שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף, שובר שתיקה בת חודשים ארוכים, ומדבר בריאיון מיוחד למוסף הכלכלה והנדל"ן של 'כפר חב"ד' על מהפכת הדיור שהוא מוביל בשנה האחרונה | מה הוא גילה עם כניסתו למשרדו הממשלתי ומה ביקש ממנו מבקר המדינה, איך מתמודדים עם עיר שמחליטה לחסום את הציבור החרדי ואיך המלחמה שינתה את התמונה, למה הציבור לא מרגיש את ירידת מחירי הדיור למרות העשייה ושיווקי הדירות ולמה השנה האחרונה הרעה עוד יותר את המצב | וגם: הצמיחה הגדולה של הבנייה בשטחי יהודה ושומרון ותוכניות הדיור המהפכניות עבור חסידי חב"ד | בלעדי ל'כפר חב"ד'
כבר למעלה מחצי שנה ששר השיכון והבינוי, הרב יצחק גולדקנופף, לא מתראיין בכלי התקשורת. מאז השבעה באוקטובר, למניינם, המפלגות החרדיות מתמודדות עם אין־ספור ביקורות בנושא חוק הגיוס, ונראה כי השר וצוותו הבינו שיש דרך אחת להתמודד עם הביקורת – עשייה שקטה הכוללת הגדלה משמעותית של שיווק יחידות דיור נוספות בעשרות אלפים.
גולדקנופף וצוות משרדו מודעים לפער העצום ולחלל הגדול שנוצר בין הביקוש להיצע בענף הדיור בישראל – מצב שמשפיע על כיסו של כל אזרח, ומרחיק אין־ספור זוגות צעירים מחלום הדירה שלהם. ובכל זאת, השר גולדקנופף שומר על אופטימיות לאורך כל הריאיון, ומשתף אותנו בנתונים רבים על עשייתו ועשיית משרדו בשנתיים האחרונות.
"קיבלנו בור לא קטן שהלך וגדל, ואנחנו צריכים לנסות להשלים את הפער", הוא מצהיר בריאיון למוסף הכלכלה והנדל"ן של 'כפר חב"ד'. ייתכן כי הוא מתייחס לפער הגדול שנוצר בשנה החולפת, שבניגוד לציפיות להורדת מחירי הדיור, יצרה מגמה הפוכה. אין זה סוד שהריביות הגבוהות השפיעו על השוק, כאשר מלאי גדול של דירות נותר ללא רוכשים. מצב זה אילץ את הקבלנים להציע הטבות מימון משמעותיות ושיטות שטרם נראו בשוק. אחת מהן היא שיטת 90/10 שבה הלקוח משלם רק עשרה אחוזים ממחיר הדירה בשלב הראשון, ואילו יתרת תשעים האחוזים ממומנת בהמשך באמצעות פריסת תשלומים ומשכנתה – נתון שמכביד מאוד על הרוכש הצעיר. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהמחסור בכוח האדם בענף הבנייה שהשפיע על קצב הבנייה, גם בקרב החברות הגדולות שהתמודדו עם קשיים באספקת סחורות, בין היתר בעקבות התקפות החות'ים על נתיבי המסחר הימיים. למרות התנודות בשוק, מחירי הדירות המשיכו במגמת עלייתם, והמצב הביטחוני המתוח בעקבות המלחמה המתמשכת הוסיף אף הוא לאי־הוודאות בשוק.
האם אחרי כל כך הרבה שנים יש סוף־סוף בשורה לציבור החרדי?
"כשנכנסתי למשרד, לא הכרתי לעומק את תחום הבינוי והשיכון. הבנתי את המילים 'בינוי' ו'שיכון', אך לא שיערתי עד כמה התחום רחב ומורכב. העיסוק בנושא הוא למעשה תהום עמוקה, מלאה באתגרים. מדינת ישראל מצפה ממני לספק את צורכי הדיור שלה, ומדובר ביעד של כמאה אלף יחידות דיור חדשות בשנה. זהו צורך גורלי מבחינת היקף האוכלוסייה.
"נפגשתי עם מנכ"ל חדש, עם צוותים מקצועיים – ויצאנו לדרך יחד, מתוך הבנה שצריך לחולל שינוי משמעותי בתחום הבנייה, במיוחד עבור הציבור החרדי הסובל מפערים משמעותיים באספקת הדיור.
