על רקע הפיכתה לריכוז החב"די הגדול ביותר בארץ ועל רקע תוכניות בנייה מתקדמות, רבה של נחלת הר חב"ד ומזכיר בית הדין מחדד: "הרבי התבטא מספר פעמים שקריית מלאכי שייכת לליובאוויטש. זה היה רצונו הקדוש בעניין, שכך יהיה וכך יישאר, ובוודאי שכך יהיה גם להבא. בנוסף, הרבי רצה שכל העניינים של השכונה יעברו רק דרך ועד השכונה" | וגם: יו"ר הוועד, ר' יצחק בליז'ינסקי, מדבר על הזינוק המרשים של הנחל'ה וחושף את סוד ההצלחה
צילומים: שמואל עמית
במישור חוף יהודה, על התפר שבין הדרום למרכז, שוכנת העיר קריית מלאכי. במרכזה מוצבת פנינת הכתר, הלוא היא שכונת נחלת הר חב"ד, שהוקמה בשנת תשכ"ט ושהייתה השכונה הראשונה שנוסדה בהוראה ישירה של הרבי ושאף נושאת את שמה של אימו (חנ"ה = נחלת הר חב"ד). וכן, הרבי יזם את הקמת ועד נחלת הר חב"ד שנמצאת תחת נשיאותו. בשנים האחרונות משהו טוב עובר על השכונה, שמנתה בתחילת דרכה עשרות משפחות; אם לפני שלושה עשורים היא מנתה חמש מאות משפחות, כיום תושבי השכונה מהווים אחוז ניכר מתושבי העיר, ויש שיאמרו אף כשליש מתושביה.
השבוע, לקראת י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהתבטא בביטויים מיוחדים על נחלת הר חב"ד ואף העניק לה יחס נדיר, שוחחנו עם המד"א ומזכיר בית דין רבני חב"ד, רבה של השכונה מיום היווסדה, הגה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א, ועם יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי, כדי לעמוד על טיב הצלחת השכונה ולהבין מה הגורמים להתפתחות המואצת, שבאה לידי ביטוי בכל תחום אפשרי.
קריית מלאכי היא ליובאוויטש
נחלת הר חב"ד צמחה באופן מרשים בשנים האחרונות, בהיקף חסר תקדים. מתי למעשה זה החל, היכן החלה הפריצה?
הרב ירוסלבסקי: "מאז ומתמיד הייתה לשכונה משמעות מיוחדת. הרבי הביע את רצונו בפיתוחה ובהתרחבותה של השכונה. במכתבו מתאריך ט"ו במנחם אב הרבי כתב, כי הרצון הוא שנחלת הר חב"ד תגדל ותפרח, כלומר לא רק שתהיה שכונה במקום – אלא שיש עניין שהיא תתרחב ושהיא תהיה המרכז של העיר.
"משנה לשנה חווינו פה צמיחה, ומבחינת מספר התושבים כיום נחלת הר חב"ד היא בין הגדולות, ואולי אף הגדולה ביותר, מבין השכונות החב"דית בארץ ישראל. הרבי ראה חשיבות גדולה שקריית מלאכי תהיה ליובאוויטש. הוא התבטא מספר פעמים שקריית מלאכי שייכת לליובאוויטש ולא לאף אחד אחר, וזה היה רצונו הקודש בעניין שכך יהיה וכך יישאר, ובוודאי שכך יהיה גם להבא. בנוסף, הרבי רצה שכל העניינים של השכונה יעברו אך ורק דרך וועד נחלת הר חב"ד ולא באופן עצמאי, והיו לכך ביטויים רבים בכתב ובעל פה".
הרב יצחק בליז'ינסקי: "אם נבקש לשים את האצבע על רגע הפריצה, נראה כי ניתן לקשור את התפתחותה של העיר קריית מלאכי עם התפתחות השכונה. לפני הקמת השכונה, הייתה העיר עיירת פיתוח קטנה עם אוכלוסייה בעלת סגנון מסוים וייחודי. מאחר שחב"ד מאחדת בתוכה את כל העדות והקהלים, הדבר תרם באופן טבעי לצמיחה משמעותית הן לשכונה והן לעיר, והעניקה רוח חדשה".
