"מגלגלין זכות על ידי זכאי" | הגאון רבי אברהם אלאשווילי שליט"א מספר ל'כפר חב"ד' על כתב היד העלום שהתגלה על ידו
האוצר שהתגלה
השבוע התגלה כתב יד בלתי ידוע, של הסימנים קנ"ה–קנ"ו בשו"ע אדמו"ר הזקן, שבתוכו כמה קטעים חשובים שלא באו בדפוס ולא היו מוכרים לנו כל עיקר. הגילוי הזה נתגלה בשבוע האחרון על ידי הגאון רבי אברהם אלאשווילי שליט"א, שבעשר השנים האחרונות הוא מגדולי מנחילי תורת ההלכה של אדמו"ר הזקן בציבור החרדי * בשיחה מרתקת עם סופר 'כפר חב"ד', מנחם ברונפמן, הוא מספר על ההשגחה הפרטית המופלאה של מציאת הסימנים העלומים, על תוכנם ומשמעותם של אותם סימנים, ועל הדרך שבה השתלבו באופן שבו חיבר אדמו"ר הזקן את השולחן ערוך * אור חדש
מנחם ברונפמן
השבוע בא לידי ביטוי אחד המופעים המוחשיים ביותר לדברי חז"ל "מגלגלין זכות על ידי זכאי": נתגלה כתב יד בלתי ידוע, של הסימנים קנ"ה–קנ"ו בשו"ע אדמו"ר הזקן, שבתוכו כמה קטעים חשובים שלא באו בדפוס ולא היו מוכרים לנו כל עיקר. והגילוי הזה נתגלה בשבוע האחרון על ידי הגאון רבי אברהם אלאשווילי שליט"א.
כל מי שגדל בשיכון חב"ד בלוד, כל מי שלמד בישיבת תומכי תמימים בלוד – מכיר היטב את הזיקה הייחודית שבין הרב אלאשווילי לבין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. כבר זה זמן רב יודעים הכל כי הרב אלאשווילי בקי בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן עד להפליא.
אכן כל שאלה הלכתית בשו"ע אדמו"ר הזקן שבאה לפתחו קיבלה ממנו מענה כמו מתוך מחשב – הכרעה הלכתית והנמקתה על יסוד מקור מיידי הנשלף ממוחו הגאוני: סימן, סעיף, ציטוט.
לא פלא הוא כי כאשר החלה המלאכה הגדולה בהכנת המהדורה החדשה – המופלאה – של שולחן ערוך רבנו, נטל חלק מרכזי בעריכת מראי מקומות וציונים של המהדורה החדשה לצידו של העורך הראשי רבי שלום דובער לווין שליט"א.
אף לא פלא הוא כי בשנים האחרונות מקדיש הגר"א אלאשווילי – מלבד מאות המאמרים העיוניים שפרסם במשך השנים, ספרי ביאור על הלכות תלמוד תורה וסדר ברכת הנהנין, לרבות הספר "שולחן המלך" שערך מתוך שיחותיו של כ"ק אדמו"ר על שו"ע רבנו – את סדר היום שלו לכתיבת סדרה חדשה של "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר", שחמישה כרכים ממנה כבר ראו אור. בביאור זה נעשתה עבודה פרשנית ראשית מבחינת הטקסט של השולחן ערוך עצמו: ההלכות חולקו לקטעים, ונוספו להן פיסוק וניקוד, שבזה עצמו לבדו יש כדי לפרש ולהסביר חלק מגוף ההלכה, על כל פנים בהלכות מסובכות שמנוסחות בצורה מורכבת. בכך אפוא ההלכה עצמה כבר הופכת להיות קלה יותר לעיון, לשינון וללימוד. ושנית, ומשמעותית יותר, בביאור קצר, שווה לכל נפש, בכל מקום שהלכה זקוקה לביאור.
ומלבד כל אלו, הגר"א אלאשווילי בעשר השנים האחרונות הוא מגדולי מנחילי תורת ההלכה של אדמו"ר הזקן בציבור החרדי, באמצעות מבצעי הלימוד המיוחדים והמאתגרים שבהם משתתפים אלפי לומדים בכל שנה, ושרגעי השיא שלהם בכ"ד טבת, יומא דהילולא של רבנו הזקן, במבחן ענקי שבו כולם מתקבצים יחד ונבחנים על שורת הסימנים שנלמדו באותה שנה, במבחן ייחודי וקשה שאותו מחבר הרב אלאשווילי במיוחד.
