בשדולה חדשה בכנסת נחשף: בתי הכנסת של חב"ד בארה"ב זינקו ב-300 אחוזים, 100 מיליון דולר גויסו בתקופת הקורונה להקמת מוסדות | הסיפור המלא

אמריקה אינה שונה

ערב יו"ד שבט, אמירתו של בעל ההילולא כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע עם בואו לארה"ב – "אמריקה אינה שונה", מקבלת ביטוי מרגש עם חשיפת נתונים מדהימים על הזינוק בבתי הכנסת החב"דיים בארה"ב | בשדולת התפוצות בכנסת נחשף: "בעוד מוסדות דת הולכים ונסגרים בארה"ב, בחב"ד רושמים גידול מרשים" | הכנסיות שנרכשו בהדרכת רבנים בידי שלוחי הרבי, תיעול משבר הקורונה לרכישת מבנים והדמויות התומכות שמאחורי התורמים | וזרח השמש

הרב משה מרינובסקי

"השדולה לחיזוק יהדות התפוצות", כך נקרא הגוף החדש שהקים בימים אלה ח"כ הרב יצחק פינדרוס. במעמד ההשקה שהתקיים לאחרונה בכנסת המפולגת אולי יותר מאי פעם, השתתפו שר התפוצות נחמן שי (אגב: על פי ההגדרה הרשמית, המשרד שבראשו הוא עומד "אמון על הקשר בין יהדות העולם לישראל, באמצעות פעילות משותפת ודיאלוג משותף עם יהדות התפוצות בראייה כי ממשלת ישראל אחראית לכל יהודי בעולם, בין אם הוא מתגורר בישראל או בתפוצות"), חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה ונציגי ארגונים יהודיים העוסקים בשמירה על הזהות היהודית בתפוצות ובחיזוק הזיקה היהודית של צעירים ברחבי העולם. המטרה המוצהרת של השדולה היא להילחם בהתבוללות העושה שמות בקהילות היהודיות בחו"ל.

בכנס הוצגו נתונים עדכניים על מצב יהדות התפוצות בכלל ויהדות ארה"ב בפרט. הנתונים היו גם מדאיגים וגם מעודדים. מדאיגים – בגלל השיעור הגבוה של ההתבוללות, רחמנא ליצלן. ומעודדים – בגלל הגידול המרשים במספרם של בתי כנסת ומרכזים יהודיים של היהדות הנאמנה, האורתודוקסית.

נתון שעורר סערה במעמד השקת השדולה נגע לקשר הישיר בין מידת ההזדהות עם המסורת לבין עומק הקשר עם ישראל. כך, למשל, למעלה מ-90 אחוז מהאורתודוקסים הצהירו כי יש להם מן המשותף עם יהודי ישראל, לעומת כ-50 אחוז או פחות מזה בקרב יהודים שאינם שומרי מסורת לעת עתה.

שר התפוצות נחמן שי קרא "לנהל הידברות ולא להוביל לקרע בעם היהודי" והוסיף כי נתוני ההתבוללות מדאיגים אותו.

בתום הדיון הסוער, סיכם יו"ר השדולה ח"כ הרב פינדרוס: "ברור שהדרך היחידה למנוע התבוללות היא חיזוק הקשר עם הזהות היהודית. אנחנו נמשיך את הדיונים האלה, על מנת להבין איך להביא עוד ועוד יהודים להתחבר לזהות היהודית האותנטית".

#גדילה ב-300 אחוז

כאמור, לצד הנתונים המדאיגים על ממדי ההתבוללות ברחבי העולם, אירוע השקת השדולה היה הזדמנות להציג בפני שורת אישי ציבור ונציגי ארגונים יהודיים מובילים, את הצמיחה המרשימה של מוסדות חב"ד דווקא בעת האחרונה.

