תחזיות מזג האוויר היו קודרות: קור קיצוני בדרך, גשם ברוב אזור הארץ. תחזיות ביטחוניות לא הוסיפו לשלווה: איראן עלולה להחריף את תגובותיה | כל זה לא הפריע להמוני ילדי ישראל, מכל החוגים והעדות, למלא את תהלוכות הקודש של ל"ג בעומר, יחד עם הוריהם | תוכניות חינוכיות, מופעים מרתקים, דברי תורה מונגשים, שנים עשר הפסוקים, הגרלות ענק ומעמד מרטיט של קריאת שמע ישראל – ריגשו את כלל המשתתפים, שיצאו מהתהלוכות עם ספרי קודש מושקעים, כהוראתו הקדושה של הרבי | אלבום ראשוני ושביבי אור קצרים
הוד שבהוד
שלום מגידמן
הרגעים המרגשים הללו – בתהלוכת ל"ג בעומר בג'ורג' טאון שבניו-יורק – חרוטים היטב בזיכרוני.
הרב שימי וינבאום, החסיד האנרגטי מארגון 'צבאות השם' העולמי שהנחה את התהלוכה, עמד לערוך הגרלה על הפרס הנחשק על הילדים, אבל לפני כן הוא הפנה אליהם שאלה:
"ילדים, מה אתם יותר רוצים, אייפד או משיח?"
"משיח!", ענו פה אחד בגרונות ניחרים הילדים, שרובם כנראה לא גדלים בבתים שומרי תורה ומצוות בהידור.
מאז זכיתי לצאת בעצמי לשליחות, ולארגן תהלוכה בשכונתנו – רובע ח' באשדוד – ולהתרגש בכל שנה מחדש מהמהפכה שמחולל הרבי בעם היהודי: בכל שכונה, יישוב ועיר צועדים יחדיו מאות אלפי ילדים יהודים שבידיהם שלטים המכריזים ש"ליהודי מתאים יותר לאכול מזון כשר" ו"אני אוהב כל יהודי", בפיהם הפסוקים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ו"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", ובלבבם גאון יעקב ושמחה יהודית פנימית שחודרת לעומק התודעה ומזכירה להם לנצח כי הם יהודים, ילדיו של הקב"ה, הקשורים לתורה בקשר בלתי ניתן להפרה וחושקים בקיום המצוות.
קשה למיתרי הלב שלא לרעוד למראה ילדים וילדות, תלמידים בבתי ספר ממלכתיים, דתיים וחרדים, צועדים בצוותא מתוך שמחה, בליווי מוזיקה רועשת, בתהלוכה שבה בוערת בהכרתם וחודרת לרגשותיהם הידיעה: "בנים אתם לה' אלקיכם".
מרגש עוד יותר לראות את מסירותם של השלוחים המכתתים רגליהם, מייגעים מוחם ומותחים את עצביהם כדי להשתדל שלא יהיה ילד יהודי שלא ישתתף בתהלוכות.
לא כולם ניחנו ביכולות ארגון ובחדוות הפקה, בכישורי מיקוח מול ספקי מתנפחים ומפעילי רכבי הכנסת ספר תורה ובחוש טכני, אבל חזקה עליהם בקשתו של הרבי והם מתמסרים לקיום התהלוכות והצלחתן.
*
במאמר ד"ה 'וספרתם לכם', שנאמר בל"ג בעומר תשי"א, מבאר הרבי את תוכן פרטי המידות שאותן מבררים בספירת העומר. חסד שבחסד – אהבת אוהבי ה'; גבורה שבחסד – שנאת שונאי השם, תפארת שבחסד – התפארות ביופי שבתורה ומצוות.
בבואו לבאר את מידות נצח והוד, אומר הרבי:
"נצח שבחסד היינו שמצד אהבתו להוי' הנה גם כאשר יש מונעים ומעכבים, הרי הוא מנצח את עצמו לעמוד נגד כל מונע כו'. ועוד זאת, שכאשר יש התנגדות מבחוץ ואין לו כח כו', כי רבים קמים עלי, הנה מצד אהבתו להוי' הרי הוא לוחם עם המנגדים כו' – שזה הוא עניין הוד שבחסד".
לכאורה, תוכן שתי המידות נראה זהה: קיום המצוות בתוקף גם ודווקא כאשר נדרשת עמידה מול המנגדים ומלחמה בהם, מה ההבדל ביניהם?
