפעילות נוגעת לכלל הסטודנטים ולא רק אלו שהם דתיים במוצהר. בעצם זה שהשלט שמעטר את הכניסה למועדון ממותג כמו שאר שלטי המכללה, ישנה אמירה שהמקום מיועד עבור כל הסטודנטים וכולם נהנים וזקוקים לו.
"זה דבר שעשוי לשנות את הגישה אצל יתר מנהלי המכללות שמכאן יראו וכך יעשו גם אצלם, יבינו את הצורך בפעילות כחלק ממרקם החיים הבסיסי של הסטודנטים".
והיה ראשיתך מצער
הצעדים הראשונים בפעילות חב"ד בקמפוס במכללה באונו, החלו בשנת תשע"ז. הרב חיליק קפלן הגיע למכללה יחד עם רעייתו והחל לגשש ולבדוק אחר דרכי הפעולה.
"זו היתה תקופה של הסתגלות שנמשכה על פני כמה חודשים", נזכר הרב חיליק קפלן, "ניסיתי להכיר את השטח ולהבין כיצד נכון לפעול. מהר מאוד הבנתי שצריך לפעול תוך כדי תנועה. הפעולה הראשונה שעשיתי הייתה ארגון סעודת שבת. לא הכרתי אף אחד, והתחלתי לתור בקמפוס אחר מקום מתאים לקיום הסעודה. המקום האידאלי שנמצא היה בקפיטריה שעומדת במרכז המכללה ובה כבר יש את כל הציוד הנדרש לעריכת סעודה.
"ניגשתי אל הבעלים והוא ניסה להבין מה המטרה שלי בכל העניין, האם מסתתר כאן איזה אינטרס צדדי. בתום שיחה ממושכת של כמה דקות, בה שכנעתי אותו כי אין לי שום אינטרס רק רצון להעניק לסטודנטים אפשרות לחגוג סעודת שבת באווירה משפחתית, הוא ניאות לעזור לי במלוא המרץ.
"התארגנתי מראש לסעודה, רכשתי אוכל בשפע וערכתי עם בני משפחתי שולחן שבת נאה, אבל התוצאה הייתה כישלון חרוץ, אף סטודנט לא הגיע. הייתי שם לבד עם המשפחה ואמרנו לעצמנו שכבר היה עדיף לאכול ביחד בבית.
"ביום ראשון, הגיע הבעלים של הקפיטריה והתעניין איך היה, גמגמתי לו משהו. הרגשת המחויבות כלפיו, שהוא היה כל כך בעניין ורצה להמשיך לסייע, היא זו שגרמה לי להמשיך. בשבוע שלאחר מכן התחלנו לפרסם מראש בצורה נרחבת יותר, ואכן באנו סטודנטים"
"במשך הזמן נוצר מעגל שהיווה את הגרעין הראשוני. מני אז, הקפיטריה הפכה למקום הקבוע אליו הייתי מגיע מדי יום, רוכש לעצמי כוס קפה גדולה ויושב שם במטרה להכיר סטודנטים, ליצור קשר ולהזמין ללמוד אישי בחברותא ולסעודת שבת.
"מעגל הפעילות הלך והתרחב משנה לשנה. הכרנו עוד סטודנטים וההתחלנו לערוך גם קורסים עם מלגות ועוד שלל פעילויות מגוונות. האתגרים היו שם לאורך כל הדרך. לקח זמן ליצור את ההיכרות האישית עם סגל המרצים וראשי אגודת הסטודנטים שהם בעצם המפתח שאפשר את צמיחת הפעילות.
"אני זוכר, איך שבאחת מהפעמים הראשונות שנכנסתי לקמפוס, עוד לפני שעברנו לגור בקרבת מקום, נכנסתי לרחרח בשטח. הגעתי לשם אחרי תפילת שחרית והחזקתי ביד את הטלית והתפילין. פתאום ניגש אלי אדם אחד ושאל אותי האם אני מחב"ד, עניתי לו שכן והוא שאל מה אני מחפש פה. אמרתי לו שסתם באתי לטייל. הוא אמר לי "תשמע, אם אתה חושב להקים פה דוכן תפילין, אז לא בטוח שזה מתאים, אנחנו מוסד אקדמי וזה יכול לעורר הרבה אנטגוניזם". זו היה חלק מברכת ברוכים הבאים לה זכיתי.
שליח עושה שליח
"כבר בשנים הראשונות היה לי ברור שאצטרך להביא זוג שלוחים נוסף", מציין הרב חיליק קפלן, "הן בגלל הגדילה הטבעית של הפעילות ובפרט לנוכח העובדה שנכנסתי לתפקיד מנהל הארגון הכללי של חב"ד בקמפוס בישראל. ראיתי צורך להביא זוג נוסף שיהיה נוכח בשטח הקמפוס במאת האחוזים כדי לא להוריד חלילה רגל מהגז. רציתי להיות בפוקוס מלא על הצרכים של הפעילות שלנו באונו, שהיא העיקר והבסיס".
"ואכן, אחרי שש שנות בשליחות הצטרפו אלינו הרב הירשי אלפרוביץ ורעייתו. כשרוצים שהשליחות במקום תגיע למקסימום השפעה, מבינים שצריך לא רק עוד שליח אחד אלא אפילו עוד כמה וכמה זוגות. זוג נוסף זה פעולה שנחשבת עוד קטנה ביחס לצורך הגדול והכולל של המקום.