"עם הזמן, בהוראת הרבי, אף הוקמו פה מספר מפעלים על ידי הרה"ח דוד דייטש מפעלים, שכיום מנוהלים על ידי חתנו ר' מאיר זיילר שי', מפעל גולגוטקס על ידי ר' מרדכי גורודצקי ז"ל ושות', ומפעל 'סגנון' על ידי הרב מאיר לרר ז"ל ושות'. ושסיפקו פתרונות תעסוקה לתושבים ותרמו להעלאתה של קריית מלאכי על מסלול כלכלי יציב. אין ספק כי כשמדברים על הפיכתה של קריית מלאכי לעיר – לשכונת נחלת הר חב"ד חלק גדול בכך, וכפי שהרבי כינה לא אחת את העיר 'קריית מלאכי שבנחלת הר חב"ד'. היה יהודי שעבר אצל הרבי ואמר שהוא גר בקריית מלאכי, והרבי אמר: 'ניעטו קריית מלאכי, נחלת הר חב"ד'. ליובאוויטש היא גורם דומיננטי ביותר בקריית מלאכי עד שלא ניתן להפריד ביניהן, והתפתחות השכונה כרוכה בד בבד עם התפתחות העיר והיה לה חלק משמעותי בה".
איפה רואים את ההשפעה של חב"ד בקריית מלאכי?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "הצביון המסורתי של העיר בהחלט קשור להימצאות של חב"ד פה, אתה לא יכול לדבר על קריית מלאכי מבלי להזכיר את חב"ד. באירועים שחב"ד מארגנת כולם משתתפים, אם זה בל"ג בעומר או בכינוסי י"ט כסליו וכדומה, וראשי העיר לדורותיהם תמיד הרגישו כבוד לבוא לביתו של הרב ולהתברך ממנו. ההשפעה חורגת הרבה מעבר לממדי השכונה, היום כבר אפשר לראות במוחש כיצד רצונו של הרבי שקריית מלאכי היא ליובאוויטש".
"מורת דרך לשכונות אחרות"
כיצד אתם רואים את השפעת פרויקט 'נחלת הר חב"ד' על קהילת חב"ד בארץ ובעולם?
הרב ירוסלבסקי: "בספר 'היום יום' בשלשלת היחס בתחילתו, על שנת תשכ"ט נכתב: 'מעורר אודות חיזוק שכונות שגרים בהן יהודים, מייסד שיכון נחלת הר חב"ד בארץ הקודש'. זאת אומרת שהפעולה של הקמת נחלת הר חב"ד לא הייתה רק פעולה מקומית, אלא הייתה נדבך בולט בעניין של חיזוק השכונות, ועצם זה שמתוך כל מה שארע בשנת תשכ"ט זה מה שנכתב על פעולות השנה – מורה שנחלת הר חב"ד היא מורת דרך לשכונות אחרות.
"הייתה התעניינות עצומה של הרבי בבניית השכונה, הדוגמאות רבות מספור ואביא שתיים: פעם קיבלנו מכתב מהמזכיר של הרבי הרב חודקוב, אליו הוא צירף קטע מעיתון פורבס שהייתה בו כתבה על עזרת הממשלה לבנות בתים, ובמכתב הוא שואל: האם ראיתם את הכתבה והאם אתם מנצלים את כל הדרכים להרחבת הנחל'ה?
"דוגמא נוספת: כשבנו את בית הכנסת, הרבי התעניין בכל פרט. כתבנו לרבי שהבנייה תעלה 10,000 לירות ושעדיין חסר 5,000, והרבי ענה שאם תהיה הבנייה בטוב ותיגמר קודם י"א ניסן תשל"ג – הוא ישלח את 5,000 הלירות החסרות".
הרב יצחק בליז'ינסקי: "נחלת הר חב"ד מהווה דוגמא ומודל לקהילות אחרות גם ברוחניות וגם בגשמיות. זכינו ברב מרא דאתרא הרב ירוסלבסקי שליט"א, שמעבר לכל מעלותיו המפורסמות בבקיאות, בידע הלכתי, בחסידות, בהנהגתו את הקהילה ובכוח שקיבל מהרבי בתוקף תפקידו כמזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, הוא המוסמך הרביעי מאדמו"ר הזקן. כידוע, אדמו"ר הזקן הסמיך רק את הרב יצחק אייזיק מוויטבסק, והרב יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו הרב הערש בער, הרב הערש בער הסמיך את הרב הראשון של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גורליק, והרב גורליק הסמיך את הרב ירוסלבסקי.