העניין מובן, בדרך אפשר, מהמשך המאמר, כאשר הרבי מסביר באריכות את מידת 'הוד שבהוד', המבטאת סוג מיוחד של 'ביטול' – בשונה מ'ביטול' של אדם השייך לעניין השכל, המבין שחכמתו של החכם הגדול מופלאת מהשגתו, מתוך הכרתו בטיבו של שכל; הרי שאדם פשוט המתבטל לחכם הגדול עושה זאת שלא מתוך הכרתו וחיבורו, לא מתוך טעם ודעת, אלא דווקא מצד ריחוק הערך ודרגתו הנמוכה, "שהוא עניין הקבלת עול, עולה של תורה, והיינו שאינו מתחשב בהגבלות דזמן ומקום, וכללות עבודתו היא לגמרי שלא על פי טעם ודעת".
על פי זה יש לומר ש'נצח שבחסד' היא עמידה בתוקף מול המנגדים הנובעת מהכרה, הפנמה והזדהות עם האמת של אלקות – החסיד מבין ומשיג את אמיתתה של אלקות, זה חודר לרגשותיו ולכל ישותו, עד כדי כך שכאשר מתעוררות גזרות כנגד שמירת התורה והמצוות, הוא לא מסוגל שלא למסור את נפשו. כל חושיו וכוחות נפשו מתעוררים בתשוקה למסור את הנפש. 'הוד', לעומת זאת, הוא ביטול של 'קבלת עול'. שכלו ורגשותיו של החסיד לא מכוונים אותו מאליהם מתוך הזדהות מופלאה להתבטל ולהתמסר, ובכל זאת הוא עושה זאת (ונפלא הביטוי בסיום המאמר: "כאשר עומדים בל"ג בעומר בתנועה של התקשרות ללימוד פנימיות התורה…" – לא בלימוד פנימיות התורה, כי אם בתנועה של התקשרות – 'הוד שבהוד').
הדברים אמורים על שני סוגי שלוחים – ישנם אשר חזונו ותשוקתו של הרבי כי כל ילד יהודי יתחבר בגלוי ובגאון ליהדותו, יזעק 'שמע ישראל' ויידע כי הוא 'נצר מטעי מעשה ידי להתפאר' – כה מאירים בהם, שרגליהם וידיהם עולצות ומתמלאות תשוקה לארגן את התהלוכה; אך יש שחשים קשיים וחסמים לבצע את המשימה הקדושה הזו, היא אינה מובנת מאליה, ובכל זאת – הם מתמסרים בכל מאודם למימושה. 'הוד שבהוד'.
אלה כמו אלה, הובילו השבוע לקידוש שמו של הקב"ה בקרב מאות אלפי ילדי ישראל, שלעד לא ישכחו כי יהודים הם, הקשורים לקב"ה, לתורתו ומצוותיו, גאים בהם ומשתוקקים להתדבק בהם.
*
ראיתי מקרוב את התמסרותם של השלוחים, משני הסוגים, בעירנו אשדוד. שש-עשרה תהלוכות מפוארות, בהן השתתפו בסה"כ כ-10,000 ילדים, התקיימו בעיר, וכל אחד ואחד מהשלוחים השקיע כוחות וכספים עילאיים להצלחתן.
בתהלוכה שברובע ט"ו, שהתקיימה בארגון השליח הרב שמואל דייטש (הוא, עם האנרגיות הבלתי נדלות וחדוות השליחות המתמדת שייך לסוג הראשון), אירע רגע מרגש כאשר השלוחים הבחינו כי במקום הופיע אמבולנס שהוביל אישה המאושפזת במרכז השיקומי 'בית הדר' ומדי שנה מקפידה להשתתף בתהלוכה. השנה היא אושפזה, ישלח לה ה' רפואה שלמה, אך לא ויתרה והזמינה במיוחד אמבולנס פרטי כדי לא להחמיץ את זכות ההשתתפות בתהלוכה גם השנה.
ומי יודע כמה עוד אנשים וילדים, בריאים ושלמים, חשים בגלוי כי התהלוכה זו ההזדמנות השנתית שלהם לחוש בגלוי את יהדותם ולהתחבר לאור הגדול.
אור היקוד הם יוקדים
בנימין ליפקין
רגע לפני שהזמנתי למיקרופון את ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, חלפה במוחי מחשבה בלתי נמנעת.
באותה שעה גדשו את מגרש הספורט מאות רבות של ילדים. זה היה לאחר שהם צעדו מפארק השעשועים לעבר המגרש, כשבידיהם בלונים וגרונם ניחר משאגת הפסוקים.