הנה כי כן, בכל מה שקשור לתורת ההלכה של אדמו"ר הזקן הגר"א אלאשווילי הוא זכאי שבזכאין. והזכות שנתגלגלה לידו היא גדולה ומופלאה לא בגוזמא. ועל כך ניתן לומר את מאמר הגמרא (שבת י, ב) "מילתא אלבשייהו יקירא", שהמעיל דמיו יקרים למי שרגיל ללובשו.
השגחה פרטית מופלאה
* איך הגעת בכלל לתגלית זאת?
"האמת היא שיש פה השגחה פרטית מופלאה, שמלבד ההתרגשות הכללית הגדולה, גרמה לי באופן אישי התרגשות פרטית מיוחדת כפולה ומכופלת. ואסביר.
"כמות עצומה מתוך אוצרות כתבי היד העשירים של ספריית ליובאוויטש – ספריית הרבי בניו יורק – עברו בשנים האחרונות דיגיטציה, וזאת בעבודה מאומצת של הספרן הרב יצחק וילהלם (שעל עבודתו הגדולה מגיע לו 'יישר כוח' עצום). תוצאת עבודה גדולה זו היא שניתן כעת לגשת אל כמות עצומה של כתבי יד מגנוזות הספרייה באמצעות הרשת הדיגיטלית.
"אך לפני ימים ספורים עלה האתר לאוויר. כמה מחבריי העוסקים בעניינים אלו התרגשו מאוד מהגילוי המיוחד הזה, והחלו לנבור ולעיין בשלל כתבי היד שנפתחו לעין כל, ובשלב מסוים החלטתי שגם אני אציץ. וכמובן הדבר הראשון שעניין אותי הוא מה שהכי קרוב לליבי זה עשרות שנים – שו"ע אדה"ז. באופן שאיני יכול לראות בו אלא השגחה פרטית מופלאה ומתנת שמיים, מיד בהתחילי בחיפושי מצאתי 'ביכעל' של כל מיני כתבי יד, כרך של כמאתיים עמודים, בכל מיני עניינים. ולפתע גיליתי שם, בין שלל כתבי היד בנושאים השונים, גם העתק ייחודי של סימנים קנ"ה–קנ"ו בשו"ע רבנו.
"קשה להעביר במילים את ההתרגשות שחשתי באותם רגעים. זה עשרות שנים אני נושא בקרבי תקווה לגילויים חדשים מהחסר בשו"ע אדה"ז. הרי חסרים לא מעט סימנים וסעיפים (מתוך כשבע מאות סימנים בשו"ע או"ח חסרים לנו בשו"ע אדה"ז כמעט מאתיים סימנים, ובחלק מהסימנים חסרים גם סעיפים וקטעים שלמים. לדוגמה, הנה אנו קרבים לחג הפורים, ואין לנו הלכות פורים בשו"ע אדה"ז).
"והנה ברוך ה' לא רק שהתגלו כמה קטעים חדשים – אף שכולם אמרו לי: תשכח מזה, אין סיכוי בעולם שיימצאו עוד קטעים משוע"ר – אלא שקטעים חדשים אלו נתגלו על ידי. אומנם זהו גילוי מעט בכמות ביחס לחיסרון הגדול, אבל עדיין זהו גילוי שמשלים ארבעה קטעים שחסרו בסימן קנ"ו.
"האמת צריכה להיאמר שספציפית, כרך ביכעל זה הגיע לידי ספריית ליובאוויטש רק לפני שנים ספורות, כעשר שנים, כצילום מאוסף שוקן, כך שבעת העבודה הענקית על המהדורה החדשה של שוע"ר לא עמד ביכעל זה לפני המערכת; ובכלל המחשבה שניתן היה למצוא זאת – ספון בתוך ביכעל זה שבו דברים שונים ומגוונים – דומה למחשבה שיהיה ניתן לאתר מחט בערמה של שחת. אין זאת אלא השגחה פרטית מופלאה.
