הרבי היה לכל לראש 'שולחן ערוך איד'

איך צריך ללמוד הלכה, מה הדרך לגרום לילד להתחבר לשיעורי הגמרא ואיך יכול ראש המשפחה להנחיל לילדיו אהבה ללימוד תורה? | לרגל חג הפסח קיימנו שיחה מאלפת עם הגאון החסיד הרב מענדל וכטר שליט"א, משפיע וראש כולל ומעמודי התווך של קהילת נחלת הר חב"ד, ועם חתנו הרב יצחק שלמה קרביצקי, דומ"צ ויו"ר מכון 'הבינני'

צילומים: שמואל עמית

בשנים האחרונות פורחת תופעת המכונים המציעים לימודי הלכה למעשה בקלות ובמהירות. בין המכונים בולט שמו של מכון 'הבינני' בראשות הרב יצחק שלמה קרביצקי. מכון הבינני מציע גם לאברכים העובדים במשך היום להצטרף ללימוד בשעות הפנאי, להוציא תעודת סמיכה וללמוד קורסי הלכה למעשה.

פנינו אל ראש המכון ואל חמיו הגאון החסיד הרב מענדל וכטר שליט"א, אשר המכון הוקם בהשראת דרך ההנחלה הייחודית שלו ללימודי הלכה, כדי לשמוע ולהבין כיצד אברך העמל לפרנסתו יכול ללמוד במקביל גם סמיכה וקורסי הלכה למעשה במכון הבינני. קיבלנו הצצה ללימוד המיוחד והמקיף שגם כולל יסודות ושו"תים הלכה למעשה, גם מתמקד בנושאים רלוונטיים, גם מחבר את התלמיד וגם מנגיש באופן חווייתי.

מהי הדרך הנכונה בלימוד ההלכה?

הרב וכטר: "אופן לימוד ההלכה הנרצה, הוא לימוד מסודר מהמקורות עד הפסיקה המעשית. זאת אומרת, לומדים עם המקורות מצד אחד – לא צריכים את כל פרטי הפרטים אבל כן את היסודות, את הרא"ש, את הרי"ף ואת הרמב"ם, ומצד שני – לימוד ההלכה המעשית, שזה אומר לא רק פסקי השולחן ערוך ונושאי כליו אלא שו"תים הפוסקים עד השו"תים של פוסקי זמננו. כך בעצם נשארנו עם שלושה דברים: היסודות, שולחן ערוך, ופוסקי זמננו".

למה לא מספיק ללמוד שולחן ערוך?

הרב וכטר: "הצורך בלימוד דברים נוספים הוא בשניים: א. השולחן ערוך נכתבו באופן כללי, ובמשך הדורות גדולי ישראל דרך השו"תים ביררו עד לפרטי פרטים. ב. המציאות של החיים השתנתה לחלוטין, בפרט עם התפתחות הטכנולוגיה, ונוצר צורך לתרגם את הדברים למציאות העכשווית. מי שלומד רק שולחן ערוך אינו יודע איך להתמודד עם המציאות העכשווית בת זמננו, כי השולחן ערוך נכתב בזמנו ודיבר על דברים שהיו רלוונטיים לזמנו. כיום יש דברים חדשים שאינם מוזכרים בשולחן ערוך, וישנם אלפי פרטים בהם המציאות כיום שונה מהמצב שהיה בזמן שהשולחן ערוך נכתב".

אז אולי נגדיר זאת כך: כמו שהשולחן ערוך היה צריך לכתוב ספר להוריד אלינו את מה שקדם לו, כך היום צריך את פוסקי זמננו להוריד את השולחן ערוך למציאות בת זמנינו?