את חב"ד ייצג במעמד ההשקה הרב אליהו ניידיטש, שליח צעיר ונמרץ לדוברי אנגלית בתל אביב. הוא הקרין לפני הנוכחים מצגת ערוכה היטב ובה שלל נתונים עדכניים, בהם הנתון הקובע כי בתי הכנסת והמרכזים היהודיים של חב"ד גדלו בעשרים השנים האחרונות ב-300 אחוז (!).

אם נתמקד בארה"ב, במצגת המיוחדת הוצגו הנתונים הבאים:

לחב"ד יש נציגויות בכל חמישים המדינות של ארה"ב. 38 אחוז מיהודי ארה"ב משתתפים בפעולות חב"ד (יותר מכל ארגון אחר), לחב"ד בארה"ב יש 1,100 מרכזים, 600 בתי ספר, 250 קייטנות קיץ, 250 מרכזים בקמפוסים ו-300 סניפים של חב"ד לנוער – נתונים שעושים את חב"ד לרשת היהודית הגדולה בעולם.

נתון מפתיע במיוחד הוא הסעיף העוסק בהשקעות בבנייה. תקשיבו טוב: מתברר כי דווקא לאחרונה, בעיצומה של מגפת הקורונה, כשפעילות עסקית רחבה והתפתחויות כלכליות רבות נאלצו להאט או להיעצר לחלוטין, ההשקעה החב"דית בבניינים של בתי חב"ד, מרכזים ליהדות, בארה"ב בלבד הגיעה לסכום של מאה מיליון דולר (!).

את תמונת המצב המלאה בנושא הציג הכתב מענדל סופר בכתבה נרחבת בערוץ הווירטואלי הפופולרי חב"ד.אורג. הכתב מזכיר כי ככל שהתבהר כיצד להתפשטות נגיף הקורונה יש השפעה ארוכת טווח, נראה היה כי כמעט כל היבט של חיי הקהילה היהודית הפך זמין באמצעות הרשת המקוונת. רבים סברו שהציבור הולך ומתרגל להשתתפות בשיעורים, תוכניות ופעילויות באמצעות ה'זום' ואנשים פשוט לא יחזרו לבתי כנסת ולמרכזים קהילתיים. אבל חב"ד נקטה גישה אחרת, וכך, ב-19 החודשים האחרונים, מרכזי חב"ד-ליובאוויטש בארה"ב לבדה גייסו יותר מ-100 מיליון דולר לפרויקטים של הקמת מאות מרכזים חדשים והרחיבו או שיפצו את הקיימים.

התוצאות הללו לא באו בחלל ריק אלא מבוססות על דפוס צמיחה שמתרחש כבר עשרות שנים. מחקר שערכו מומחי המגמות העירוניות והחברתיות, ג'ואל קוטקין ואדוארד היימן, הראה כי על רקע ירידה במספר בתי הכנסת בארה"ב מאז מפקד בתי הכנסת בארה"ב שהתקיים לפני כעשרים שנה והראה ירידה של 29 אחוז, חב"ד הוכיחה צמיחה פי שלושה.

"כשהמגפה פרצה", אמר החוקר היימן, "לחב"ד כבר היה מסלול שהוביל אותה קדימה, והוא לא נעצר".

הכתבה קובעת עוד כי הצמיחה וההתרחבות של המרכזים הפיזיים, משקפות את המעורבות הבין-אישית שמאפיינת את פעילות חב"ד. מחקר עדכני (של מרכז המחקר Pew) על החיים היהודיים באמריקה שבוצע השנה מגלה כי שניים מתוך חמישה מבוגרים יהודים (38 אחוז, או 2.2 מיליון איש) מדווחים על מעורבות עם חב"ד (16 אחוז מהנשאלים משתתפים בפעילות חב"ד "לעיתים קרובות" או "לפעמים", 21 אחוז דיווחו על השתתפות "לעיתים רחוקות"). המחקר הראה גם שחב"ד מושכת אוכלוסייה מגוונת – יותר ממחצית מכלל המשתתפים מזדהים באופן אישי כרפורמים, קונסרבטיבים או "לא קשורים". מחקר מפורט יותר של הקהילה היהודית במיאמי שנערך לפני כחמש שנים הדהד את המגמה הארצית, ומצא כי 50 אחוז מהיהודים מתחת לגיל 36 היו פעילים בחב"ד.