"בתחילה קיבלתי שיחת טלפון ממבקר המדינה, הוא ביקש ממני להגיע לפגישה דחופה. כשהגעתי אליו, ראיתי על השולחן חמישה קלסרים עבי כרס. הוא אמר לי: 'זה שלך'. הסתכלתי עליו בשאלה, והוא הבהיר: 'אלו דוחות ביקורת של משרד הבינוי והשיכון משנת 2017 עד 2022'. הוא הציג בפניי נתונים מדאיגים: אף על פי שהאוכלוסייה החרדית מהווה 13% מכלל האוכלוסייה במדינה, רק 4% מהדירות שנבנו מדי שנה יועדו לה. כלומר, ישנו פיגור של 45% באספקת דיור לחרדים. המבקר אמר לי: 'אתה השר החדש, עכשיו תפקידך לתקן את העיוות'.
"הקשבתי היטב, לקחתי את הדוחות ולמדתי אותם לעומק. לאחר מספר ימים כינסתי את הצוות שלי, כולל מנכ"ל המשרד, ויצאנו לדרך. נפגשנו עם שר הפנים דאז, כי הבנתי שאי אפשר לבנות בלי תכנון מתאים, והכלים לכך נמצאים במשרד הפנים. לאחר מספר ישיבות הגענו למסקנה כי יש להקים מטרופולין חדש לציבור החרדי שיכלול שמונים אלף יחידות דיור, עם אופציית הרחבה למאה אלף יחידות. חישבנו כי משפחה חרדית ממוצעת כוללת לפחות שבע עד שמונה נפשות, כך שמדובר בתכנון אזור מגורים לכחצי מיליון תושבים.
"התחלנו לקדם את התוכנית והחלטנו להחיות מחדש את פרויקט קריית גת החרדית שבמשך שנים הוזנח בשל סיבות שונות. חידשנו את כל התוכניות, ובמקביל החלטנו להשקיע גם בעיר כסיף שבה מתוכננות ארבעים אלף יחידות דיור, וכן בעיר חדשה נוספת – תילה, שתהיה עיר מודרנית ומפותחת במיוחד עבור הציבור החרדי. המשולש הזה – קריית גת, כסיף ותילה – כולל גם שטחים רבים שיועדו למסחר, תעסוקה וקהילה, מתוך הבנה שהאזור יהפוך למרכז חיים משמעותי עבור הציבור החרדי בדרום הארץ.
"לא דיברנו סתם, אלא פעלנו. כבר היום אפשר לראות בקריית גת שהבנייה מתקדמת, למרות משבר הבנייה העולמי שהחריף לאחרונה. בתחילת הדרך לא היה ברור לי מהו בדיוק 'משבר הבנייה', כי ראיתי שבכל מקום בארץ בונים – בירושלים, בבני ברק, באשדוד. אך ככל שנכנסתי לעומק, הבנתי את האתגרים. לאחר המלחמה נדרשנו להביא פועלים מחו"ל, וזה תהליך מורכב. השקענו מאמצים רבים בגיוס פועלים ממדינות כמו הודו ומדינות נוספות, שלחנו משלחות, הקמנו מערכי הכשרה בחו"ל, ונכון להיום הצלחנו להכניס לשוק הבנייה אלפי עובדים נוספים, מה שמאפשר את המשך תנופת הבנייה.
"במקביל, קידמנו הסכמי גג באזורים נוספים. בנוף הגליל הגשנו תוכנית לכעשרת אלפים יחידות דיור המיועדות בעיקר לציבור החרדי. ברכסים קידמנו תוכניות משמעותיות, וגם בצפת אנו עומדים לחתום על פרויקט של חמשת אלפים עד עשרת אלפים יחידות דיור. יחד עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הפנים, אנו עובדים על תוכניות רבות נוספות במטרה לתת מענה לביקוש האדיר. בנוסף, במסגרת אחריותנו על ההתחדשות העירונית, אנו מקדמים בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור גם בתוך הערים החרדיות הוותיקות, כולל פרויקטים בירושלים, בני ברק וערים נוספות.
"העבודה רבה, ידינו מלאות בעשייה, ואנו פועלים כדי שהבנייה בישראל לא תיפסק וכדי לתת מענה אמיתי לצרכים של כלל הציבור, ובפרט של הציבור החרדי שזקוק לפתרונות דיור רחבי היקף".