הרב וכטר: "זה קצת אחרת, כי השולחן ערוך בא לעשות סדר בין הפוסקים השונים ולהכריע, ואילו היום הצורך הוא לא בהכרעה אלא בהסקת מסקנות לעניינים רלוונטיים מתוך הנכתב בשולחן ערוך. משום כך, כאשר לומדים בנוסף לשולחן ערוך גם את המקורות מחד וגם את פוסקי זמננו מאידך – בלימוד פוסקי זמננו מקבלים את ה"תרגום" של היסודות של הראשונים ושל השולחן ערוך למציאות בת זמנינו, ובלימוד המקורות מקבלים כלים לפסוק גם במקרים שלא הוזכרו בשו"תים, באמצעות ידיעת מקור ההלכה".

איך מכון הבינני מצליח להתמודד עם זה?

הרב קרביצקי: "כדי להקיף את כל חלקי הלימוד המפורטים לעיל, הצוות שאחראי על הנגשת החומר לומד את ההלכות עם המקורות ועם השו"תים בני זמננו, ומשלב את הכול בתוך הלימוד באופן תמציתי וברור. כך הלומד מקבל לא רק את ההלכה בשולחן ערוך, אלא גם את כל המעטפת הנדרשת לו בשביל הלכה למעשה. החבילה כוללת חוברות סיכום, המקיפות את הנושא מהמקורות ועד הפסיקה למעשה ומגבשות את הכול לכדי חיבור בהיר וקוהרנטי".

לחבר בין ה'גברא' ל'חפצא'…

איך גורמים למסירת שיעור להיות באופן חווייתי?

הרב ווכטר: "כשמגיד שיעור מכין שיעור בהלכה, יש צורך בכמה דברים: העברת החומר חייבת להיות בחיות ובהתלהבות, זה התנאי הראשוני להצלחת שיעור. בנוסף, צריך שהלימוד עצמו יהיה באופן מחבר. נתחיל עם ה'גברא' – חיבור אישי בין הלומד לשיעור: תמיד צריך להתחיל שיעור עם דוגמא, כדאי שהיא תהיה דוגמא אקטואלית, ובאמצעותה לחבר את הלומד לשיעור. כשאני מוסר שיעור בהלכות שבת, אני מתחיל תמיד עם מקרה מעשי, לדוגמה: היום ראית דבורה שנכנסה דרך החלון ויש פתח צר, האם אתה יכול לסגור את החלון, כך שהדבורה תהיה לכודה בין החלון לרשת, או שאסור לך? מה אתם אומרים?

"מיד מתחיל סיעור מוחות; חלק אומרים 'בטח, למה לא?' וחלק אומרים 'זה איסור דאורייתא'. אני לא מסתפק בזה, אלא גם פונה לציבור ושואל, מה אתם אומרים? המשתתפים מתחילים להביע את דעתם, וכל אחד שאומר משהו – הוא בפנים, כי הרי הוא הביע עמדה וכעת זה עניין שלו. לאחר שהמשתתפים הביעו את עמדתם, כבר נוצר מתח חיובי, וכל הלומדים מחוברים ומחכים לתשובה. אני אומר להם: עד עכשיו כל אחד חיווה את דעתו, מה נראה לו ההנהגה הנכונה, ועכשיו נפתח את המקורות ונראה מה ההלכה אומרת במקרה זה. אז יש הקשבה מלאה, כי הם מחוברים לעניין.

"על דרך זה, כשאני מוסר שיעור באורח חיים הלכות ברכות, אני יכול להתחיל בשאלה: היום לאחר תפילת שחרית, אם אמרת 'לחיים' ובירכת על עוגה, ואז יצאת עם הכוסית 'לחיים' ועם העוגה מבית הכנסת – האם עליך לברך שוב? גם כאן כמובן יש דעות בקהל לכאן ולכאן, ורבים אינם יודעים שזו הלכה מפורשת ושיש הבדל ברור בין העוגה לבין ה'לחיים'. העובדה שאלו דוגמאות מעולמם, והעובדה שכל אחד הביע את דעתו – גורמות להם להקשיב להמשך השיעור. כך גם נהגתי כשלימדתי תלמידים כראש ישיבה בישיבה בוויליאמסבורג; הייתי פונה לתלמידים ושואל: איך אתה למדת את ה'תוספות'? ואיך אתה הבנת את ה'תוספות'? זה יצר מתח בכיתה לדעת מה הפשט האמיתי, ואז הייתי אומר להם את הפשט וכולם הקשיבו".