מגמה זו של הגברת המעורבות עם חב"ד רק גברה במהלך המגפה. כבר בשלב הראשון של התפרצות הנגיף באמריקה, כאשר חנויות, משרדים ומסעדות החלו לסגור את דלתותיהם – וחלק מהם אכן נסגרו לצמיתות – ובתי הכנסת ביטלו תפילות בציבור ושיעורים בנוכחות פיזית, בתי חב"ד החלו להסתגל במהירות, תוך ניצול עשרות שנות הניסיון שלהם בחלוציות החיים היהודיים ועשו שימוש נרחב ברשת. הם הציעו מגוון רחב של שיעורים מקוונים למבוגרים ופעילויות לילדים, תוך שימוש בהרבה יצירתיות כדי לאלתר אמצעים וירטואליים של כל דבר שלא מחייב התכנסויות אישיות.

"חב"ד ניצלה כל הזדמנות"

עם זאת, לשלוחים, מנהלי בתי חב"ד ברחבי ארה"ב, היה ברור מהיום הראשון שבו נגיף הקורונה הגיע לעולם ש'זום' וכך גם פלטפורמות מקוונות אחרות, לעולם לא יוכלו לתפוס את המקום של אינטראקציה אנושית אישית פעילה, זו שקיימה את החיים היהודיים במשך אלפי שנים. גם כשהחללים הפנימיים היו סגורים, חב"ד ניצלה כל הזדמנות, תוך שמירה על כללי הבריאות, למעורבות פיזית – בתפילות במרחבים פתוחים, באירועים חברתיים או בשתיית קפה עם השליח, בריחוק חברתי מתחייב, בחניית בית חב"ד.

ככל שהעולם נכנס לשגרה, עם עלייה בשיעורי החיסונים ואפשרויות רבות יותר של התכנסות, אנשים פונים יותר ויותר למעורבות חברתית–קהילתית, וחב"ד ערוכה היטב לקבל את פניהם.

מתברר כי גם בעיצומם של הימים שבהם נאלצו לצמצם ולהגביל את הפעילות פנים-אל-פנים, רבים מהשלוחים בארה"ב התכוננו לזמנים טובים יותר והחלו בתוכניות בנייה חדשות או קידום והרצת תוכניות קיימות.

"ידענו שהדברים עומדים להתאושש", אמר הרב שמואל לויטין, שליח במסגרת 'חב"ד לבעלי מקצוע צעירים' בניו ג'רזי. עד לפני כשנה הוא ורעייתו השליחה פעלו מתוך ביתם הפרטי, מתוך חזון ותקווה לרכוש יום אחד מקום ייעודי לקיום הפעילות. לפני כשנה הם גילו שהצורך בכך מוקדם יותר ממה ששיערו.

"במהלך תקופת הקורונה הבנו עד כמה הצורך קריטי", אומר הרב לויטין, שיצא לשליחות לפני כחמש שנים וקבע את מגוריו בצד של ניו ג'רזי, מעברו הנגדי של נהר ההדסון.

לפני עידן המגפה הם 'שמו עין' על נכס אידיאלי במרכז העיר ג'רזי סיטי, אבל המחיר הרתיע אותם. בהמשך, כשהביקוש לנדל"ן צנח והערך ירד, הם העלו את ההזדמנות לפני חברי הקהילה.

לשמחתם, התגובה הייתה פרץ של תמיכה. גרג אדגל, ידיד קרוב של הרב לויטין ומתווך נדל"ן שסייע להם לסגור את העסקה, סיפר: "גייסנו מספיק כסף כדי לסגור תוך שלושה–ארבעה ימים וזה בהחלט היה נס. קמפיין ההתרמה משך תורמים מכל הסוגים, החל מתומכים מרכזיים שמשתתפים בפעילות בקביעות ועד לאנשים שמעולם לא הגיעו לפני כן".