"קול התורה נשמע בשכונה, המלאה בתלמידי חכמים ובחסידים גדולים עובדי ה', המסורים למבצעיו הקדושים של הרבי ופועלים בשיתוף פעולה מלא עם המרא דאתרא ועם הוועד הפועל בנשיאות הרבי. כאן המקום לציין את הגה"ח הרב מענדל וועכטר, שמעביר שיעורים בחסידות ברחבי הנחלה ומצודתו פרוסה בכל רחבי העולם, וכן את המשפיע הרה"ח ר' בומי פריינדלד, שגם הוא מוסר שיעורים בנחלת הר חב"ד ופועל רבות בקרב ילדי השכונה. כמו כן, יש לציין את המשפיע הרה"ח ר' מיכאל מישולבין ורבים נוספים – ובכדי שלא לפספס אף אחד מהם, אמנע מלנקוב בשמות. ההתוועדויות הנערכות בשכונה בכל יומא דפגרא מלאות כל טוב גשמי ורוחני, מושכות קהל רב, ומהוות דוגמה לאופן שבו צריכה להתנהל קהילה חסידית".
בטבורה של השכונה ממוקמת ישיבת "בית הר"מ", בראשות הרב שלום בער כהן. כמו כן, אי אפשר שלא להתפעל מכולל האברכים, המנוהל על ידי הוועד, ובו לומדים כארבעים אברכים. הכולל עומד תחת הנהגתו של הרב שמואל כהן.
הפשטות שבשמחה
היכן באה לידי ביטוי הצמיחה הגדולה?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "ראשית, במוסדות החינוך. המוסדות הכפילו ואף שילשו את עצמם, בכמות התלמידים ובמבנים, וכיום כל מוסד חינוך מונה מאות תלמידים כ"י. גם מיישובי הסביבה מגיעים לכאן ללמוד, וגם תושבים מקריית מלאכי שאינם מקהילת חב"ד שולחים למוסדות של חב"ד שיצא להם שם טוב, ואין ספק שזה משפיע בבית. יש מספר בתי כנסת, ובשבתות כולם מלאים עד אפס מקום. בית הכנסת המרכזי הורחב בשנים האחרונות, וגם המקווה הוקם מחדש בפאר והדר". בנחלת הר חב"ד פועלים כיום שני חיידרים ליובאוויטש, בניהול הרב אהרון מנגמי והרב שניאור ניסים. לצד זאת, פועל בית הספר היסודי בניהולה של הגב' שווכה, וכן תיכון לבנות בניהולה של הגב' עזריאל. "כלל המוסדות הם תחת הוועד, והם תחת נשיאותו של הרבי".
הרב ירוסלבסקי: "דרך אגב, כשהתחלנו לבנות את המקווה בשכונה, הרבי היה מעורב. אני בעצמי נסעתי לצרפת לאסוף כסף וברוך ה' נאסף סכום רב שהספיק לבנייה הראשונה".
איזה עוד פעולות הוועד עושה גם כחלק מהעשייה של הקהילה במשך השנה?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "רבים הם הנושאים שבהם אנו משקיעים, אך ברצוני להתמקד דווקא בנושא משמעותי שנוגע לכל משפחה המחתנת את ילדיה. יש לנו 'מיזם השידוכים', במסגרתו אנו מחלקים מוצרי חשמל לחתנים וכלות בשווי של מאות אלפי שקלים בשנה. זהו מיזם שמסייע למשפחות בשלב המשמעותי של החתונה. הצלחנו להשיג תורמים נכבדים – וכאן המקום להודות להם – אשר תורמים למען הקהילה את כל מכשירי החשמל, ובהם מקררים, מכונות כביסה, תנורים וכדומה."
ובעומדנו בערב חג הפסח, הוא מוסיף: "כמדי חג, אנו מחלקים למשפחות כאן בקריית מלאכי מוצרים לחג בשווי של למעלה ממיליון שקל."