ואיך פועלים את עניין ה'חפצא', החוויה בלימוד עצמו?

הרב וכטר: "ראשית, הנושאים הנלמדים חייבים להיות רלוונטיים לעולמו של הלומד. משום כך, בלימוד עם 'בעלי בתים', שאין להם פנאי, מומלץ שלא ללמוד שולחן ערוך לפי הסדר, אלא יש לבחור את הנושאים האקטואליים והרלוונטיים ולהתמקד בהם, כי מה שנוגע אלינו – הרבה יותר מעניין אותנו. יש מעט אנשים שמעניין אותם גם דברים שאינם נוגעים לעולמם. כל תחום שאנחנו לומדים צריך להיות קרוב לעולמנו, ולדוגמא בהלכות שבת נתמקד רק בהלכות המצויות והפרקטיות ורק עליהם נשים את הדגש.

"זה גם מתחבר עם הזמן בשנה בו לומדים. בזמן חג יש לשים דגש על הלימודים הקשורים לחג, אין שום חיות וגעשמאק ללמוד הלכות חנוכה בפסח… כעת יש 'קאך' בחג הפסח, וכך הדבר בכל חג. כדאי גם לחפש משהו שנוגע לקביעות המסוימת הזו, כגון השנה, ללמוד בנוגע לערב פסח שחל להיות בערב שבת. גם בלימוד הגמרא, יש יותר חיות בלימוד מסכת הנוגעת לימים אלה, כמו מסכת פסחים, ראש השנה וכו'. גם כשאני מלמד חסידות אני משתדל שזה יהיה בענייני דיומא, אם אנחנו קרובים לפסח אז יהיה משהו שקשור לפסח, ואם זה יהיה בחנוכה אז משהו שקשור לחנוכה.

"בנוסף לנושאים עצמם שיהיו נושאים שמעניינים את האדם, יש צורך בלהוריד את הדברים כמה שיותר קרובים לעולם הלומד. כך למשל, אם לומדים מסכת בבא מציעא, ולומדים על בעל הבית השוכר פועלים ובעל הבית חזר בו – התלמיד אינו חי את המציאות של בעל הבית השוכר פועלים, אבל אם ישאלו את התלמיד, הזמנת לך מונית, ובסוף הוא קצת איחר, והשכן מציע טרמפ, האם אתה יכול לבטל את המונית שכבר הגיעה? את זה הוא מכיר, זה ממש בעולם שלו.

"כשלימדתי בישיבה בוויליאמסבורג גמרא לפני חמישים שנה, כך בדיוק לימדתי. כשלמדנו על שור שנגח את הפרה, ידעתי שרובם לא ראו שור ופרה, אז הייתי מקביל את זה לרכב שעבר במהירות במעבר חצייה.

"כמו כן יש להמחיש את הנלמד באופן חזותי כמה שיותר. כשם שעיתון מכניס תמונות ולא רק תוכן כי זה מדבר לאנשים, לימוד זה אותו דבר, אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב מה יגרום לנו להתחבר ללימוד, להוסיף טבלאות מסודרות ותמונות מוחשיות, כך שהלימוד יהיה חי.

"ניתן לומר שתמונה אחת שווה אלף מילים, סרטון אחד שווה אלף תמונות וחוויה אחת שווה אלף סרטונים.

"בנוסף לכל זה, גם אופן הכנת השיעור משפיע: בעת הכנת השיעור התלמידים צריכים להיות בראש מעיינותיו של המגיד שיעור, הוא צריך לקחת בחשבון את מצב התלמיד ביחס לסוגיה הנלמדת. מגיד השיעור כבר מבוגר, למד את הנושא הרבה פעמים, ולפעמים הוא מכין את השיעור באופן המתאים לרמה שלו – לחדש סברות דקות ועדינות ודרכן להסביר דברים בעומק הסוגיה, אבל התלמיד הלומד את הסוגיה לראשונה עדיין אינו יודע היטב את הדברים הבסיסיים של הסוגיה, והוא אינו מעוניין לשמוע את עומק החידושים של המגיד שיעור. יש להכין את השיעור כך שיהיה מתאים לרמה של התלמיד, באופן המסביר היטב את הפשט ואת הסדר של הסוגיה ובדברים המקרבים את הלימוד אל עולמו.

