עורכת הדין נחמה ציבין מתכננת לפנות לבית דין רבני חב"ד ולבקש את התערבותו, לפקח על השוק ולהוריד את המחירים המופקעים – בפרט לאור העובדה שבחב"ד חבישת פאה הינה זכות שהיא חובה, לאור הוראת הרבי | האם מדובר במאבק לגיטימי נגד ניצול, או בהתערבות מסוכנת בשוק חופשי? שיחה ישירה עם האישה שמאחורי מחאת הפאות
בשנים האחרונות כולנו מתמודדות עם קושי כלכלי הולך וגובר סביב רכישת פאות. לאור הוראתו של הרבי, מדובר בזכות שהיא חובה ולא במותרות, אלא שעם הזמן הפכו הפאות למוצר יוקרתי שמחירו מגיע לעשרות אלפי שקלים. עובדה זו יוצרת מורכבות שכמעט בלתי אפשרי להישאר אדישים מולה, אך לא ברור איך קוראים לילד בשמו, ואם ניתן לעשות שינוי.
כל זאת, עד שלפני ימים אחדים החליטה עו"ד נחמה ציבין להרים את הכפפה. היא מובילה מהלך חסר תקדים להגשת בקשה לבית דין רבני חב"ד להתערבות בשוק הפאות והטלת פיקוח הלכתי עליו. המהלך מתבסס על טענות הלכתיות ומגיע אחרי עבודת שטח עמוקה. ישבנו איתה לשיחה עניינית כדי להעלות את הנושא המורכב על השולחן.
למה החלטת לעורר את הסערה הזו דווקא עכשיו?
"זה לא קרה ביום אחד", פותחת נחמה, וניכר שהנושא מכביד על ליבה. "נחשפתי להרבה סיפורים, בעיקר מהורים של כלות צעירות, שמסתבר שהנוהג הזה הרבה יותר נפוץ אצלן. המבוגרות בנות גילי כבר לא רצות אחרי פאות בעשרות אלפי שקלים, אבל הורים לכלות מוצאים את עצמם תחת נטל מטורף, נוסף לכל שאר הוצאות החתונה ומה שכרוך בה. בעיניי, אף שכל הוצאה כספית גדולה היא הרבה פעמים סיבה למתח בתוך המשפחה ובין הורים, כיום הפאה תופסת את המקום הראשון במתח הזה".
נחמה מדגישה שזו לא תופעה הקיימת בארץ בלבד. "הנטל מורגש גם בחו"ל, וכבר יש התארגנויות מחוץ לישראל. אחרי שפורסמה הכוונה שלנו לדרוש מבתי הדין להתערב, הכרתי את גב' ג'וליה ממן, שמובילה התארגנות בשם 'פייר וויג' (פאה הוגנת), בניסיון לפעול כדי להוריד את המחירים".
היא מסבירה שיש בסיס ליציאה לאור: "המהלך נולד אחרי שיחות ממושכות שניהלתי עם יבואנים של חומרי גלם לייצור פאות. הם יודעים מהן העלויות". נחמה לא מתעלמת מעלות העבודה, אך מסבירה שלאחר שהכירה את המספרים העומדים מאחורי התוצר הסופי, השתכנעה שהרווחים הם באחוזים גבוהים מאוד.
"ולמה זה מתאפשר? כי הנשים משלמות", היא קובעת. "הרי ידוע שבמשברים כלכליים, המוצרים האחרונים שהמחיר שלהם יורד הם מוצרי קוסמטיקה. נשים לא מוותרות על מראה טוב ככלל, ובוודאי כשמדובר על כיסוי ראש, וזה בולט במיוחד בקרב הצעירות. הבנתי שיש כאן כשל שוק עמוק כשדיברתי עם יבואנים, וגם עם פאנית אחת ויחידה שפנתה אליי אחרי הפרסום והודתה בפניי ביושר שהשוק מכריח אותה להעלות מחירים. היא הסבירה שאם פאנית אחת מעלה את המחיר והיא לא – המוניטין שלה ירד. היא חייבת להשוות את המחיר כדי שימשיכו לקנות ממנה.
