רב ואב"ד בני ברק, הגאון החסיד רבי חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, בשיחה מיוחדת על הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצ"ל * על דבקותו העצומה בלימוד התורה, על אמונתו הלוהטת בקדושת התורה, על היותו מקובל על כלל הציבור לכל גווניו וחוגיו, על הנהגות חסידיות שאימץ, על פועלו הגדול למען שלום ואחדות, ועל מה שמוטל על כל אחד ללמוד מדרכו והנהגתו * חיים של תורה
"לא זו בלבד שהקדיש ללימוד התורה את כל חייו, אלא היה מלא כל כולו באמונה עזה ולוהטת, ועם כל האמת, בכוח התורה ובקדושת התורה" | שיחה מיוחדת עם רבה של בני ברק הגרחי"א לנדא שליט"א על הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצ"ל
אמונה לוהטת בתורה
רב ואב"ד בני ברק, הגאון החסיד רבי חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, בשיחה מיוחדת על הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצ"ל * על דבקותו העצומה בלימוד התורה, על אמונתו הלוהטת בקדושת התורה, על היותו מקובל על כלל הציבור לכל גווניו וחוגיו, על הנהגות חסידיות שאימץ, על פועלו הגדול למען שלום ואחדות, ועל מה שמוטל על כל אחד ללמוד מדרכו והנהגתו * חיים של תורה
הרב משה מרינובסקי
בהלוויית ענק שספק אם נראתה אי פעם במחוזותינו, הובא למנוחות ביום ראשון השבוע הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים קניבסקי זצ"ל שזכה להיות מקובל ונערץ על כל חוגי היהדות התורתית החרדית, ורבים כינו אותו 'שר התורה' של תקופתנו.
ביתו הצנוע בבני ברק היה תל תלפיות שהכל פונים אליו – לשאלות בכל חלקי התורה, מעיון ועד הלכה למעשה, להדרכות בצורכי ציבור ואף לעצות וברכות, והיה מקבל כל אדם, קטן כגדול, בסבר פנים יפות.
עם היותו נמנה במובהק על חוג בני התורה, הישיבות והכוללים של המחנה הליטאי, היה "ר' חיים", כפי שכונה בפי כל, איש של כלל הציבור, דבר שבא לידי ביטוי גם בהלווייתו שבה השתתפו המוני בית ישראל בראשות גדולי התורה והחסידות מכל העדות והחוגים.
כדי לשמוע על דמותו התורתית של "ר' חיים" כגדול מאוד בתורה וגם על מה שראוי לכל אחד ללמוד ממנו, פנינו אל הגאון החסיד רבי חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, רב אב"ד בני ברק, העיר שבה חי ופעל "ר' חיים" רוב ימיו, ומי שמכהן ברבנות העיר בצוותא חדא ובאחדות מעוררת התפעלות עם עמיתו, איש הציבור הליטאי, הגאון רבי שבח צבי רוזנבלט שליט"א – כהונה שמתקיימת במידה רבה בתמיכתו וברכתו של "ר' חיים".
התורה כל חייו
כרב העיר בני ברק וכמי שמכיר היטב את גדולי התורה בעיר, אולי יוכל כת"ר לתאר בקצרה את דמותו וייחודו של הגאון זצ"ל?
כידוע לכל, ר' חיים היה, לכל לראש, גאון עצום שהשקיע את כל ימיו, כל חייו ממש, בלימוד התורה. לימוד התורה היה כל מהותו וכל חייו. ואת זה הוא תבע ואת זה הוא עודד. ולכן מובן שבזה עיקר גדולתו.
ולא זו בלבד שעסק בלימוד התורה, וכאמור הקדיש ללימוד התורה את כל חייו, אלא היה מלא כל כולו באמונה עזה ולוהטת, ועם כל האמת, בכוח התורה ובקדושת התורה.
כידוע ומפורסם, בדברי חז"ל שלומדי התורה הם "נטורי קרתא", שומרי העיר, ו"תורה מגינה ומצילה", לא ראה מליצה בלבד אלא הוראה ברורה ודרך חיים, מתוך אמונה חזקה ותקיפה בצורה יוצאת מן הכלל.
וזה בא לידי ביטוי בולט כמה וכמה פעמים, כשנדרש לחוות דעה בענייני הנהגת הציבור. למשל, פעם אחת, במהלך ביקור במודיעין עילית ש'מעבר לקו הירוק', הבחין שהמקום מגודר היטב בגדר ביטחון. למראה הגדרות אמר שהוא מתפלא על כך, שהרי זה מקום של לומדי תורה, וכיוון שהתורה מגינה ומצילה, מה הצורך בגדרות הללו?! ואף המשיך ואמר שמן הראוי לעקור את הגדרות, מתוך אמונה וביטחון שהתורה היא השמירה וההגנה הטובה ביותר על המקום. ורק לאחר שנאמר לו שהגדר היא לתועלת להידור העירוב של העיר, אמר – אם כן, תשאירו את הגדר.
היה לכת"ר קשר אישי עם ר' חיים?