"אמר לי פעם ר"מ אחד באכזבה, שהוא עמל שעות ארוכות להכין שיעור עד שתיים בלילה, ולבסוף כשמסר אותו – התלמידים כלל לא גילו עניין. אמרתי לו: אתה יודע למה הם לא התעניינו? כי הכנת את זה בשתיים בלילה. אתה ישבת על חומר שאתה מכיר כבר עשרים שנה, והתעמקת בו עוד ועוד ומסרת להם שיעור ברמה שלך, אבל זה לא מה שהם מחפשים, הם לא נמצאים בכלל שם. במקום זה היית חושב על משהו מעולמם שאתה יכול להכניס בשיעור ולגרום להם להתחבר, כך זה היה נקלט אצלם הרבה יותר טוב.

"הייתי פעם בהרצאה של אנשי חינוך, והתחלתי את ההרצאה כך: יש לי חידוש יפה שחידשתי אתמול ברמב"ם הלכות עירובין, מי שמעוניין לשמוע שירים את היד בבקשה. אף אחד לא הרים את ידו. חיכיתי דקה ואז אמרתי להם: אתם יודעים למה אתם לא מעוניינים לשמוע את החידושים שלי ברמב"ם הלכות עירובין? כי באתם לשמוע הרצאה בנושא חינוך. בדיוק כך, גם התלמידים אינם מעוניינים להקשיב לחידושים שיש לכם לומר בשיעור, כי הם לא באו לשמוע את מה שיש לכם לומר, ולכן אתם צריכים לחפש משהו שכן יעניין אותם לשמוע".

חשק וטעם בלימוד

איך מכון הבינני מתמודד עם עניין החווייתיות?

הרב קרביצקי: "אצלנו החומר נערך עם טובת התלמיד מול העיניים. כמו כן, אצלנו מתמקדים בהלכות פרקטיות הנוגעות לחיי היום יום, יש לנו מצגות הממחישות את כל החומר בצורה ויזואלית ושגורמות חשק וטעם בלימוד, ונעשה מאמץ גדול שהמצגות יותאמו לרמת הלומדים בצורה מקסימלית. בשיעור עצמו משתדלים להגיע למקסימום של קשר אינטראקטיבי בין המרצה לתלמידים, ולאחר השיעור מוציאים מערכי שאלות ותשובות מעניינים שגורמים להתחבר, בהתאמה לכל מיני סוגי אנשים, כדי שכל הסגנונות של הלומדים יוכלו למצוא משהו שיגרום להם להתחבר".

מה יכול לגרום לאברך שעובד במשך שעות היום לבוא בערב ללמוד הלכה?

הרב וכטר: "אם הלומד יתחבר עם הלימוד באופן חווייתי וירגיש מחובר, הוא כבר ימצא את הזמן לזה, אבל צריך גם שהוא ירגיש שזה נוגע לו וחשוב לו, אנחנו מוצאים זמן לדברים שחשובים לנו. כלומר שהא בהא תליא, אם הלומד ירגיש מחובר ללימוד, הוא כבר ימצא את הדרך ללמוד. יש להחדיר את חשיבות העניין של לימוד הלכה מגיל צעיר, והדרך לכך היא שילדים יראו את אבא לומד, ואז זה יכניס אווירה של תורה והלכה גם בבית. כשהילדים רואים איך אבא חי הלכה, משקיע בלימוד ההלכה, הם מתחנכים לחשיבות ההלכה ולכך שבכל דבר יש לדעת מה ההלכה אומרת בנידון. לימוד ושמירת השולחן ערוך וההלכות המעשיות – זה מה שהרבי רצה, הרבי דיבר הרבה מאוד על לימוד ההלכה, הרבי היה לכל לראש 'שולחן ערוך איד'. במאמר 'ונחה עליו' תשכ"ה מופיע משהו יסודי מאוד: בסוף אות ב' כתוב 'רק לעמוד חזק שלא לנטות ח"ו מהשו"ע אפילו כקוצו של יו"ד, עבודה בדרך נצחון ומס"נ שלמעלה מהשכל'".