"יש פה ניצול", היא אומרת בקול נחרץ אך שקול. "ניצול של נשים שרוצות להדר במצוות כיסוי הראש על ידי חבישת פאה. אילו זה היה מוצר יקר שלא כרוך במצווה, הורים היו אומרים שאינם יכולים לעמוד בזה. אבל כאן מדובר בחובה לכסות את השיער; ההורים רוצים שלבת תהיה פאה לטעמה, ולוקחים הלוואות מעבר ליכולתם".
סמכות הלכתית להתערבות
הלבטים של נחמה היו אדירים עד שהסכימה לצאת עם הנושא לציבור: "פאניות מרוויחות יפה, וברור שהמהלך עלול לפגוע להן ברווחים. מצד שני, מולן עומד קהל עצום של אלפי נשים בארץ ומאות אלפים בעולם. בחסידות גור, לדוגמה, העבירו תקנות לגבי המחירים. בחב"ד אין דבר כזה, וזה לא התפקיד שלנו, אבל כיוון שהרבי קבע שחבישת פאה היא חובה, יש סמכות מובהקת לבית הדין להתערב בעניין".
נימוק נוסף, לדבריה, הוא הגדרת ההלכה את מושג 'חיי נפש' – מוצר יסוד בסיסי שאם אינו קיים, חייך אינם חיים. במוצרים מהסוג הזה, לבית הדין יש סמכות הלכתית מלאה להתערב ולהוריד מחירים. "יתרה מכך", היא מוסיפה, "ההלכה קובעת שלמוכר הסחורה אסור להרוויח יותר מ'שתות' (שישית) מהעלות, ובפאות הרווח הוא במאות אחוזים. נציג את שקלול הנתונים בפני בית הדין ואת עלויות הייצור האמיתיות, ונבקש מהם להתערב".
נחמה מחייכת כשהיא אומרת שחוץ מפאנית אחת, לא קיבלה תגובה משום פאנית נוספת, אך היא מאמינה שהמהומה שנוצרה גדולה מכדי להישאר אדישים אליה. "בסופו של דבר הן יורידו מחירים. מספיק שמישהי אחת תרים את הכפפה ותתחיל, ואחריה תלכנה האחרות". נחמה משערת שאם נשים יקבלו החלטה ויפסיקו לרכוש פאות במחירים המופקעים הללו, השוק ייאלץ להתיישר מעצמו. "בסופו של דבר, כל עוד הציבור ממשיך לשלם את הסכומים האלה, המחירים ימשיכו לעלות".
"השטח בוער"
לשאלה אם היא מאמינה שהשינוי יכול להתרחש, בהתחשב בכך שניסיונות דומים בעבר לא צלחו, נחמה מהנהנת ומבהירה את ההבדל: "המחירים עלו בשנים האחרונות בצורה דרסטית, אני לא חושבת שאי פעם הייתה עלייה חדה כל כך. אני מרגישה שהשטח בוער, יותר מתמיד. בימים האחרונים נשים רבות יצרו איתי קשר. אימא לכלה שיתפה אותי שמכשירי החשמל שנקנו עבור הזוג הצעיר, עלו פחות מהפאה של הכלה. כשזה הופך להיות ההוצאה העיקרית של החתונה, באופן לא מוצדק, אי אפשר לשתוק. אני לא חושבת שבעבר הנושא הזה דובר בעוצמות כאלה".
בשבוע האחרון השתתפה נחמה בשיעור הלכות בית הבחירה בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד, עם עוד כמאתיים נשים: "בסיום השיעור, יותר ממחצית המשתתפות ניגשו אליי באופן אישי כדי לעודד ולתמוך. יש כלל עתיק שהרוב צודק, והרוב בעד המחאה".