אומנם לא קשר אישי בתור תלמיד או מי שקיבל ממנו השפעה ישירה, אבל היה בהחלט קשר חשוב מאוד ורב ערך בהיבט הציבורי. זה לא סוד שכל צורת הרבנות של בני ברק, עיר התורה והחסידות, כפי שהיא היום, שבה אני מכהן עם עמיתי הגאון הרב רוזנבלט שליט"א, המייצג את הציבור הליטאי, והעובדה שברוך ה' עובדים יחד באחדות מלאה בכל התחומים – התאפשרה, במידה רבה מאוד, בזכות הכוח, הברכות, התמיכה והעידוד הרב של ר' חיים.
אם בעבר קבוצות שונות הביטו על הדברים בהסתכלות צרה בדגש חזק על 'אנחנו' ו'החוג שלנו', הודות למבט הרחב של ר' חיים, דברים השתנו וכיום הכל מבינים ומסכימים שלמען השלום והאחדות צריך וכדאי לוותר על הגישה הזו, וברוך ה' דברים ותחומים שבעבר היו שנויים במחלוקת, נמצאים כיום במצב של שלום ואחדות. כה ייתן ה' וכה יוסיף להבא ואין ספק שזה, כאמור, במידה רבה מאוד בזכותו, ובוודאי יהיה למליץ יושר למעלה שכך זה יימשך.
מאז התמניתי לכהונתי, אחרי פטירתו של אבי מורי הגאון החסיד זצ"ל שבימים אלה ימלאו שלוש שנים להסתלקותו, הייתי אצלו כמה פעמים. בכל פעם ופעם דיבר על הרבנות ועל המעלה ועל התועלת של האחדות ובירך ועודד בחום רב והיה נראה עד כמה העניין יקר בעיניו.
באחד הביקורים, עם הרב רוזנבלט שליט"א, הצטרף אלינו נציג השוחטים בשחיטת בני ברק ואף הראה לר' חיים את הסכין שלו, ושוב זכינו לדברי ברכה חמים ונלהבים. ואף בשייכות לפעולותינו בשנה זו בנושא השמיטה, זכינו לקבל ממנו תמיכה חזקה מאוד, בפרט על רקע העובדה שבבני ברק נוהגים בענייני שמיטה גם על פי פסקי החזון איש, כידוע וכמיטב המסורת שגם רבנים השייכים לחוגים הנוהגים לפי פסקים אלה, הם חלק בלתי נפרד מוועדת השמיטה בבני ברק.
מקובל על כל החוגים
ובזה בא לידי ביטוי פן נוסף ומרכזי בדמותו – העובדה שהיה מקובל ונחשב בכל החוגים.
אכן כך. כידוע, דלתו הייתה פתוחה לכולם והיה מקבל כל אדם מכל חוג, הן יהודים חרדים, בני תורה, מכל העדות והחוגים, הן מי שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.
ואם מדובר על החלוקה בין 'חסידים' ו'ליטאים', הדברים ידועים שאף שהיה בהחלט שייך לציבור הליטאי ונחשב אצל כולם 'מנהיג הציבור הליטאי', היו באורח חייו ובהנהגתו כמה וכמה סממנים חסידיים מובהקים. ואציין כמה מהם. כמסורת אבותיו, היה חובש בימים טובים שטריימל חסידי. והרי, במיוחד בשנים האחרונות, הקדיש שעות רבות לקבלת אנשים לברכות ולסגולות ולתפילות כדי לפעול ישועות, שכל אלה הם דברים שלא היו רגילים כלל בחוגי הליטאים, ואילו אצלו הפכו לחלק מהמאפיינים הבולטים בהנהגתו.
כך גם לגבי הנהגות חסידיות אחרות, כמו הטבילה במקווה וכן היחס המיוחד לתורה לא רק מצד עניין ידיעת התורה אלא בהדגשה חזקה ביותר על קדושת התורה ועל הלימוד מתוך יראת שמיים, הן בעצמו הן כתביעה משומעי לקחו.
וכידוע, נקודה זו של יראת שמיים בלטה אצלו במיוחד, ואין ספק שבד בבד עם לימוד התורה בהתמדה עצומה ועידוד לימוד התורה וכל המסתעף, ר' חיים ממש הקרין יראת שמיים טהורה, וזה בוודאי נתן משקל רב ערך ומיוחד לדבריו ועצותיו וההדרכות שלו ליחידים ולציבור, בבחינת "מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים".
ובהקשר זה של סממנים חסידיים בדמותו הגדולה, כאן המקום לציין גם שבשנים האחרונות דיבר לא פעם על כך שיש סימנים שביאת המשיח קרובה והגיע זמן הגאולה.
וכך היה, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, לגבי יחס האדמו"רים והציבור החסידי כלפיו.
אם בעבר ידענו שחסידים הולכים לרבי'ס שלהם ולא קשורים לגדולי התורה הליטאים, לגבי ר' חיים זה היה אחרת ובהחלט היו באים אליו מכל החוגים, גם החסידיים. כולם הרגישו חיבור אליו והוא מצידו נתן מקום לכולם.