"והשגחה פרטית זו מופלאה עוד יותר נוכח העובדה שהשנה הזאת, במסגרת הלימוד ההמוני של אלפי תלמידי חכמים מהחוגים החרדיים בכל שנה בשו"ע אדה"ז במסגרת המבצע המיוחד שאני עורך זה כעשור – ובכן, השנה למדו בין השאר סימנים קנ"ה וקנ"ו! וארשה לעצמי לומר שאני רואה בזכות שנתגלגלה לידי – הסכמה וברכה מן שמיא למפעל הגדול הזה שאני עסוק בו הרבה במשך עשור.
"וכיוון שהזכרת את מבצעי הלימוד שאני עורך, כאן המקום לציין במאמר המוסגר שעל ידי מבצעי הלימוד בשו"ע אדה"ז, רבים מלומדי ההלכה התוודעו לראשונה לשו"ע אדה"ז. ומעניין הדבר שמהתגובות הרבות שאני מקבל מהמשתתפים עולה נקודה אחת העוברת כחוט השני בין שלל התגובות, והיא ששו"ע אדה"ז אינו ספר הלכה רגיל, זהו ספר הלכה ייחודי שאינם מכירים דוגמתו בספרי הלכה אחרים, שכן כל מילה בו מדודה, בכל טעם הלכתי מסתתר עומק חדש בגדר ההלכה, ובכל ניסוח פתלתל מסתתר חידוש הלכתי, ובשביל כל זה צריך ללמוד ולהתעמק בכך עד שלבסוף מבינים את ההלכה על בוריה".
סדר חיבור השו"ע
* כעת אולי נפנה לגופם של דברים. מה המשמעות התוכנית של הגילוי הזה?
"כדי להבין את פשר הגילוי ולירד יותר למשמעותו", מסביר הרב אלאשווילי, "צריכים אנו להקדים כמה דברי רקע בנוגע לאופן שבו חיבר אדמו"ר את השולחן ערוך שלו ובנוגע לאופן שבו החיבור הזה נדפס.
"כידוע, הרב המגיד ממעזריטש הטיל על רבנו הזקן את מלאכת חיבור השו"ע הלכות בטעמיהן, כמתואר בהרחבה בהקדמת הרבנים בני הגאון המחבר לשולחן ערוך אדה"ז.
"את כל חלק אורח חיים, אדמו"ר הזקן סיים לחבר במשך כשנתיים, אלא שבינתיים הרב המגיד הסתלק, וכנראה זה גרם לעיכוב ההוצאה לאור של השו"ע.
"בשנת תקל"ז ליווה אדמו"ר הזקן את רבי מנחם מענדל מוויטעבסק בדרכו לאה"ק עד למוהילוב שבפודוליה (על הגדה המזרחית של הדנייפר, סמוך לגבול עם מולדובה). אדה"ז התעכב שם כשנה וחצי. בעת שהייתו שם חזר רבנו הזקן על התלמוד כולו 'בפעם הט"ז עם כל הראשונים והאחרונים, בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא, כאשר עיני הכל ראו'. ולאחר מכן התחיל להגיה את חיבורו מחדש והוסיף הרבה הוספות וחידושים.
"אגב, ניתן לזהות בקלות יחסית את ההוספות וההגהות בשו"ע אדה"ז שלפנינו, שכן הן בדרך כלל מוקפות בסוגריים, עד שלפעמים הסוגריים סותרים את המובא בטקסט הרגיל. מה שמוכיח שחלקים מהשו"ע כפי שהוא לפנינו, באו מוגהים עם הוספות רבות, וחלקים אחרים הם רק המהדורא קמא כפי שכתבם בשנים תק"ל–תקל"ב.
"ליתר דיוק: אדמו"ר הזקן לא חיבר את השו"ע על הסדר מתחילתו ועד סופו, אלא כתבו הלכות-הלכות: תחילה חיבר את הלכות ציצית והלכות פסח, ואחר כך הלכות אחרות עד גמירא. את כל חיבור השו"ע סיים רבנו במשך שנתיים, והמשיך להגיה את השו"ע גם במשך הזמן שלאחר מכן.
"בדרך אגב אולי ניתן להסביר הטעם שאדמו"ר הזקן חיבר את שולחנו באופן זה של הלכות-הלכות, ולא בסדר מסודר על פי סדר הסימנים: כי לדעתו כל הלכה יש לה נקודה מרכזית המשותפת רק לאותו סדר הלכות. כלומר להלכות ציצית יש נקודה מרכזית משותפת המיוחדת רק להן, ומצד עניין זה אין להלכות אלו קשר עם הלכות תפילין. וכן כל הלכה והלכה בשו"ע, וממילא לא תמיד ניתן להשליך מהלכה המובאת בהלכות ציצית להלכה המובאת בהלכות תפילין וכיוצא בזה.