מעמד ראשי הערים
הזכרת ערים שבהן ראשי הערים העדיפו שלא לראות את הציבור החרדי מתפתח ומתגורר בתחומן. אולי הגיעה העת שממשלת הימין תחוקק חוק שיחייב את כל הרשויות המקומיות לקבל את הציבור החרדי והדתי בצורה שוויונית, כך שלא נהיה תלויים שוב ושוב בחסדיו של ראש עיר כזה או אחר?
"בתור חבר כנסת ושר בממשלה הבנתי שבמובנים רבים ראש עיר חזק יותר מראש ממשלה. אולי זה נשמע מוזר, אבל לראש עיר יש סמכויות והחלטות שמשפיעות ישירות על העיר שלו, ואילו שר או אפילו ראש ממשלה אינם יכולים לכפות שינוי. העיר מנוהלת בהתאם למדיניות של ראש העיר שהתושבים בחרו בו כדי לנהל אותה לפי ראות עיניו, ולא לפי ראש ממשלה שמנהל את המדינה כולה. זה דומה לאופן שבו הנשיא בארצות הברית אינו מתערב בהחלטות מקומיות של כל מדינה.
"לכן אי אפשר פשוט לקחת את הסמכויות מהערים ולכפות עליהן מדיניות מסוימת. ראש עיר, מתוקף תפקידו, מחליט כיצד לפתח את עירו. הוא לא יכול להצהיר בפומבי שאינו מעוניין בציבור החרדי, אך בפועל יש מצבים שבהם אנו נתקלים בחסמים ובהעדפות שונות. עם זאת, יש גם מצבים הפוכים – ישבנו עם גורמים בברוכין, למשל, והם דווקא מעוניינים בציבור חרדי. כן גם במקומות כמו מגדל העמק.
"צריך לנהל דיאלוג, להסביר את הצרכים ולראות כיצד אפשר לשתף פעולה. היום יש שינוי מסוים בגישה כלפי הציבור החרדי, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, כאשר הציבור הכללי ראה מקרוב עד כמה הציבור החרדי נרתם לסיוע ולחיזוק הקהילה. רבים הבינו שהתפיסה הישנה שהייתה קיימת כלפי הציבור החרדי אינה נכונה, ושהוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, מחובר ומחבק".
השקעתם רבות בתוכנית 'דירה בהנחה' שהיא בעצם גלגול של מחיר למשתכן. בסופו של דבר יש עשייה ויש שיווקים, אבל הזוג הצעיר בישראל עדיין לא רואה את ירידת המחירים. מה הסיבה?
"דיברנו עד כה על הצורך להדביק את הפער בציבור החרדי, אך עליית המחירים אינה נוגעת רק לציבור החרדי. המחירים עולים בעיקר בשל הביקוש. כשכולם רוצים לקנות בבת אחת, הדבר מוביל לעליית מחירים חדה. רק אתמול קיבלתי נתונים סטטיסטיים על חיפה, ולפיהם למעלה מאלפיים דירות נרכשו בעיר במהלך השנתיים האחרונות, על ידי הציבור החרדי ברובן. אותן דירות נמכרו לפני כמה שנים במחיר של שבע מאות-שמונה מאות אלף שקלים, והיום מחירן חצה את רף המיליון. חיפה הייתה בעבר אחת הערים שבהן אפשר היה לרכוש דירות במחירים נמוכים במיוחד, אך כעת המצב השתנה.
"חשוב להבין שמשרד השיכון אינו קובע את מחירי הדירות. הוא יכול, למשל, להציע דירות בירוחם במחיר של שבע מאות אלף שקלים. בעוד שלוש או ארבע שנים תתקשר אליי ותאמר לי שצדקתי, ושהדירות בירוחם כבר עולות מיליון וארבע מאות אלף שקלים. אני ממליץ לרבים לרכוש שם דירות עכשיו.
"ברגע שייפתחו המכירות בכסיף, ממש בקרוב בעזרת ה', כדאי לקבוצות להתארגן ולרכוש שם דירות, כי המחירים יוכפלו במהירות. המדינה מתכננת להעניק הטבות משמעותיות והנחות בכסיף כדי למשוך לשם אוכלוסייה, ומי שיקנה עכשיו ירוויח. כרגע המחירים נמוכים מאוד, אך ברגע שתתחיל ההגירה לשם, המחירים יעלו באופן משמעותי. הציבור הוא זה שמעלה את המחירים, לא המדינה".