והרי עובדה היא שר' חיים זכה להשפעה ציבורית בקנה מידה הכי רחב, אין צריך לומר בקרב הציבור החרדי לגווניו ולעדותיו, אלא גם בציבור הכללי הרחב, דבר שבא לידי ביטוי בהלווייתו הענקית וגם בתגובות על פטירתו בציבור הכללי, גם בקרב מי שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה, ויתרה מזו – אפילו בכלי התקשורת של אומות העולם היו דיווחים בולטים ונרחבים על פטירתו של "חכם התורה הגדול". ואם רואים שכל העולם רועש וגועש סביב סילוקו לשמי רום, זה בוודאי מוכיח על גודל השפעתו בחייו.
ושוב, הכוונה, לכל לראש, להשפעתו התורנית. הדברים ידועים שמלבד לימודו הרב לעצמו או בחברותות או במסגרת 'כולל חזון איש', חיבר ספרים נכבדים ובהם 'שונה הלכות' שהוא כעין קיצור שולחן ערוך, 'דרך אמונה' על ענייני שמיטה ושאר מצוות התלויות בארץ, 'קרית מלך' על הרמב"ם ועוד.
ואם הזכרנו את ה'דרך אמונה' ואת השמיטה, ידוע שהיו לו בזה חיות מיוחדת ולהט מיוחד, בתוככי שאר הזהירויות וההקפדות שלו בענייני הלכה, ובהם דברים רבים שהשתדל לקבוע בציבור, על פי הפסקים והזהירויות של דודו החזון איש. כמו, למשל, ההימנעות משימוש בשבת בחשמל שמסופק על ידי 'חברת החשמל' והמאמץ להשתמש בחשמל שמסופק על ידי גנרטורים או להימנע משימוש בחשמל בשבת לגמרי, דבר שגם סבי, רבה של בני ברק, הגאון החסיד רבי יעקב לנדא זצ"ל, השתדל בו מאוד. ר' חיים למד וביאר את הפסקים הללו והשתדל שהציבור יקבל אותם. זה נגע לו מאוד והוא התאמץ להנהיג את הפסקים הללו בפועל.
וכל זה, כמובן, בתוככי שאר הזהירויות וההקפדות שלו בענייני הלכה, שאת כולן עשה מתוך תוקף של דבקות בהלכות התורה בלי פשרות ובלי שום חשבונות צדדיים. למשל, היה סבור שלא ראוי שאיש יענוד שעון על היד בנימוק שכך היא דרך הנשים; שאין להשתמש בשבת במים אם השימוש מפעיל משאבות ושעונים באופן שאינו מותר בשבת לכתחילה, ועוד.
וכהנה רבות – היה תקיף ונחרץ בהנהגה על פי תורה בדקדוקי ההלכה, ובכלל להיות איתן ותקיף בעמדה של יהודי שומר מצוות בהידור תוך הקפדה וזהירות בכל פרט ופרט, ואת הגישה הזו של זהירות בשמירת ההלכה בכל דקדוקיה, החדיר בכל הסביבה, החל מקהל תלמידיו ומושפעיו הקרובים והמשך במעגלים רחבים יותר. שכן, ר' חיים אכן היה מה שהיה בזכות עצמו, לא בגלל תפקיד או משרה כלשהי כראש ישיבה או ראש כולל וכדומה, אבל בוודאי היו לו 'מקבלים' ו'מושפעים' קרובים רבים מאוד, הן בשנים האחרונות כשדלתו הייתה פתוחה לכל, ובוודאי בשנים שעברו כאשר במשך שנים ארוכות היה לומד יום יום, בשעות לפני הצהריים, בכולל חזון איש, ורבים נהנו מאור תורתו.
יקר דחיי
ימים אחדים אחרי הסתלקותו של ר' חיים, מהם התחומים שבהם ראוי לכל אדם מן השורה ללמוד מאותו גאון ייחודי?
אכן, ראוי שכל אחד ואחד ילמד ממנו, בבחינת "יקר דחיי", והכוונה, בראש ובראשונה, לדבר שהיה הנושא הכי מרכזי והכי מהותי בכל חייו – לימוד התורה. אחרי הסתלקותו הזמן גרמא לחשוב על כך שהתורה, לימוד התורה והיגיעה בתורה, צריכה להיות תמיד, בכל זמן ובכל מקום, עיקר העיקרים בחיים של כל יהודי, בהווי החיים ובאווירה של כל בית יהודי. לא כל אחד יכול להגיע לרמה של ר' חיים במובן זה של מסירות מוחלטת לתורה ללא כל גבול, עד כדי כך שכל ענייני העולם הזה לא תפסו אצלו מקום כלל וכלל, אבל בוודאי כל אחד יכול להוסיף ולהתחזק בעצמו ולחזק את בני ביתו ואת סביבתו בעניין היוקר של לימוד התורה, היחס הראוי לקדושת התורה כתורת ה' – הדברים העיקריים שאפיינו את האדם הגדול הזה.