בג'רזי סיטי היו בעבר בתי כנסת רבים, שרידים של קהילה יהודית היסטורית בתחילת המאה. במשך השנים, הדלתות המפוארות של רובם נסגרו. במהלך המאמצים לרכישת הבניין שאל אדגל את הרב לויטין, "מה אם אנשים לא ירגישו בנוח לחזור?"

"גרג", אמר לו הרב, "גם אם בתחילה יבוא רק יהודי אחד, עלינו לעשות זאת. אנחנו נבנה כאן את החיים היהודיים מחדש".

בימים אלה הסתיים השלב הראשון של הבנייה, ובמרכז החדש כבר נערכה חתונה, נוסף לאירועים הקהילתיים הקבועים. "ברוך השם, למקום יש מרחב פנימי וחיצוני וזה בניין מושלם לצורכי בית חב"ד", אמרה השליחה הרבנית לויטין.

הכנסייה שהפכה לבית כנסת

ואם בג'רזי סיטי מדובר על קהילה שמתמודדת עם אתגרים דמוגרפיים, השליח הרב דוד קוטלרסקי ורעייתו, השלוחים במזרח לייקוויו שעל אגם מישיגן, פועלים בקהילה שהולכת וגדלה.

בני הזוג קוטלרסקי נמצאים במזרח לייקוויו כבר מספר שנים ופעילותם מבוססת על עבודתם של הוריה של השליחה, הרה"ג הרב ברוך הרץ ורעייתו הרבנית, שלוחים בשיקגו, שהחלו לפעול במקום לפני שנים, במקביל להנהגת קהילת 'בני ראובן' הוותיקה.

לפני המגפה הם החלו לחפש בניין שישמש בית של קבע לבית חב"ד וישמש גם מקום הולם לבית כנסת, גן ילדים ובית מגורים למשפחה. אך הם לא הצליחו לאתר נכס מתאים. כשפרצה המגפה, גם הם העבירו את כל התוכניות לזום. חודשיים לאחר מכן הגיעה אליהם הצעה. זו הייתה  כנסייה לשעבר שכללה אולם גדול ולצידו מקום ששימש גן ילדים ובית מגורים. והמחיר, שלושה מיליון דולר, היה מצוין בהתחשב בגודל ומיקום הנכס.

ברגע שהתאפשר הדבר, הם החלו להתאסף לתפילות שבת, תוך שמירה על ריחוק חברתי, בחצר ביתו של אחד מחברי הקהילה. הדבר נמשך כמה חודשים בהתמדה, עד שסוף שבוע גשום איים לקטוע את הרצף. "בהשגחה פרטית, בדיוק באותו שבוע, קיבלנו את המפתחות לבניין החדש ומאז אנחנו משתמשים בו", סיפר הרב קוטלרסקי.

עם המעבר לבניין החדש מתקיימות תפילות בציבור גם בימות החול, ואת חגי תשרי השנה חגגה הקהילה ברוב עם.

הרב קוטלרסקי: "את התהליך המורכב של הפיכת כנסייה לשעבר לבית כנסת – להבדיל – עשינו לפי הדרכות רבנים מומחים, ועכשיו, ברוך השם, יש תחושה של קביעות. אנשים מרגישים חלק ממשהו אמיתי ובר-קיימא".

בחלל החדש שלהם הוסיפו בני הזוג קוטלרסקי תוכניות לצעירים ובקרוב יפתחו גן ילדים. "הגידול היה מדהים", אומר הרב.

יוסף אהרן פרייס, הנאמן של קרן הצדקה של משפחת לאוניאן, התרשם מהחזון והפעולות של בני הזוג קוטלרסקי במידה שהקרן תרמה 2 מיליון דולר לצורך רכישת הבניין.