השנה המאתגרת
ובכל זאת, האם לא נדרשת תוכנית מקיפה יותר?
"אני רוצה שתדע שבמדינת ישראל יש בין שבעים לשמונים אלף דירות ריקות שאפשר לרכוש, אך בעליהן אינם מוכרים אותן. יש אנשים המחזיקים בהן כהשקעה, יש כאלה שמשכירים ויש מי שמחכה לעליית מחירים. לצד זה, המדינה משווקת דירות חדשות כל הזמן. זה לא כולל את הבנייה הפרטית שבה אנשים רוכשים מגרשים פרטיים ובונים עליהם. אני מדבר על המסה של המדינה.
"השנה הייתה שנה יוצאת דופן. למעשה, כדי לעמוד ביעדים היינו צריכים לשווק מאה אלף דירות, אך זו הייתה שנת מלחמה. ענף הבנייה הושבת חלקית, עובדים רבים גויסו למילואים, הקבלנים, המהנדסים והעובדים לא עבדו כרגיל. למרות זאת, הצלחנו לשווק קרוב לשבעים אלף דירות, ולהוציא למכרזים יותר ממאה אלף יחידות דיור. זהו שיא של שנים.
"יש מי שיאמר שאנחנו משקיעים רק בציבור החרדי, יש מי שיאמר שאנחנו מתמקדים רק בשומרון, ואחרים יצביעו על מקומות כמו ערד ודימונה ויטענו שאין שם מספיק פיתוח. אבל אני מזמין אותך להסתכל על דימונה, שם חתמנו על הסכם גג, בימים אלו נבנות בעיר אלפי יחידות דיור חדשות. העיר נמצאת בתנופת פיתוח אדירה, תהיה שם רכבת שתחבר את העיר לחיפה ולתל אביב במהירות גבוהה יותר ממה שאפשר לדמיין.
"מי שמביט על מפת הפיתוח, לומד את הנתונים ומבין את התוכניות העתידיות, יכול כבר היום להחליט על רכישת דירה במקומות שנחשבים היום רחוקים – ולדעת שבעוד כמה שנים הם יהפכו למוקדי ביקוש חזקים".
אולי מדובר בעניין רחב הרבה יותר. משפחות רבות מבינות שבמרכז הארץ ובירושלים רמת החינוך גבוהה יותר, וכך גם תחומי הרפואה והתעסוקה. האם הצפת השוק בדירות לבדה אכן תביא את הבשורה המיוחלת?
"משרד השיכון אינו עוסק ישירות בנושאי חינוך ורפואה, אך הוא כן מקצה שטחים ומגרשים לטובת בתי רפואה ומוסדות ציבוריים, גם בצפון וגם בדרום. למעשה, הצפון עצמו מחולק לאזורים שונים, ונדרשת חלוקה מחודשת של המשאבים. אנו פועלים בכיוון זה, אך אין ספק שיש עדיין פערים משמעותיים במדינת ישראל.
"אם נשווה את מצב התשתיות שלנו לזה שבמדינות מפותחות אחרות, נראה שאנחנו נמצאים בפיגור. בארצות הברית, למשל, הרכבות פועלות באופן מסודר כבר עשרות שנים, בעוד שאצלנו רק עכשיו מתחילים להניח מסילות. עם זאת, צריך להבין שהתהליך נמצא בעיצומו. כאשר יהיו רכבות מהירות שיחברו את הפריפריה למרכז, אנשים יוכלו להגיע לתל אביב בתוך 25 דקות, במקום הזמן הארוך הנדרש כיום. אנחנו גם עובדים על הרחבת אזור המרכז באמצעות פיתוח העיר 'אלטא' שתוסיף שבעים אלף יחידות דיור חדשות, ותשתלב באזור אשדוד. אנו מקדמים תוכניות נוספות להרחבת אזורי המגורים, כולל פינוי שטחים בתל אביב וברמת גן לטובת דיור.
"צריך להבין שמדובר בתהליכים מורכבים מאוד שמצריכים עבודה מאומצת מצד אנשי מקצוע רבים – מהנדסים, משפטנים, מומחי סביבה ונציגים של משרדי ממשלה שונים. כל שינוי כזה כרוך בדיונים רבים, התנגדויות משפטיות, אינטרסים מקומיים ושיקולים שונים, כמו למי שייכים השטחים ואיך בדיוק אפשר לייעד אותם לשימוש ציבורי. לכן, מדובר בעבודה אינטנסיבית שנמשכת ימים ולילות, תוך כדי מאבקים, דיונים וויכוחים. בסופו של דבר, אנחנו פועלים כדי להביא לפתרונות משמעותיים, אך זהו תהליך שדורש זמן וסבלנות.