הרב בליז'נסקי מבקש בהזדמנות זו: "ברצוני להודות למנכ"ל הוועד המסור, הרב הרצל מימון, שמשתדל ופועל ימים כלילות למען מימוש רצונו של הרבי במסגרת הוועד בנחלת הר חב"ד".
יש לכם כיום גם ארבעה נציגים במועצת העיר, איך זה משפיע על הקהילה?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "אכן, בהתאם למספר התושבים שהשכונה מונה ביחס לאוכלוסיית העיר, והרי קריית מלאכי היא ליובאוויטש, אז מתבקש שיהיו לנו נציגים במועצה. זהו חלק מתהליך הצמיחה שאנחנו עוברים. כל החברים עובדים בשיתוף פעולה עם הוועד וכל פעולה מקבלת אישור שלנו. אם בעשורים הראשונים נחל'ה השקיעה בעיקר בהישרדות ובמאבק על קיומה, כיום אנחנו מסתכלים קדימה ורוצים גם לשפר את התנאים.
"אנחנו משתדלים מאוד כל הזמן ללכת על התפר שבין אי שרבוב שמה של חב"ד לפוליטיקה, כרצון הרבי, ובין הצורך הבסיסי של עמידה על זכויותינו ושל קבלת התנאים המגיעים לנו. כמובן שנציגינו מהווים אוזן קשבת לכל חלקי העיר וערים לבקשות תושבי קריית מלאכי, כי כאמור, קריית מלאכי היא ליובאוויטש כרצון הרבי".
מה מאפיין את תושבי הנחל'ה?
הרב יצחק: "שמחת חיים. אנשים שמחים, קמים בבוקר עם חיוך, אתה רואה אווירה טובה ברחוב. בנוסף, כולם פה בגובה העיניים, כמעט ולא תמצא התנשאות בקרב תושבי הנחל'ה. רוב התושבים פה הם אנשים העובדים לפרנסתם במשך היום, ובמנחה וערבית נפגשים יחד. אפשר לציין בגאווה כי בנחל'ה שוררת אחדות מיוחדת, ויש חיבור ייחודי בין כולם – "חסידים איין משפחה".
"נחל'ה היא שכונה גדולה ומאוחדת, שלמרות גודלה, ממשיכה לשמור על קווי היסוד שאפיינו אותה מאז ראשיתה ועד היום. בנחל'ה שוררת רוח חסידית, וכל מי שפוסע בה חש כאילו הוא צועד ברחובות ליובאוויטש. מה שעוד מיוחד ובולט מאוד בשכונה, זה החיבור של תושבי השכונה עם תושבי העיר, חיבור שבא לידי ביטוי גם בחברות כפשוטה וגם בהשפעה. מאז היוסדה ועד היום תושבי הנחל'ה יוצאים מדי שבת ליישובי האזור – באר טוביה ואורות – לנהל את המניינים. עושים את זה בשקט ואפילו לא חושבים שיש בזה משהו מיוחד, כאילו חלק מהחיים, וזו שליחות אמיתית".
וגילו ברעדה
איך התחושה להיות בתפקיד פרנס הקהל בקהילה כזו?
הרב יצחק: "זכות גדולה, לצד אחריות גדולה. כשנקראתי אל הדגל על ידי הרב ירוסלבסקי שליט"א לאחר פטירת להבחל"ח חמי ר' מרדכי גורודצקי ע"ה, לא הרגשתי שייך לזה בהתחלה. עד אז הייתי אדם פרטי והציבוריות לא הייתה חלק מחיי, ובפרט שמדובר בשכונה שהרבי הקים, לא ידעתי אם אני ראוי. הרב ירוסלבסקי עודד אותי להיכנס לתפקיד, וסיפר לי, שהרבי אמר לחמי שכל ענייני נחלת הר חב"ד חייבים להיות על ידי הוועד, וחמי אמר לרבי 'מי אני ומה אני ואין לי את היכולת לכך?' הרבי ענה לו, שכל מי שמנהל את וועד נחלת הר חב"ד – כל אדמו"רי חב"ד עומדים לעזרו. המילים האלה עומדות לנגדי כל הזמן, ואני מרגיש בסיטואציות שונות, שהרבי שם בפי מילים נכונות, בעוד שאני מצד עצמי לא הייתי יודע איך לפעול בהן. אני בטוח שהכוח של הרבי מלווה אותי, אני רק זה שדרכו פועלים אדמו"רי חב"ד, ובטוח גם שמי שיקשיב לדברי הרבי שיש לפעול הכול דרך וועד השכונה – יראה רק טוב. הרבי יזם את הקמת וועד נחלת הר חב"ד והיא נמצאת תחת נשיאותו". נקודה נוספת שמשתף הרב בליזנסקי היא התורמים של השכונה, שרובם פועלים מאחורי הקלעים ומסייעים לכל פעילות הוועד. "התורמים מספרים שהם רואים ברכה בענייניהם הרוחניים והגשמיים למעלה מן המשוער."