"מאידך גיסא, מכיוון שכל ההלכות שבשו"ע יש להן גם נקודה אחת המשותפת לכולן, שהרי כולן הן הלכות של תורה אחת, ממילא יש דברים שכן ניתן ללמוד מהלכה להלכה. כלומר, לא זו בלבד שהלכות מסוימות אינן סותרות זו את זו אלא הן גם תואמות ומשלימות זו את זו.
"ומשום כך יש לשער, שאחר שאדמו"ר הזקן גמר לחבר את כל הלכות השו"ע בפני עצמן, התחיל לעסוק בחיבור כל ההלכות שבשו"ע יחד לעשותן מקשה אחת, באופן שההלכות של כל הלכה בפני עצמה יתאימו גם להלכות אחרות שבשו"ע. דבר זה בא לידי ביטוי גם בציונים הרבים שישנם מסדר הלכות אחד לסדר הלכות אחר בשו"ע רבנו בלשון 'כמ"ש בסי' זה וזה'. וכיוצא באלה".
* ציינת קודם שהשולחן ערוך נדפס אחרי הסתלקותו של אדמו"ר הזקן. מדוע רק אז?
"למעשה, כפי שמתארים בניו, אדמו"ר הזקן המשיך להגיה ולשכלל את השולחן ערוך שלו כל העת. הרבה מההוספות הללו הוסיף בסוגריים כאמור לעיל, וערך בדבריו עוד שינויים רבים. ככל הנראה, לכן הוא בעצמו לא הביא את הדברים לדפוס, שכן כנראה עוד היה בדעתו להגיה ולתקן ולהשלים.
"ניתן להוכיח זאת מן העובדה שאדמו"ר הזקן הביא לדפוס בחייו רק את הלכות תלמוד תורה ואת סדר ברכת הנהנין וסדר נטילת ידיים, שעליהם ניכר כי הם חיבורים מושלמים באופן סופי, כמו גם שאר פסקי הסידור.
"אבל השו"ע כנראה לא היה מושלם לגמרי, ואולי גם מפני שרצה לחבר שו"ע מהדורא תנינא על דרך הסוד, כפי שרואים את ניצניו בד' סימנים של המהדורא תנינא. אך את הסיבה האמיתית כנראה לא נוכל לדעת לעולם.
"בכל אופן, כל החיבור כולו היה ספון בכתב ידו הקדושה בספרייתו בביתו, ושם ככל הנראה היה מבצע תיקונים והגהות והוספות.
"בשנת תק"ע פקדה את ביתו שרפה גדולה. שרפה זו כילתה כמעט את כל הספרייה וכל כתבי יד קודש שהיו שם, ובכלל זה את כל כתי"ק המקורי של שו"ע רבנו, כעדותו של אדמו"ר האמצעי.
"אך מסתבר שהיו שהעתיקו לעצמם מכתיבת ידו הקדושה העתקים. זה היה אחיו המהרי"ל, שמא גם בניו ונכדיו וכנראה גם חסידים קרובים, שהעתיקו לעצמם, בזמנים שונים, העתקות מכתב היד כפי שהיה לעיניהם בעת ההעתקה, אך לא את כל השו"ע.
"אחרי ההסתלקות עמלו בניו, כפי שהם מספרים בהקדמתם, לאתר את כל ההעתקים ששרדו מהעתקותיהם של המעתיקים, שהעתיקו כאמור מכתב היד קודש של השו"ע, ומתוך העתקים אלו, שהם העתק מכתיבת היד המקורית, הביאו לדפוס מה שנמצא על ידם. זאת הסיבה לכך שחסרים סימנים רבים בחיבור קדוש זה, וכמו כן, שלא כל הסימנים שלמים הם איתנו, וישנם שנכתב בסופם 'חסר', כמו סי' קלא, קצג, שג, שו ושכא".
השמטות מחמת הצנזורה
* ואיך כל הסקירה המרתקת הזאת קשורה לגילוי החדש והמופלא שגילית?