פרייס, שהוא עצמו גדל בבית רפורמי, אמר: "אני אוהב את האותנטיות של חב"ד ואת הגישה הלא שיפוטית שלהם כלפי כל אחד. הם מתקדמים עם מצווה אחת בכל פעם ומסבירים פנים בלי ביקורת".

עם זאת, רכישת הבניין התאפשרה גם הודות לעובדה שהקהילה כולה נתנה אמון בתוכנית, למרות הזמנים הלא ברורים, ויותר מחצי מיליון דולר גויסו לרכישת הבניין בתרומות קטנות.

עכשיו אפשר להתמקד בהרחבת הפעילות. גן הילדים נפתח ומדי יום שישי מענדל קוטלרסקי בן השבע ואחותו מוסי בת החמש מפעילים מחוץ לבית חב"ד החדש 'דוכן לימונדה וחלות'. "זה באמת דוכן מיוחד", אומרים הוריהם, "אנחנו פוגשים מדי יום שישי אנשים רבים ומציעים להם נרות שבת והזדמנות להניח תפילין".

הפריחה הגדולה בפלורידה

על פי חב"ד.אורג הצמיחה של חב"ד בארה"ב איננה רק בערים הגדולות. אדרבה. בשנים האחרונות מתחולל שינוי דמוגרפי יהודי לכיוון דרום ומערב, תופעה שהחוקרים היימן וקוטקין מכנים "הגירה של יהודים מהערים הגדולות". וחב"ד ערוכה היטב לחבק אותם בזרועות פתוחות.

לפני כיובל שנים, קובעים החוקרים, גרו בניו יורק 46 אחוזים מכלל יהודי ארצות הברית. עד לפני שנתיים, אף שהאוכלוסייה היהודית בארה"ב גדלה ב-26 אחוז, חלקה של ניו יורק ירד ל-25 אחוז. במקביל, מספר היהודים בדרום עלה מ-9 אחוזים לפני יובל ל-22 אחוזים לפני שנתיים. באופן דומה, גם המספר במערב הכפיל את עצמו ויותר מכך.

הפריחה הגדולה ביותר הייתה בפלורידה, וחלק ממנה הוא 'הגירת קורונה' מצפון מזרח.

"אנשים הבינו שהם יכולים להצליח בעסקים בלי לגור בצפון", אומר הרב פנחס אנדרוזיער, שליח בקופר סיטי במחוז דרום מערב ברווארד, ומוסיף: "יהודים מוצאים בפלורידה הרבה פוטנציאל לצמיחה אישית וקהילתית".

הרב אנדרוזיער פתח בית חב"ד באזור לפני כשלושים שנה. ההתחלה הייתה בקרוואן ובימות החול נדרש מאמץ רב למצוא עשרה יהודים למניין. מאז הכל הלך והתפתח, ולאחרונה, בעיצומה של המגפה, הוא רכש מרכז גמילה לשעבר על שטח רחב ידיים ב-4 מיליון דולר.

"הקמפוס החדש והרחב יכלול בסופו של דבר גם מקוואות טהרה, מעונות לתוכניות קיץ לנוער ובית ספר תיכון לבני נוער מכל פלורידה. כל זה לצד המבנה המרכזי שבו יהיו בית כנסת, קפיטריה ומטבח מסחרי. בניין נוסף, המשקיף על אגם, נהרס, ובמקומו ייבנה בעזרת השם האולם המרכזי להרצאות ואירועים", אומר הרב אנדרוזיער.

חב"ד סאות'ווסט ברווארד תקים מעתה גן ילדים שיתמודד עם הצמיחה המתפתחת של הקהילה. "שאר הגנים היהודיים מלאים, אין מקום", מסביר הרב. "יש ביקוש כה גבוה בגלל זרם האנשים מהצפון ומקליפורניה, שאין לנו ברירה אלא לגדול".