פניו הקורנות של ראש העיר למראה המגרש עמוס הילדים וההורים, הבזיקו בי אסוציאציה. סביר להניח שמאז שנות ילדותו הצעירות מכיר ראש העיר את תהלוכות ל"ג בעומר. במרוצת השנים הן הפכו לחלק בלתי נפרד מסדר יומו של כל יישוב יהודי בארץ, כמו גם כל נקודת ריכוז יהודית בעולם כולו. מאז שהכריז הרבי על התהלוכות הללו, וליהק אליהן את כל ילדי ישראל באשר הם, הן הפכו לשגרת היום. ראש העיר, כך מיד הבנתי, עוד בטרם אישר במו פיו את הדברים, הולך בטבעיות לכל אחת מהתהלוכות הללו, בדיוק כמו שבימים לאומיים אחרים הוא רואה לעצמו חובה וזכות ליטול חלק במעמדים הרשמיים שהם חלק מהפרוטוקול.
כמה גדולה היא הכרת הטובה של העם היהודי בכל הדור הזה לרבי. כה כבירה היא המתנה יקרת הערך שהעניק הרבי לדור כולו. מתנה ושמה אחדות עם ישראל. והיא מקבלת את ביטויה המרהיב בכל מקום שבו כף רגל יהודית רק דורכת. ביום הזה מושלכים לאחור כל הוויכוחים וחילוקי הדעות. בשעת החסד הנדירה הזו אין עדות ואין מחנות, אין פילוגים ואין קטטות. גלויי ראש כמו עטויי קעקוע, מתולתלי שיער כברי שיבה, מאמינים וציניקנים, רציונלים ואמוציונלים, צועדים יחדיו תחת כיפת השמיים ופניהם נסוכות נהרה. עם ישראל חי, זה המסר העולה מהתהלוכות כולן. "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", זועקים כולם בקריאות קצובות.
כמו היה זה קולפן ענק שנזרק באחת מרחפן על כל מחוזות עם ישראל ופשט את כל מחלפות הדעות הקדומות, תלש את כל הסטיגמות, קרע את כל המסכות, ניפץ את כל הניגודים, ריסק את כל הקוטביות. עם ישראל האותנטי מתגלה ביופיו הפשוט, נטול העוקץ, נעדר האנטיגוניזם, אפס האינטרסים, גמול האג'נדות.
בהרמוניה הנפלאה הזו פגשתי כל השנים שבהן זכיתי להנחות את תהלוכת הרבבה בכפר סבא. ובה פגשתי גם בל"ג בעומר השתא: בשעת בין ערביים של יום שני בפתח תקווה, בניצוחו של שליח הרבי התוסס, הרב ישראל דייטש וכל בני ביתו הנלווים עליו לשרתו; ובדיוק באותה שעה, בבין הערביים של יום שלישי בצור הדסה, בניווט המדויק והמדוקדק, עד האינץ' האחרון על קוצו של כל תג, של שליח הרבי, הרב יוסף יצחק קירש, בתו הרבנית דבורה מרנץ, וכל צבאם.
בכל מקום צעדה בראש להקת המתופפים במקצב האחיד המכה בעוז ובתעצומות. והוא מכריז ומהדהד: לא להבלי העולם הזה. לא לכוחי ולא לעוצם ידי. לא לגיבורי השעה. תורתו מגן לנו. היא מאירת עינינו. הוא ימליץ טוב בעדנו. אדוננו!
לפתע נעצר הגשם
הרב נחמיה וילהלם
תהלוכת ל״ג בעומר בבנגקוק כבר הפכה למסורת מיוחדת ומרגשת בקהילה היהודית המקומית. מדי שנה יוצאים ילדי בית הספר של חב״ד יחד עם הוריהם ותושבים יהודים רבים לצעדה חגיגית מבית הספר ועד לבית הכנסת הקהילתי “בית אלישבע”. לצד משפחות מהקהילה הקבועה משתתפים גם ישראלים ויהודים שילדיהם לומדים בבתי ספר בינלאומיים בעיר, וכולם מתאחדים סביב האווירה היהודית והשמחה של היום.
השנה קיבלה התהלוכה אופי מיוחד במיוחד. בשל חג תאילנדי שחל ביום שני ובגללו בתי הספר היו סגורים, הוחלט לקיים את התהלוכה דווקא לקראת שעות השקיעה. אלא שבחודש מאי מתחילה בתאילנד עונת הגשמים, וכחצי שעה לפני תחילת האירוע החל לרדת הגשם הראשון של העונה – מונסון תאילנדי עוצמתי, כזה שמתחיל בבת אחת ובכוח רב.