"ובכן, בהדפסות הראשונות של שו"ע רבנו לא נכללו סימנים קנ"ה–קנ"ו. רק בהדפסה מאוחרת יותר, בשנת תרט"ז, שנדפסה בז'יטומיר, היה גילוי חדש והמביאים לדפוס מצאו העתק מכתב יד רבנו על סימנים אלו שלא היה לפני בני רבנו בשנת תקע"ו, והביאום לדפוס עתה בפעם הראשונה.
"ובאמת, עד השבוע האחרון חשבנו באופן מוחלט, שבזאת נחתם שו"ע רבנו ושאין עוד בנמצא העתקים מכתיבת השו"ע המקורית שטרם באו בדפוס.
"שני הסימנים קנ"ה–קנ"ו שבשולחן ערוך רבנו, הם שני הסימנים האחרונים שצורפו למסגרת השו"ע, וכאמור הדפיסו אותם לראשונה רק בשנת תרט"ז מהדורת ז'יטומיר (ואף שבמהדורה ההיא מודיעים המדפיסים: "מצאנו אותם בהכתבים של הרב הנ"ל", אין הכוונה שזהו אכן כתי"ק אדה"ז, אלא שמצאו אותם בתוך כתבי המעתיקים של שו"ע אדה"ז).
"הנה כי כן, התגלית החדשה פותחת את נעילת שו"ע רבנו ומוסיפה עוד נדבך, ומלבד עצם הגילוי של הסעיפים החסרים, יש עוד להתעמק במה שהיא מלמדת אותנו מכמה בחינות.
"שני סימנים אלו כפי שנדפסו שונים בתכלית משאר החלקים בשו"ע, וכפי שמציין הרבי בשיחותיו שלא מצאנו אח ורע לסגנון זה בשו"ע אדה"ז. הייחודיות שלהם מתבטאת בעיקר בריבוי מראי מקומות בגוף הסעיפים שזהו דבר בלתי רגיל בשו"ע אדה"ז.
"מה שמעניין בכת"י שנתגלה, מלבד הקטעים החדשים שנתגלו שזהו בעיקר הגילוי הגדול, שכל הציונים הללו שנמצאים בסימן קנ"ה–קנ"ו בשו"ע לא נמצאים בכת"י זה. נוסף לכך, ישנם שינויי נוסחאות בכמה וכמה סעיפים, ולפעמים הנוסח שבכת"י מתוקן יותר מהנוסח שבדפוס.
"ולכן להשערתי, שני סימנים אלו שבכת"י הם מהדורא קמא של הנוסח הנדפס. ככל הנראה, מדובר בהעתק של כתב יד אדמו"ר הזקן שהועתק בתקופה מוקדמת יותר, ואילו העתק כתב היד שבא בסוף לדפוס הוא העתקה של מהדורה מאוחרת יותר, לאחר הוספת כל מראי המקומות וקטעים נוספים החסרים בכת"י.
"מעניין מאוד לציין שהרב נחום גרינוולד זיהה זאת במאמר שכתב לפני זמן רב ובו הוא מתאר, על פי ניתוח הטקסט של הסימנים קנ"ה וקנ"ו, שישנן כמה הלכות החסרות בסימן זה, ושסיבת ההשמטות היא הצנזורה. הוא אף מציין שבשנת תרט"ז בז'יטומיר, בית הדפוס היה נתון תחת פיקוח חמור של הצנזור.
"עכשיו, כשהתגלה כתב היד החדש שלפנינו, מתברר שאכן הרב גרינוולד צדק בהשערתו, וכי ככל הנראה הקטעים החסרים בסימן הנדפס חסרים מחמת השמטת הצנזור.
"אך מנגד צריך להבהיר שהכת"י שלפנינו אינו דומה כלל למה שנדפס בשו"ע אדה"ז, ולכן כפי שפירטתי לעיל, מדובר לפי השערתי בכת"י שהוא מהדורה קמא של נוסח הדפוס.