"אגב, אני רוצה לומר לך שלפני כמה ימים ביקרנו אצל הרב גרוסמן במגדל העמק, שם בנה אימפריה של ממש. אנו מתכוונים להוסיף שטחים נוספים למגורים באזור, כדי שגם הציבור החרדי יוכל להתגורר שם. אני מאמין שזה יתרום רבות לפעילות שהוא מקיים, במיוחד בקרב בני הנוער. כיתת לימוד אצלו מכילה עשרים תלמידים בלבד. משרד החינוך, לעומת זאת, מכיר בכיתה רק אם יש בה ארבעים תלמידים, ולכן הוא נאלץ להשלים את הפער מתקציבו הפרטי. אילולא היה עושה זאת, אותם ילדים לא היו זוכים לחינוך מתאים.
"לא כל דבר תלוי במדינה, והיא אינה יכולה לספק מענה לכל צורך, לא בחינוך הרגיל ולא בחינוך המיוחד. אני עצמי הקדשתי את חיי לנושא הזה, ואני יודע שאם אדם מקים מוסד חינוכי, הוא חייב להבין שחלק מהאחריות נופלת עליו. הרב גרוסמן אמר לי כשהייתי אצלו: 'מעולם לא ביקשתי ממשרד החינוך או מכל גורם ממשלתי מימון להקמת מבנים. בניתי כאן בניינים, גייסתי למעלה ממיליארד דולרים – יותר מארבעה מיליארד שקלים – והקמתי מוסדות חינוך מפוארים'.
"אני יכול לומר שגם בחב"ד עושים דברים מדהימים. כשהייתי בבית הכנסת של חב"ד בראשון לציון של הרב סגל, ראיתי את ההשקעה העצומה שלהם. הלוואי וכולם היו לומדים מהם. מה שהם עשו שם – זו רמה שלא תיאמן. הם שואפים שהמקום ייראה פשוט כלפי חוץ, אבל ההשקעה הפנימית משקפת יופי שמאופיין בקדושה.
המשמעות האמיתית של 'יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם' היא שהיופי החיצוני אינו העיקר – אלא לימוד התורה וההתעלות הרוחנית. זה מה שחשוב באמת. לצערנו, לא תמיד אנו מצליחים להגיע לרמה הזו, אבל המקום הזה ממחיש את האידאל. יש שם פרויקטים חינוכיים יוצאי דופן, רבנים מסורים, מתקני לימוד מפוארים ועזרת נשים רחבה. לא משנה מה שם הרב או מי עומד בראש – העיקר הוא שהושקעה שם מחשבה רבה. עם זאת, אי אפשר לצפות שהמדינה תממן גם פרויקטים כאלו".
הבנייה בהתיישבות
אי אפשר להתעלם מדעותיו הנחרצות של השר גולדקנופף בכל הנוגע לארץ ישראל השלמה. חודשיים בלבד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השתתף גולדקנופף באירוע תחת הכותרת "חוזרים לעזה", ובו קרא לממשלת ישראל להוביל מהלך של התיישבות רחבה ביהודה ושומרון. דבריו עוררו תגובות, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. במקום להסס או להתנצל, הוא המשיך להוביל קו ברור, אותו קו שהרבי דרש מחברי הכנסת והשרים בימים ההם ביחס לארץ ישראל ולתורת ישראל.
רק בימים האחרונים ביקר השר במצפה יוסף, שם קרא לראש הממשלה להביא מיליון מתיישבים לשומרון. "התורה מחילה קדושה מיוחדת על אדמת ארץ ישראל. לא לחינם ישנן מצוות התלויות בארץ כמו שמיטה, עורלה ויובל. אך אדמת השומרון התקדשה בקדושה יתרה – היא ספוגה בדמם של נרצחים על קידוש ה' שמוסרים את נפשם על יישוב ארץ ישראל", אמר השר בביקורו ההיסטורי ביישוב. "אני קורא לראש הממשלה לנצל את חילופי השלטון בארה"ב לטובת הפשרת הבנייה וקידום מיזמי נדל"ן בחבל ארץ קדוש זה", חתם את דבריו.