כל המשתתפים כבר עמדו מוכנים בבית הספר: הילדים, המשפחות וגם ה״טוקטוקים״ – הרכבים התאילנדיים הפתוחים – שקושטו במיוחד במוצגים יהודיים מרהיבים כמו נרות שבת, מאכלים כשרים, קופת צדקה ומיצג של מדורת ל״ג בעומר. כולם מיהרו להסתתר תחת הסככות ולהמתין בתקווה שהגשם ייפסק.
ואז הגיע הרגע המיוחד. כשהגשם נחלש מעט הוחלט לצאת לדרך, ובאופן מפתיע מיד עם תחילת הצעדה נעצר הגשם לחלוטין. המשתתפים צעדו ברחובות בנגקוק בשירה ובשמחה, בליווי כבוד של משטרת תאילנד שעצרה את התנועה לאורך המסלול. בראש התהלוכה צעדה להקת המתופפים של ילדי בית הספר שהוסיפה קצב ושמחה מיוחדת.
בסיומה של התהלוכה התכנסו כולם בבית הכנסת לכינוס חגיגי שכלל הקרנת סרט מיוחד, אמירת פסוקים, מופע קסמים ותוכנית מרגשת לילדים. הערב נחתם בארוחת ערב חגיגית, ולאחר מכן המשיכו רבים לבית חב״ד, שם נערכה הדלקת המדורה המרכזית בשירה, ריקודים ושמחה גדולה יחד עם המטיילים הרבים בעיר.
גשמי ברכה
הרב שמואל מנחם מענדל גרוזמן
חששות גדולים איימו על קיום התהלוכה שלנו השנה במגדל, תהלוכה שמושקע בה מידי שנה מעל 200 אלף שקל. גם ראש המועצה, שהיה שותף בתקציב, הציע לבטל עקב מזג האוויר שהיה צפוי. לבסוף הוחלט להמשיך מתוך לכתחילה אריבער ולסמוך על רבי שמעון ועל הרבי.
ואכן הגיע קהל עצום שצעד בתהלוכה עוצמתית וארוכה (עם טפטופים קלים מידי פעם) .
בכינוס, אחרי ריקוד פתיחה והצגת התוכן של רבי שמעון, עלו ילדי מגדל לאמירת 12 הפסוקים כשלפתע החל גשם שוטף במשך דקות ארוכות, כשהילדים נשארים על הבמה וממשיכים לומר עם הקהל הגדול.
(אין צורך לומר שאם הגשם לא היה נעצר עוד מספר דקות האירוע שהיה בתחילתו היה מתפרק) . הקהל לא ויתר ולמרות שנרטב, נשאר לשבת. רבי שמעון פעל. הגשם פסק והאירוע המשיך עם
אמנים, וידיאו של הרבי ותוכנית עוצמתית שהשאירה רושם רב על הקהל הגדול.
נס התהלוכה של נאור הקטן
הרב מיכאל טלפרה
בלב שכונת גילה אחוזה בירושלים, בין המוני הילדים הצועדים לכבודו של רשב"י, הסתתר השנה סיפור אחד שריגש את כולנו עד דמעות.
זהו סיפורו של רועי, ידיד יקר של בית חב"ד. במשך כמה שנים ארוכות ומאתגרות, רועי ורעייתו המתינו לזכות בפרי בטן. בשנה שעברה, למרות הקושי האישי, רועי החליט לפתוח את הלב ולהשקיע את כל כולו בהצלחת תהלוכת ל"ג בעומר – הוא תרם מכספו, הקדיש מזמנו היקר ועזר לנו להפוך את המאורע לחגיגה אדירה של אחדות.
הוא נתן מעצמו לילדי השכונה, והשנה – הקדוש ברוך הוא נתן לו. השבוע, בשיאה של התהלוכה, הגיע רועי כשהוא מחזיק בזרועותיו אוצר קטן: בנו הבכור, נאור. רועי התעקש להביא את התינוק לתהלוכה, להודות לרבי שמעון בר יוחאי ולהראות לכולם שהאור תמיד מנצח.