"ארבעה קטעים שלמים שלא מופיעים במהדורה הנדפסת מופיעים בכתב היד שלפנינו, והנה הנקודות שבהם: א) אדמו"ר הזקן פוסק שהגויים לא מצווים על השיתוף כשיטת הרמ"א (אף שיש פוסקים החולקים על כך): "שאף שמזכירים שם עבודה זרה, מכל מקום כוונתם לעושה שמים וארץ, אלא שמשתפים שם שמים ודבר אחר .. ובן נח אינו מוזהר על השיתוף". ב) דין היחס לרשע, שאף שאינו "רעך" בתורה ובמצוות, ושלכן אין עלינו מצווה לאהוב אותו בלב – "אבל מצווין להחיותו ומוזהרין על ממונו כמו ממון שאר ישראל הכשרים". ג) דין אהבת הגר, שבו יש שינוי מעניין ביותר מלשון הרמב"ם (אדמו"ר הזקן מוסיף את המילים שהגר בא ונכנס "מארץ מרחק", ויש מקום להתגדר ולדון בשינוי לשון זה). ד) דין איסור שנאת ישראל.
"בעזרת ה' אני עובד כעת – באמצעות הוצאת קה"ת שכידוע היא האחראית הבלעדית על הדפסת שו"ע אדה"ז – על חיבור מהדורה מדעית רצינית של כתב היד הזה – דהיינו הסימנים המלאים (מהדורת כת"י מול מהדורת הדפוס) של סימן קנ"ה וקנ"ו לשו"ע רבנו, ובה גם ארחיב את הדיבור בכל הנ"ל".
"טבע האדם להתרגש מהחדשות"
"חשוב מאוד בהקשר של העיסוק בסעיפים אלו, להזכיר שכמה וכמה פעמים התייחס הרבי לסימנים אלו ולייחודם.
"כך בשיחת ו' תשרי תשל"א אמר הרבי: 'כפי שאדמו"ר הזקן מביא בארוכה בשו"ע שלו (או"ח סקנ"ה ס"א) ובכמה מראי מקומות בזה [כפי שדובר כבר פעם בארוכה כמה עניינים שאדה"ז שם (באו"ח סימן קנ"ה וקנ"ו) מחדש על ידי כל המראי מקומות והסדר שבהם'.
"ובשיחת ש"פ מקץ תשל"ו הוסיף הרבי ואמר: 'ישנו עוד עניין בנוגע לשו"ע אדה"ז שדורש ביאור – והוא בנוגע לסגנון הלשון של שו"ע אדה"ז, שסגנון הלשון של סימן קנ"ה וקנ"ו שונה מסגנון הלשון של כל או"ח, ועד"ז גם סגנון הלשון של הל' ת"ת הוא סגנון נפרד… אבל בנוגע לסימנים קנ"ה וקנ"ו של חלק או"ח, עדיין צריך עיון מדוע הם נכתבו בסגנון שונה. חשבתי שהכולל שנמצא כאן יתעסק עם עניינים אלו, יכתבו על זה וכו', אבל עד עכשיו לא עשו את זה, ועל כל פנים שמכאן ולהבא יתעסקו בזה'.
"הרבי אף מציין במקום אחר שהלכות אלו הן הלכות הנצרכות לכל אדם והן שוות לכל נפש, ולכן צריך שכל אחד ילמד אותן".
* לסיום, איך היית מסכם את המסר שלך מהתגלית הזאת?
"קודם כל, אני מרגיש שיש לנו כאן דרישת שלום שמימית מרבנו הזקן, דבר המהווה סימן שצריכים להתחזק בלימוד שו"ע שלו.
"ובכלל ידוע מה שאמר הרבי כמה וכמה פעמים, שכאשר נדפס משהו חדש הוא מעורר התעוררות חדשה ללמוד בדברים חדשים, כי כן טבע האדם להתרגש מהחדשות. אם כן מובן שעצם הגילוי צריך להוליד התעוררות חדשה בלימוד שו"ע אדה"ז בכלל ולימוד סימנים אלו בפרט.
"יש לציין שני דברים עיקריים הנזכרים בסימנים אלו, והם מצוות קביעות עיתים לתורה ומצוות אהבת ישראל, ואין ספק ששתי הלכות אלו הן הלכות כלליות שהן העוגן המרכזי של קיום היהדות בזמננו.
"ואסיים בנימה אישית (ועל דרך הלשון שאומרים בסיומי מסכתות), כשם שעזרני ה' למצוא כת"י זה, כן יעזרני להבא למצוא כת"י נוספים (והרבה שלוחים למקום), עד לגילוי הגדול של תורתו של משיח בקרוב ממש".