איך מכון הבינני מתמודד עם חוסר הזמן?

הרב קרביצקי: "אכן גורם הזמן הוא אחד האתגרים הגדולים שלנו, והפתרון הוא משני הכיוונים:

הרב קרביצקי: "אכן, גורם הזמן הוא אחד האתגרים הגדולים שלנו, והפתרון מגיע משני כיוונים: כחלק מהמיומנות שרכשנו, אנו מסוגלים להכניס חומר לימוד של עשר שעות לתוך שעתיים באופן מרתק, ובכך להקל על הקושי של האברכים במציאת זמן להתייגע ולהתמסר לעניין.

מנגד, הלומדים נדרשים להקפיד לעבור על השאלות לחזרה ולענות על המבחנים הנערכים מעת לעת. יחד עם זאת, מאחר שמדובר באברכים שעובדים במשך היום ולומדים רק בערב, הניסיון שלנו הראה שלפעמים דווקא הם – שאין להם את הפנאי ללמוד את הסוגיה מהמקורות עד לפסיקה המעשית – מקבלים את כל החומר באופן מגובש ומרוכז, כמו 'קפסולה'.

החומר מועבר אליהם בצורה בהירה ומדויקת, ולכן פעמים רבות רמת הבהירות אצלם חדה וממוקדת אף יותר ממי שלומד ישירות מהמקורות בפעם הראשונה. שהרי כאשר אדם לומד נושא חדש לראשונה, עדיין אין לו את הבהירות המלאה של ההבנה וההכרה של הנושא על בוריו."

לימוד הלכות בטעמיהן

הרב קרביצקי: "אני רוצה להוסיף על כל הנזכר לעיל נקודה נוספת, שצריך להיות גם לימוד הלכות בטעמיהן, כלומר לא רק לדעת 'מה', אלא גם להבין את ה'למה', כי כאשר מבינים כראוי – אפשר לעשות היקש לדברים אחרים: אם אתה יודע שכך ההלכה אבל אינך יודע למה, אתה אולי תדע לפסוק במקרה הספציפי שאתה למדת ומכיר, אך אם ישתנו הפרטים, כבר לא תדע איך לפסוק.

"משום כך, בהנחלת החומר אנחנו מתמקדים לא רק בהצגת השיטות, אלא גם בהבנתם ובהבנת מה שעומד מאחורי הדברים, כמו כן אנחנו שמים דגש על הבנת שורש היסודות. כך לדוגמא לגבי העניין של אמירה לנכרי בשבת – החומר בעניין מפוזר על פני הרבה סימנים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ויש על זה גם קונטרס אחרון ומהדורא בתרא, ונדרשים לא רק ידע אלא גם הבנה טובה בשביל לברור את המידע הרלוונטי מכל מקום ולהוציא את היסודות ההלכתיים למעשה מכל האריכות. ואולם כאשר היסודות ברורים לך, במקרה של אירוע הקשור לאמירה לנכרי תוכל לדעת איך לנהוג, גם אם לא נתקלת במקרה הספציפי הזה במהלך הלימוד.