מה הפעילות של הוועד כיום?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "כיום פועלים בשכונה הארגונים: 'עד בלי די' – דאגה גשמית שוטפת, הקופה של נחל'ה, נשי חב"ד, נשי חב"ד הצעירות, 'תטהרי לך' – תחת נשי חב"ד הצעירות, 'שפרה ופועה', ביקור חולים, 'ספייס' לנערות, מועדון לצעירים, 'בונים עתיד' לבוגרות ומדרשייה לנשים תחת נשי חב"ד.
"בנוסף יש בשכונה מכירות חסד של אוכל, במחירים זולים מאוד, ולמי שצריך אנחנו נותנים בחינם לגמרי. בנוסף מדי פעם אנחנו מארגנים מכירות של בגדים, בעיקר לפני החגים, במחירים מסובסדים. יש שיעורי תורה רבים בשכונה, לכל סוגי הקהלים, ובשנים האחרונות נפתח בית ההוראה שמהווה אוזן קשבת לכל התושבים ושרבים נהנים ממנו עצה ותושייה".
מה התוכניות שלכם לעתיד?
הרב יצחק בליז'ינסקי: "אנחנו שואפים להרחיב ככל הניתן את הקיים, וגם להתמודד כראוי עם האתגרים בהם אנו נתקלים חדשים לבקרים. צריך לזכור ששכונה חב"דית בעיר מעורבת, זה אתגר. כך למשל, כשרצו להקים פה בניינים רבי קומות של שלושים קומות, היינו חייבים לעמוד בתוקף ולא לתת למהלך כזה לקרות, כי הוא היה משנה את צביון השכונה לחלוטין. זו דוגמא אחת ויש כמובן עוד רבות. זה מדגיש עוד יותר את החשיבות של אחדות הכוחות תחת הוועד".
מה הטיפ שלכם לשכונות אחרות שרוצות ללמוד מההצלחה של נחל'ה?
הרב יצחק: "שלושה דברים, שהם למעשה דבר אחד: דבר ראשון – ציות למרא דאתרא, אם רוצים לקבל את ברכת ה' ולהצליח, צריכים ללכת לפי התורה וזה אומר להקשיב למרא דאתרא. הרבי דיבר על העניין הזה אין ספור פעמים וברור שרק כך היא הדרך הנכונה. הדבר השני – אנחנו קהילה בעלת מגוון דעות רחב, יש בקהילה המון פעילות ואנחנו מעודדים אותה ורוצים שהיא תגדל, ומצד שני מקפידים שהכול יהיה תחת המסגרת של הוועד. כך הרבי רצה, וזה גם דבר המובן בשכל וב"ה הציבור מבין ורואה את התועלת שבדבר. "קהילה יציבה ואיתנה חייבת להיות מלוכדת תחת רב אחד ותחת וועד אחד, וכשאנשים בקהילה מגלים אחריות ופועלים בצורה כזו – זה מתכון להצלחה. הדבר השלישי והחשוב שראוי לזכור הוא, שאנחנו יכולים לעשות הכול, לתכנן מהלכים ולעבוד עם אסטרטגיה, אבל בסופו של דבר ההצלחה אינה בכוחנו. לא עליך המלאכה לגמור, אנחנו נדרשים לעשות את המוטל עלינו והקב"ה נותן את הברכה".