############
מסגרת
######################
ציטוטים
"קשה להעביר במילים את ההתרגשות שחשתי באותם רגעים. זה עשרות שנים אני נושא בקרבי תקווה לגילויים חדשים מהחסר בשו"ע אדה"ז"
"ארשה לעצמי לומר שאני רואה בזכות שנתגלגלה לידי – הסכמה וברכה מן שמיא למפעל הגדול הזה שאני עסוק בו הרבה במשך עשור"
"ידוע מה שאמר הרבי כמה וכמה פעמים, שכאשר נדפס משהו חדש הוא מעורר התעוררות חדשה ללמוד בדברים חדשים, כי כן טבע האדם להתרגש מהחדשות"
"המחשבה שניתן היה למצוא זאת – ספון בתוך ביכעל זה שבו דברים שונים ומגוונים – דומה למחשבה שיהיה ניתן לאתר מחט בערמה של שחת. אין זאת אלא השגחה פרטית מופלאה"
"מסתבר שהיו שהעתיקו לעצמם מכתיבת ידו הקדושה העתקים. זה היה אחיו המהרי"ל, שמא גם בניו ונכדיו וכנראה גם חסידים קרובים, שהעתיקו לעצמם, בזמנים שונים ובכלל"
הסימנים החסרים
הרב אלאשווילי ציין בדבריו למאמרו המקיף של הגאון רבי נחום גרינוולד, שכתב לפני שנים רבות על סימנים קנ"ה–קנ"ו. זהו מאמר יסודי, והיות שהגילוי של הרב אלאשווילי והריאיון עימו עוסקים בסימנים אלו, ראיתי לטובת הקוראים להביא כמה ציטוטים מהמאמר היסודי ההוא, ותן לחכם ויחכם:
"שני הסימנים קנה קנו שבשלחן ערוך רבינו הרב, הם השני הסימנים האחרונים שצורפו למסגרת השו"ע, הדפיסו אותם לראשונה רק בתרט"ז מהדורת זיטומיר. במהדורה ההיא מודיעים המדפיסים: 'מצאנו אותם בהכתבים של הרב הנ"ל'. ובכך ננעל השו"ע.
"ולא רק שסימנים אלו מצאו אותם מאוחר ובנפרד; אלא גם בתוכנם מהווים סימנים אלו חטיבה נפרדת במסגרת שאר הסימנים של אורח חיים ובולטים הם בשוני שבתוכן ואף בצורת העריכה, שנדון על כך במאמר שלפנינו.
"[ישנו] פרט יסודי בשולחן ערוך הרב, הנוגע הן להלכה והן להבנת דברי רבינו הרב, שלא רבים מודעים אליו. כוונתי להעובדה ששולחנו של רבינו – מלבד המהדו"ב שבתחילת השולחן ערוך והסידור שנאמר עליהם בעליל שהם מהדו"ב – מורכב משתי שכבות: דברים שכתבם בצעירותו, ודברים שכתבם בזקנותו. ובהתאם, קיימים אף שינויים עצומים בפסק ובגישתו לפסיקה – בין שני סוגי היצירות הללו. ומובן מאליו שכל אימת שיש לפנינו סתירה בין שני פסקי הרב, יש לדעת האם משנה ראשונה היא ואז יש ליישבו, או שמא ממשנה אחרונה וחזר בו. וכן להלכה, הרי אנו נוקטים כמשנתו האחרונה.
"שני הסימנים הללו [קנ"ה–קנ"ו], שהם לכאורה חלק בלתי נפרד מרצף וממבנה השולחן ערוך הרי בעצם הם שייכים לתקופה אחרת ושונה והם שונים מהם ביסודם ובאופיים. ושני סימנים הללו יכולים להוות דוגמא על עוד סימנים והלכות שלמרות שהם שולבו במסגרת השו"ע בעצם נוצרו בתקופה מאוחרת יותר.
"ברור שסימנים הללו משתייכים לגל השני של יצירת רבינו, שהחל לפי דברי 'בני הגאון המחבר' בהקדמתם: 'ואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות כמו בהיותו בן שלשים שנה… אז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח והתחיל מהלכות נט"י… המיוסדים על אדני פז וחידושים נפלאים יסודתם בהררי קודש מעיון הראשונים… ובפרט בהלכות נדה שחיבר לעת זקנתו כל זמן שהזקין הוסיף כח וגבורה במלחמתה של תורה'.