"אמחיש את זה בסיפור שחוויתי עם בני לאחרונה. יש לו מבחן לישיבה ולמדנו יחד למבחן, והגמרא מביאה שני דינים לגבי תרומה: דין אחד שכמות התרומה יכולה להיות או אחד מארבעים או אחד מחמישים או אחד משישים, דין שני שהתורם יכול לבחור מאיזו סחורה לתת, מהפירות היפים או מהפירות הרעים. מה קורה כשתורם על ידי שליח ולא אמר לו במפורש איך לתרום? בסוגיית היפים והרעים הגמרא אומרת שהשליח אינו יכול להחליט על דעת עצמו לתרום מהיפים, אבל לגבי הכמות כן יכול השליח להחליט על דעת עצמו לתת אחד מארבעים.

"שואל ה'תוספות', מה ההבדל? ועונה, שאחד מארבעים יש אנשים שכן רוצים לתרום, ואילו מהפירות היפים אין הרבה אנשים שרוצים לתרום. זה מה שאמר לי הילד, וכשהוא יגיד את זה במבחן הוא יקבל מאה. אמרתי לו: בסדר, אני מסכים שככה זה, אבל למה באמת זה כך? מה ההסבר לזה? על זה הוא לא ידע לענות. אמרתי לו: נניח שיש מכולה של ארבעת אלפים קילו תפוחים – קילו יפה עולה 20 ש"ח וקילו רע עולה 5 ש"ח. במצב כזה, אחד מארבעים או אחד מחמישים זה הבדל של 20 קילו תפוחים, זה אולי מאה ש"ח, אבל לתרום הכול מהפירות היפים או הכול מהרעים – זה יכול לצאת הבדל של אלפי שקלים.

"עכשיו, כשהוא יודע את הסיבה, הוא לא רק יקבל מאה במבחן, אלא גם ידע להקיש לעוד דברים וגם אם ישאלו אותו משהו שלא כתוב במפורש – הוא ידע לענות. יש עוד בונוס בלימוד עם הטעם, ואת זה קיבלתי ממורי ורבי הרח"ש דייטש שליט"א: כשלומדים הלכה בלי טעם, יכול להיות שנזכור אותה היום ומחר אבל בעוד חצי שנה זה כבר יישכח, כי היא יושבת על הזיכרון. מאידך, כשלומדים הלכה עם הטעם ומבינים את הטעם, זה נשאר להרבה יותר זמן ולא נשכח, כי זה יושב על ההבנה, וההבנה תמיד קיימת".

איך, למעשה, מתבצע הלימוד בקורס?

הרב קרביצקי: "יש שלושה סוגים של קורסים. סוג אחד מתמקד בהכנה למבחני הרבנות הראשית, בדגש על לימוד ועל חזרה ממוקדת על מנת לעבור את מבחני הרבנות ברבנות ובדיינות. זה כולל מבחני רב שכונה, רב עיר, דיינות ורב קהילה.

"הסוג השני מתמקד בלימוד הלכות מעשיות – הלכות שבת, איסור והיתר, חופה וקידושין, טהרה, חגי תשרי, פסח ויום טוב, מצוות התלויות בארץ, עירובין ועוד.

"הסוג השלישי הוא לימוד מקצועות בתחום הקדושה, כגון: סופרי סת"ם, מגיהים, מפקח מקוואות מומחה, מדריך חתנים, טוען רבני, שחיטה והשגחת כשרות.

"כל הקורסים מתקיימים באופן אינטרנטי בלימוד שבועי למשך שעתיים, ובנוסף חצי שעה חזרה יומית. האורך של הקורס משתנה לפי הסוג".

איך נרשמים לקורס?

הרב קרביצקי: "הרוצה להחכים יואיל להיכנס לאתר של הבינני, שם ניתן לבחור את הקורס הרצוי ולהצטרף למסלול שמעלה על דרך המלך, גורם נחת לרבי ומקרב את ביאת משיח צדקנו. אנחנו רואים בשטח שאופן הלימוד הזה מביא בסייעתא דשמיא יכולות נעלות מאוד ללמוד ולהתקדם בלימוד הלכה כדבעי, ויעידו על כך אלפי הבוגרים שלנו, והעיקר שנזכה לכוון לרצון העליון ולחג פסח כשר ושמח, ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים עוד בשנה זו".     n