לתעל את המשבר

לגבי המצב בערים אחרות, החוקרים היימן וקוטקין מצביעים על מגמה של עלייה במספר התושבים היוצאים מהאזורים הפנימיים של הערים ועוברים לפרוורים. זה המקרה של העיר נאפרוויל במדינת אילינוי, הממוקמת 28 מייל מערבית לשיקגו. יש בה 148,000 תושבים והיא דורגה כ"עיר הטובה ביותר לגדל משפחה". את בית חב"ד בעיר מנהלים השליח הרב מנחם מענדל גולדשטיין ורעייתו וגם הם חוו צמיחה משמעותית מאוד במהלך המגפה.

הם כבר עמדו לקנות בניין חדש רגע לפני התפרצות הקורונה. ואז, כשהקורונה הופיעה, הפעילות הסדירה שלהם שינתה פנים. "אף שבהחלט הייתה נסיגה, כשהלימודים בבית הספר עברו ל'זום' ניצלנו את ההזדמנות לשפץ את הכיתות. למעשה, לפני הקורונה חשבנו שנשתמש בשני שלישים מהבניין ונשכיר את השאר, ואילו עכשיו אנחנו צריכים כל פיסת שטח", אומרים הרב והרבנית גולדשטיין.

עם סיום השלב השני של שיפוץ המרכז, הם הביאו זוג שלוחים נוסף שיתמקד בפעילות עם הנוער, ובית הספר שלהם גדל בקצב משמעותי. השלב השלישי של פרויקט השיפוץ וההרחבה של הבניין, שלפי ההערכה יביא את עלויות הבנייה מחדש ל-3 מיליון דולר, יכלול בית כנסת מחודש, מקווה טהרה, כיתות נוספות לבית הספר המתפתח ואולם אירועים.

מקום נוסף שזכה להתרחבות לאחרונה הוא בית חב"ד בבנטונוויל שבמדינת ארקנסו, שם נשלמה בנייתו של מרכז בעלות של 1.4 מיליון דולר.

"בחודשים הראשונים של המגפה היינו בזום או בחוץ", מספר השליח במקום הרב מנחם מענדל גרייזמן, "וניצלנו את התקופה המאתגרת לפתח קשרים אישיים עמוקים יותר באמצעות פגישות אחד על אחד והתכנסויות אישיות קטנות יותר שנחשבו בטוחות. ככל שהמגפה נחלשה והחיסונים הפכו זמינים, בית הכנסת החדש של חב"ד צפון מערב ארקנסו, האולם, הכיתות והספרייה כבר היו מוכנים כדי לקבל את פניהם של היהודים שהחלו לפקוד את בית חב"ד".

יואל שפלטר ורעייתו נמנים עם קהילת חב"ד של הרב גרייזמן כבר עשור. "מה שיפה בחב"ד הוא שכל מעשה טוב נחשב ומתקבל בהתלהבות. כשמציעים לך להניח תפילין, לא שואלים יותר מדי שאלות. ובעוד חב"ד מעולם לא הציעה תפילות שבת וירטואליות, דבר שאסור על פי ההלכה היהודית, הרב ניצל כל הזדמנות להיות זמין לאנשים. כשהיה נדרש, הוא שוחח עם אנשים דרך החלון", אומר שפלטר, ורעייתו מוסיפה: "מה שמרשים אותי במיוחד הוא האווירה והמסירות. הרעיונות מתורתו של הרבי מדהימים. זו מתנה לעולם. ואם מישהו חולה או בצרה אחרת, חב"ד יהיו הראשונים לעזור".

מבחינת בני הזוג שפלטר, חנוכת הבניין החדש הייתה סגירת מעגל. לאחר נישואיהם לפני כמעט שישים שנה, הם יצאו להתנדב בישראל ועבדו תקופה מסוימת בקיבוץ לביא הסמוך לטבריה, ואיכשהו, הקשר עם הקיבוץ נשמר לאורך כל השנים. כעת, לקראת עיצוב בית הכנסת החדש, הם הציעו את אחד השמות המוכרים בריהוט בתי כנסת – רהיטי קיבוץ לביא, ולדבריהם, העובדה שבית הכנסת מרוהט ברהיטים שיוצרו בקיבוץ לביא מכניסה לבית הכנסת שלהם בארקנסו מגע ותחושה של ארץ הקודש.