"תקופת היצירה השניה, שהתפרסה על משך של שלשים שנה, החל משנת תקל"ז [בערך], עד לתקע"ג, אף היא זמנים שונים יש בה. ככל שהזמן עבר הרי כדברי ההקדמה 'הוסיף כח וגבורה במלחמה של תורה', וניכרים שינויים בהיקף העצמאות בחידושי ובפסקי רבינו".
בהמשך המאמר עומד הרב גרינוולד על ההשמטות שהוא מזהה במהדורה הנדפסת:
"על שלשה סוגי השמטות יש לתת את הדעת בסימנים אלו. הראשון הוא השמטת הלכה של סימן זה המבואר בדברי המחבר והרמ"א. למה ומדוע? השני הוא השמטת הרבה הלכות שלוקטו ע"י המג"א, מה הן אמת המדה: מה לרחק ומה לקרב? השלישי הוא השמטת הלכות המובאות ונפסקות בידי הראשונים, ללא חולק לכאורה, באותם דינים המבוארים ברמב"ם הל' דעות (אהבת ישראל ולה"ר) שרבינו מביאם בדרך כלל בפרטיות בלי יוצא מן הכלל. ובכן השמטה של דין המבואר אצלם, מתמיה ביותר מה ראה להשמיטו?
"…הסוג השלישי של השמטות תמוה מאד ובינתיים אין לי הסבר מניח את הדעת על סיבת ההשמטה. בשו"ע המחבר בסוף סי' קנו מופיע הדין 'ויזהר מלהשתתף עם בן נח עובד עבודת אלילים שמא יתחייב לו שבועה' ואילו הרמ"א מקיל בדבר 'משום שאין הגוים בזמן הזה נשבעים בעבודה זרה'. ומאריך בצדדים שבדבר, וכל דין זה משמיט רבינו?! בינתיים לא מצאתי לדבר, הסבר מניח את הדעת.
"[כמו כן] שתי הלכות ישנן שהן חסרות בסימן זה, ולדעתי סיבת היעדרן אינן בשל השמטות מהותית של רבינו; אלא איכשהו מאוחר יותר הן נעלמו מהסימן. שמא בגלל פגימת ההעתקות, שלכאורה מזה שהסימנים נמצאו מאוחר מאד, משמע שלא היו נפוצים כל כך? והלכה אחת יתכן שחסרה בגלל פיקוח הצנזור, המסביר אולי כל ההעדרויות.
"בין ההלכות המצוטטות לפי סדר הרמב"ם בפ"ו מהל' דעות בדיני אהבת ישראל, חסרות שתי ההלכות. הלכה אחת על אהבת הגר (שם ה"ד), והלכה שניה על איסור שנאה לאדם מישראל (שם ה"ה), השמטה זו האחרונה מדהימה. כיצד יתכן שאין רבינו מביא הלכה זו שהיא יסודית מאד בהשקפת עולמו?
"יישוב לשאלה זו מצאתי בכמה ציונים 'מיותמים' בסימן זה. תוך בדיקת מדוקדקת בציונים שבצד, מצאתי שורה של ציונים שאינם שייכים לכאורה לשום מקום. בסימן קנו על תחילת סעיף ו' מצויין באות נ' צרור ציונים שאינם שייכים כלל לההלכה שם. תוכנם של ציונים אלו הינו ההלכה, אימתי מותר לשנאות רשע – הלכה שאינה מופיעה כלל בפנים! מה פשרם שם? איפה הם שייכים? מכך הסקתי שבין סעיף ו', הדן כיצד חייב אדם להוכיח אדם חטא נגדו, לבין סעיף ה' הדן במצות אהבת ישראל – הי' עוד הלכה על דיני שנאה ופרטיהם ועל כך נסובים הציונים הללו.
"ברם ביחס לדין מצות אהבת הגר אין לי שום הוכחה וזכר שאכן הי' קיים; אך מסתבר שהלכה כזו אפילו שנכתבה לא הי' מדפיסים אותה בשנת תרט"ז בזיטומיר – בית דפוס שהי' נתון תחת הפיקוח החמור של הצנזור. ואם זה נכון, תוסבר גם מדוע נעלמה ההלכה על איסור והיתר שנאה, כי לפי הסדר שתי ההלכות הן צמודות זו יד לזו, והלכה זו על שנאת רשע, שתמיד עוררו חשדם של המצנזר, הושמטו יחדיו".
התגלית החדשה, כאמור, מאששת את ההשערות שכתב הרב גרינוולד במאמרו זה.