לשאלה אם היא חוששת מהפאניות הגדולות ומכוחן, היא משיבה ברוגע שאיננה חוששת להיפגע ברמה האישית: "כנראה בעקבות המאבק לא אוכל לקנות יותר אצל פאניות מוכרות מאוד, אבל ברוך ה' יש פאניות אחרות. אני ממש לא מודאגת מהעניין הזה".
היא מודה שכשהתייעצה עם דיינים, רבנים ועסקנים חב"דיים, הם לא עודדו אותה לצאת לדרך: "היו דיינים שאמרו שאם יידרשו לנושא, הם יבדקו ויבקשו חוות דעת של מומחה, ואגב, כבר יש לנו מומחה בתחום שהתייעצנו איתו. אבל היו גם דיינים שנרתעו, בעיקר מחשש שבית הדין לא יצליח להגיע להחלטה מחייבת. מעבר לכך, הם חוששים שלא בטוח שפאה עונה להגדרה של 'חיי נפש', או לחלופין שהם יבדקו את העניין ובסוף לא יפסקו דבר לגבי פאות איכותיות, בטענה שזהו מוצר מותרות שאפשר לוותר עליו, כמו רכבי יוקרה". נחמה סבורה שזו טעות: "מדובר במצווה חיונית, ומחירי הפאות הפכו מזמן מבעיה כלכלית לבעיה סוציולוגית וחברתית חמורה, שמשפיעה על שלום בית של אלפי משפחות".
קידוש השם במאבק נגד הניצול
נושא העליות הגבוהות של צרכי מצוות כאלה ואחרות, מלווה את נחמה כבר שנים: "בעבר עבדתי עם עו"ד אייזנברג, והרעיון הנוכחי למעשה צמח מהעבודה איתו. לפני עשרים שנה ניסינו לזמן את גופי כשרות המהדרין לבית הדין. רצינו שהרבנים ידונו בפער העצום שבין מחיר קילוגרם עוף מהדרין לבין עוף מכשרות רגילה. ביקשנו שנותני הכשרויות יופיעו ויביאו ראיות לכך שהעלויות שלהם אכן מצדיקות את המחיר הגבוה. התרכזנו בעופות, שהם ממש 'חיי נפש' בכל בית יהודי. אבל זה לא קרה", היא אומרת באכזבה. "הם פשוט לא התייצבו. הגשנו את התביעה, פתחנו תיק מסודר, יצאו זימונים רשמיים, והם התעלמו. הם אפילו לא טרחו להגיד שהם מעדיפים להתדיין בבית דין אחר".
נחמה אומרת שהניצול של היהודי החרדי שמקפיד לקיים מצוות בהידור ובכל זאת נאלץ לשלם סכומי עתק – הוא חילול השם והדבר כואב לה הרבה יותר מהתהודה שנוצרה כעת. "לפאניות חב"דיות רבות יש לקוחות מהמגזר הכללי, וזה היה אחד החששות הגדולים שלנו, שהנושא יזלוג החוצה ויהפוך לשיחה ציבורית, אבל החשש הזה הוא לא סיבה מספקת כדי להרים ידיים ולא להיאבק בעוול הזה. לו היו לי הזמן והכוח הנפשי, הייתי יוצאת למאבק בכל מוצרי המצווה שקיימת בהם הפקעה של מחירים. לא נגד מי שמרוויח חצי מהעלות – זה עוד ניחא – אבל להרוויח מאות אחוזים? זה מוגזם לכל הדעות".