הצוואה של הרב גורביץ'

הרב לוי גורביץ' ורעייתו הם שלוחים בסאות'לייק, פרוור של העיר דאלאס בטקסס. במשך שנתיים חיפשו משכן של קבע לבית חב"ד ולא מצאו. יום אחד נודע להם שכנסייה ישנה עומדת למכירה, אבל המחיר הגבוה היה מרתיע. הם המשיכו לחפש וגילו בניין צנוע יותר שהיה, כך חשבו, כדאי יותר לרכוש מבחינה כלכלית. אך לאחר שהחלו במשא ומתן, בחרו הבעלים לסגת ומשכו את הנכס מהשוק.

שבור למדי ברוחו טלפן הרב לוי גורביץ' לאביו, השליח והעסקן החסידי הרב חיים גורביץ', ועדכן אותו בהתפתחויות הלא משמחות. "אין ספק שתמצא משהו גדול יותר, משהו טוב יותר. תפסיק לדאוג. תחשוב טוב ופשוט תמשיך לעשות את עבודת הקודש שלך", עודד אותו האב. ימים ספורים אחרי שיחת הטלפון הזו נספה הרב חיים גורביץ' למרבה הכאב בתאונת דרכים, בעת חלוקת מצה שמורה לפסח במסגרת עבודתו ב'כולל חב"ד'. "אלה היו המילים האחרונות של אבי אליי", אומר הבן ייבדל לחיים טובים, "וזה יישאר איתי לנצח".

שבור, אך נחוש מתמיד, החליט הרב לוי גורביץ' להכפיל את צמיחתה של חב"ד סאות'לייק. בעזרת תמיכה של הקהילה ובני משפחה חזר לכנסייה שבעבר נמנע מלהתעניין ברכישתה במחשבה שהדבר מעבר ליכולתו, וסגר את העסקה. בראש השנה האחרון, חצי שנה לאחר מכן, בית חב"ד כבר היה במשכנו החדש, אם כי הבנייה בפרויקט, בעלות של 3 מיליון דולר, עדיין נמשכת.

מה הצמיחה המדהימה של מוסדות חב"ד באמריקה מלמדת על יהדות ארה"ב ועל חב"ד?

"התשובה פשוטה", אומר החוקר הדמוגרף היימן לחב"ד.אורג, "זה אומר, בראש ובראשונה, שחב"ד מגיעה לכל מקום שבו נמצאים יהודים. השלוחים מגשימים את החזון של הרבי לוודא שיהודים לעולם לא יישכחו ובשום מקום בעולם לא יישארו לבד. המשמעות המעשית של הדברים, במציאות בשטח, היא שאם משפחה מחליטה לעבור לעיר חדשה, סביר להניח שחב"ד תהיה שם. ובין שבמקום הייתה בעבר תשתית יהודית קיימת ובין שלא הייתה, סביר מאוד שחב"ד תהפוך לנקודת נוכחות יהודית משפיעה במקום".

נוסף על כך, היימן מציין את הכוח והיכולת של חב"ד לגשר על פערים בין הדורות. היא מושכת גם תלמידי קולג' וגם משפחות ותיקות ומגשרת בהצלחה על פערים. הצעירים מחפשים ומוצאים בבתי חב"ד את האווירה החמה והמזמינה שהם זוכרים מחב"ד במכללה ומוצאים בית חב"ד בכל מקום שאליו עברו. וגם הוותיקים משתלבים מצוין. "בסופו של דבר, נקודת המבט האותנטית של חב"ד היא שפונה לאנשים. ואם אתה מחפש מסורת, חב"ד פתוחה לקבל אותך במאור פנים", מסכם היימן.