ח"כ הרב פרוש: "הייתי רוצה לחזור להיות ילד בתהלוכה"
במרכז התהלוכה המרשימה שאורגנה על ידי שליח הרבי לשכונת קריית היובל, הרב יוסף אלגזי, הגיע ח"כ הרב מאיר פרוש לחגוג עם אלפי הילדים | בנאומו שיתף: "השנה, כשקשה להגיע למירון, באתי למקום שבו הרבי הבטיח שרשב"י נמצא – בתהלוכה"
תכונה רבה הורגשה השבוע ברחובות שכונת קריית היובל בירושלים. מאות ואלפי ילדי השכונה, מכל גווני הקשת, התכנסו למפגן עוצמתי של אחדות ויהדות בתהלוכת ל"ג בעומר המסורתית, שאורגנה בטוב טעם על ידי שליח הרבי ורב הקהילה, הרב יוסף אלגזי.
אורח הכבוד של האירוע היה ח"כ הרב מאיר פרוש, המוכר בקשריו החמים עם חסידות חב"ד. הרב פרוש, שליווה את האירוע יחד עם נציג חב"ד בעיריית ירושלים ואיש העשייה ר' דובער ובר, לא הסתיר את התרגשותו מול מראות הילדים הצועדים בגאון יהודי.
בנאומו בפני הילדים שיתף ח"כ הרב פרוש בתחושותיו האישיות לנוכח המצב בצפון: "במשך שנים רבות אני רגיל להיות ביום הזה במירון, אצל התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. השנה, כשהעלייה למירון הוגבלה, חיפשתי היכן אוכל להרגיש הכי קרוב לרשב"י".
הרב פרוש המשיך וציטט את דבריו הקדושים של הרבי: "הרבי אמר שרבי שמעון נמצא בכל תהלוכה ותהלוכה של ילדי ישראל. לכן, באתי לכאן היום. כשאני רואה אתכם, אני מרגיש שזה המירון האמיתי שלי".
רגע מרגש נרשם כאשר פנה הח"כ לילדים בנימה אישית: "תאמינו לי, הייתי רוצה לחזור להיות ילד, לחזור שנים לאחור ולצעוד יחד אתכם בתהלוכה. אתם זוכים להביא אור לבתים שלכם וללכת בדרך הישרה כפי שמלמדים אתכם בבית חב"ד".
הרב פרוש שיבח בדבריו את הפעילות הענפה של השליח, הרב יוסף אלגזי ובנו, הפועלים ללא ליאות להפצת המעיינות בשכונה לאורך כל השנה. "אני מכיר את הפעילות שלהם שנים רבות, והתהלוכה הזו היא רק קצה הקרחון של המהפכה שהם מחוללים כאן", ציין.
"אמא, הוא המחליף של הרבי?"
הרב דוד גינזבורג, כרמית
שעות ספורות לפני יריית הפתיחה של תהלוכת ל"ג בעומר ביישוב שלנו, כרמית, האווירה הייתה בשיאה. כחלק מהפעילות של בית חב"ד תחת השליח הראשי למיתר-כרמית, הרב שניאור קורץ, אנחנו משתדלים לאורך כל השנה – ובמיוחד בל"ג בעומר – לרתום את אנשי הקהילה והמקורבים לעשייה המשותפת.
המטרה ברורה: כשהקהילה שותפה להקמת האירוע, ההשפעה הרוחנית מחלחלת עמוק יותר לאורך השנה כולה. השטח היה שוקק חיים. תוך כדי שאנחנו עומלים על פריקת חומרי המל"ש המושקעים ועורכים את המקום לקראת בואם של מאות המשתתפים, שמעתי לפתע קול ילדותי ומתוק.
הייתה זו בתם של אחד ממקורבי בית חב"ד שסייעו בהכנות. היא פנתה לאמה בשאלה תמימה שהשאירה אותי המום ומופתע: "אמא, הרב דוד הוא המחליף של הרבי מליובאוויטש?".
השאלה הזו הכתה בי בעוצמה. באותו רגע הרגשתי זריקת עידוד רבת אנרגיה לקראת התהלוכה. המילים שלה הדהדו בי מיד את הסיפור הידוע על השליח הרב משה פעלער והעוצמה הרבה שהוא שאב מסיטואציה דומה.
תמיד ידעתי שהרבי נמצא איתנו בתהלוכות, זו הרי הבטחה ברורה, אבל לשמוע את זה יוצא בצורה כל כך טבעית מפיה של ילדה קטנה – שעדיין בקושי יודעת דבר וחצי דבר על יהדות – זה כבר סיפור אחר לגמרי. זה הגילוי הכי פשוט והכי אמיתי שיש.
יהי רצון שהרבי ירווה מאיתנו נחת רוח רב, ונזכה לראותו "עין בעין בשובו", בקרוב ממש!