"בשונה ממקומות אחרים, אצלנו אין חלוקה רשמית בינינו, כל אחד נותן את הדגש על פעילות במקסימום עשייה בכל מה שצריך. בין אם זה בשיעורים ושבתות או בחברותות ופעילות התנדבות בקהילה".
"היתרון שהבאת שליח נוסף אל הפעילות ניכר כמעט בכל דבר, הפעילות הכפילה את עצמה בכל תחום. אצלנו זה ניכר מיוחד בקהילתיות שנוצרה בזכות הירשי ורעייתו. יש לנו היום קהילת סטודנטים שעוטפת אותנו במהלך השנה כמו משפחה ממש, הם מגויסים לכל דבר ולכל פעילות שאנחנו עושים מבלי לחשוב פעמיים. וזאת למרות שהם לא גרים בסמיכות מקום וחלקם אפילו כבר סיים את הלימודים, עדיין הקהילה שנוצרה כאן מתקיימת ועומדת, ונורא מחוברת אל הפעילות. זה כמובן קרה בעקבות הודות להגעה של זוג נוסף".
"מעבר ליתרון הטכני שנוצר בעבודה משותפת, הגמישות שמתאפשרת בחלוקת עבודה בהתאם לזמינות של כל אחד", מוסיף הרב הירשי אלפרוביץ, "הנוכחות של שני שלוחים במקום הופכת אותנו לכוח חזק יחד, זה מעניק תחושה אצל הסטודנטים והסטודנטיות שחב"ד כאן הם גוף חזק וגדול".
"אם בדרך כלל כל שליח עובד לפי הכוחות והמגבלות שלו, כשיש עוד מישהו באופן טבעי נוצרים רעיונות וערוצי פעולה נוספים שמצליחים למעלה מן המשוער. וברור שעכשיו לנוכח קבלת המשכן הקבוע הפעילות גדלה שבעתיים. אם עד היום רוב הפעילות הייתה מתקיימת בערבים, כיוון שהיה קשה להשיג מקום בו ניתן יהיה לערוך פעילות במהלך שעות היום, עכשיו כשחדר המועדון פתוח כל העת, הסטודנטים מנצלים את החלון וההפסקה שיש להם בשעות הצהריים ונכנסים להניח תפילין וללמוד תורה על הספות לצד מגש סושי מפנק".
מסע משנה חיים
ההדים של הפעילות ניכרים היטב בשטח הקמפוס, ההשפעה העצומה שלה על לבבות הסטודנטים אינה ניתנת לשיעור.
"אני זוכר שבתקופה הראשונה של השליחות בקמפוס", משתף הרב הירשי אלפרוביץ, "הכרתי סטודנט מאוד איכותי, מה שנקרא 'מלח הארץ', סמל של הישראלי המוצלח, שהוא גם קצין בצבא ובמקביל סיים תואר ראשון להתמחות במשפטים במשרד ממשלתי.
"במהלך אותה שנה, הוא השתתף בתוכנית הלימוד מעמיקים. במשך כל השנה למדנו יחד חברותא כשהלימוד היה בצורה מעמיקה ופנימית, הוא התייחס ללימוד ברצינות ודרש להבין כל דבר היטב.
"בסוף השנה, לאחר סדרת מפגשים, נסענו יחד כל חברי התוכנית למסע לחצרות קודשינו, אל הרבי. בתחילת המסע נכנסו אל ה'אוהל' וגם בסופו. לפני הכניסה אמרתי לו, שזה המסע הזה הוא סוג של פרידה, הוא בדיוק אז סיים את התואר ומטבע הדברים אנחנו לא נתראה עוד הרבה, אחרי הכל למדנו יחד שנה שלימה ועברנו דברים והצעתי לו לקחת על עצמו, החלטה טובה לפני הכניסה. משהו רוחני שיישאר מכל מה שעברנו יחד.
"הוא ענה לי, שהוא לא מעוניין. הוא הסביר שהוא מרגיש שלם וטוב עם עצמו במקום שבו הוא נמצא, הוא לא רואה צורך לקבל על עצמו איזו החלטה דתית רוחנית.
"בסוף המסע, נכנסנו שוב אל ה'אוהל' ואז לפני שהוא נכנס הוא בא אלי מיוזמתו ואמר לי שהוא לקח על עצמו החלטה טובה. הוא החליט להניח תפילין למשך תקופה מסוימת, הוא ציין באוזני שנכון שזה לא הרבה, אבל זאת ההתחלה".
הסיפורים משני החיים הללו פזורים לאורך כל מסדרנות המכללה ובמכללות רבות נוספות בהם פועלים השלוחים של 'חב"ד בקמפוס' ברחבי הארץ.
אין ספק, אומרים השלוחים במכללת אונו, כי התקדים שנוצר כעת בייסוד משכן קבוע בתוככי הקמפוס, מהווה צעד משמעותי שיגרום למהפכה השקטה שכבר קורית להפוך למהפכה גדולה ונרחבת.
המשכן החדש יאפשר להגיע לעוד קהלים, להגדיל את הקשר האישי עם הסטודנטים ולהכפיל את הפעילות בעוד הנחות תפילין, כמה שיותר סעודת שבת ובהקמת עוד בתים נאמנים בישראל.