הזכרת ערים רבות שבהן אתם פועלים להתפתחות משמעותית. האם יש סיכוי להתקדמות משמעותית גם ביישובי יהודה ושומרון הקיימים, וגם באופן רחב יותר של הקמת יישובים חדשים?
"שאלת שאלה תמימה (מחייך) – מדוע לא מקדמים ביהודה ושומרון כמו שמקדמים בנהרייה?
אני יכול להודיע לך שבפועל, כבר לפני חודשיים פרצנו את הגבולות הללו. סיכמנו על הסכם עם ראש מועצת גוש עציון, ירון רוזנטל, במסגרתו נאשר עשרת אלפים יחידות דיור חדשות באזור. בנוסף, סיכמנו עם יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, על הקמת עשרת אלפים יחידות דיור נוספות בשומרון.
בקרוב תוכל לראות את העבודות מתחילות בשטח. תהליכים מסוג זה דורשים זמן – החל מאיתור הקרקעות ועד להסדרת כל האישורים הנדרשים. יש קרקעות פרטיות, שטחים חקלאיים וקרקעות מדינה, וכל אחד מהם מחייב טיפול פרטני. עם זאת, אנו מתקדמים בצעדים משמעותיים, ובקרוב התוכניות הללו יהפכו למציאות בשטח".
כבוד השר, האם יש תוכניות ייעודיות גם עבור זוגות צעירים חסידי חב"ד שמתמודדים עם מצוקת הדיור?
"בהחלט, אספר לך מה כבר עשינו עבור חב"ד. במועצה האזורית תמר אנחנו עובדים כבר למעלה משנתיים על הסדרת היישוב יתיר שהוא מתאים גם לחסידי חב"ד. יש שם מקום לחמש מאות משפחות, בשטח של כשמונת אלפים דונם. זו הזדמנות אדירה עבור הקהילה שלכם. היישוב הזה יספק מענה לביקוש של אוכלוסיות מגוונות, במיוחד עבור אלה שמעוניינים להשתקע באזור. מאתיים חמישים משפחות יגיעו ל'יתיר' בשנה הקרובה.
"בנוסף, ישנה תוכנית התחדשות עירונית בשכונת קהילת חב"ד בקריית מלאכי, בשטח של כשלושים דונם, ברחובות שדרות בן גוריון והגליל. במסגרת הפרויקט ייבנו 636 יחידות דיור חדשות בשבעה מבנים חדשים. מדובר בפרויקט עצום, ואתם הולכים לחזק משמעותית את היישוב שם. התוכנית כוללת גם הקצאת 1,550 מ"ר עבור מבני ציבור, 4,090 מ"ר לשטחי מסחר ותעסוקה וכן 5.2 דונם של שטחים פתוחים. כאלו מתנות לא קיבלתם מאף שר, מאף ראש ממשלה, מאף אחד.
"ולא רק זה – אנחנו מרחיבים את כפר חב"ד ומוסיפים לכם עוד ארבעת אלפים דירות חדשות, בשטחים שבין כפר חב"ד לבית דגן. 1,100 מתוכן יוקצו באופן ישיר להרחבת כפר חב"ד, והשאר ישווקו כהרחבה של היישוב הסמוך, בית דגן.
מתוך 1,100 הדירות שיוקצו לכפר חב"ד, חמישים יחידות קרקע יימכרו במחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק, במיוחד עבור חקלאים חסידי חב"ד שמעוניינים להמשיך לעסוק בחקלאות. כל נחלה תכלול גם שטחים חקלאיים משמעותיים במטרה לשמר את הצביון החקלאי של כפר חב"ד, בדומה לאופן שבו נוסד היישוב במקור. נציין כי במשך שתים עשרה שנים היו תקועות חמישים ושמונה יחידות דיור בכפר חב"ד, ועם כניסתנו למשרד, שחררנו את החסמים.
"אנחנו גם מכפילים את שיכון חב"ד בלוד באמצעות פרויקט התחדשות עירונית משמעותי בשיטת פינוי־בינוי. בנוסף, אנו עובדים שם על הקמת מקווה טהרה גדול שייתן מענה לאברכים, והשכונה החדשה תעניק תמיכה וחיזוק גם לשכונה הוותיקה. אני חייב לומר שאפילו חסידות גור לא קיבלה את מה שחב"ד קיבלה בשנה האחרונה מבחינת משרד השיכון".
כבוד השר, תודה רבה על הזמן שהקדשת לנו.