ומה לגבי שאר המגזרים החרדיים? נחמה מציינת בסיפוק כי גם מהם היא מקבלת פידבקים מצוינים: "הנשים הליטאיות גם הן יוצאות מהבית בפאה בלבד, והן לגמרי בתוך האירוע הזה. קיבלתי מהן המון מילים חמות, עידוד ותמיכה מלאה במאבק. יותר מזה, אותו יבואן של חומרי גלם ששוחחתי איתו ושהביע נכונות מלאה לשתף פעולה הוא בעצמו מהציבור הליטאי. אף שהמהלך הזה עלול לכאורה לפגוע גם בו, הוא הסביר לי שהרווח האישי שלו מעולם לא עובר את ה'שתות' (השישית), וזה עדיין נחשב בעיניו לרווח יפה ומכובד, והמאבק שווה בעיניו עשרת מונים מהסכום שנשאר לו בכיס".
האם פאה היא אומנות או מצרך בסיסי?
על הטענה שמחיר גבוה הוא שיקוף מדויק של איכות, עבודה קשה והשקעה, ושפאנית היא מעצבת (אומנית) ולכן אין להתערב במחיר יצירתה, עונה נחמה: "התשובה שלי לזה פשוטה: מאחר שיש פער כל כך עצום ובלתי נתפס בין עלות חומרי הגלם והעבודה לבין המחיר הסופי שנגבה מהלקוחה בקצה, הפער הזה לבדו מצדיק את מהלך הפיקוח".
כמו לכל מהלך ציבורי, גם לזה התקבלו ביקורות ותגובות שליליות. "האמת היא שלא הופתעתי", נחמה אומרת בנחת. "ידעתי מראש שתהיינה ביקורות שליליות ושהמהלך הזה יקים עליי מתנגדים. הביקורת המרכזית שהושמעה כלפיי הייתה שאין שום מקום למהלך כזה מהסיבה שפאה אינה מוגדרת כ'חיי נפש', ומי שאין לה כסף לפאת יוקרה – שתקנה פאה פשוטה וזולה.
"זו טענה שאי אפשר לגלגל ולבטל בהינף יד, אבל כמו שאמרתי, פאה היא לא מכונית יוקרה שמיועדת לעשירים בלבד; פאה היא מצווה חיונית שחלה על כל אישה נשואה. הסטנדרטים שהתפתחו בשנים האחרונות בקרב קהל הנשים, ובמיוחד אצל הצעירות, הגיעו לגבהים לא סבירים, וזה בדיוק המקום שבו ההלכה חייבת להתערב. אין שום ספק שהפאניות מנצלות כאן את הרצון הטבעי של הנשים להיראות טוב, ויחד עם החובה ההלכתית של המצווה נוצר שילוב של פן פסיכולוגי וחברתי שלוחץ על נקודה רגישה מאוד".
מהי הצלחה בעינייך?
"יש כאן כמה דרגות של הצלחה", נחמה מסכמת במבט מפוכח קדימה. "הצלחה קטנה ומיידית תהיה אם כבר כעת, בעקבות השיח הציבורי, נתחיל לראות ירידה הדרגתית במחירים בשטח. נדבך נוסף ומשמעותי של הצלחה יהיה כשבית הדין יסכים רשמית לפתוח את התיק ולדון בנושא. כשהדיינים ישתכנעו ויחליטו שפאה היא אכן מוצר של 'חיי נפש', זו תהיה פריצת דרך. כמובן, הדרך לשם עוד ארוכה – בית הדין יצטרך להקשיב לצדדים, לקבל ראיות וחוות דעת של מומחים, וזה לא יקרה מהיום למחר".
אבל ההצלחה הגדולה והאמיתית מבחינת נחמה תהיה כאשר בית הדין יחליט לפקח בקביעות על מחירי הפאות: "ואם הפאניות יצייתו להחלטות בית הדין, אני את שלי עשיתי. ולמען האמת, גם אם כתוצאה מהמאבק הנוכחי המחירים יתחילו לרדת וייעצרו על רווח של מאה אחוז לפאנית – זה עדיין יוריד בצורה משמעותית ביותר את המחיר הסופי עבור המשפחות, וזה כשלעצמו יהיה הישג אדיר".