שליח ציבור בברכת כהנים

ההלכה השבועית מאת הרב אלי' יוחנן גורארי'
הרב הראשי לחולון וחבר ביה"ד רבני חב"ד בארה"ק
נשאלתי: מהו מנהג חב"ד כשהש"ץ מקריא המילים בברכת כהנים? ראיתי שהרבה מנמיכים הקול שלהם בכוונה.
תשובה: כמה דעות בזה: א) יש שנהגו שהשליח ציבור מיד כשמסיים הש"ץ ברכת מודים קורא בקול רם 'כהנים' ב) יש שנהגו שאין השליח ציבור אומר תיבת 'כהנים' משום חשש הפסק, אלא אחד מן הקהל אומר 'כהנים' ג) ויש שנהגו שהשליח ציבור אומר בלחש אחר ברכת הודאה "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת" וכו', וכשמגיע לתיבת 'כהנים' אומר אותה בקול רם, ואחר כך חוזר ואומר בלחש 'עם קדושיך כאמור. ד) ויש שנהגו שהש"ץ אומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו כו'" שלא בלחש, וקורא בקול רם "כהנים" ומסיים "עם קדושיך כאמור" שלא בלחש.
כתב הרמ"א (סי' רכח סעי' י): "וי"א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים ואז אומרו בקול וחוזר ואומר עם קדושך כאמור בלחש, וכן נוהגין במדינות אלו".
וכן כתב בשו"ע אדה"ז (סי' קכח סעי' טז): "במדינות אלו נוהגין שהש"ץ אומר או"א בלחש עד מלת כהנים שאומרה בקול רם, והיא קריאה לכהנים וחוזר ואומר עם קדושיך כאמור בלחש, ומפני זה אין קריאת זו חשובה הפסק כיון שאומרה בלשון ברכה ותפלה".
ומקורו בתשב"ץ קטן (למהר"ם מרוטנברג, דיני דוכן וכהנים, אות קצח) כתב: "ובשעה שהכהנים עולים, יאמר אלקינו ואלקי אבותינו ברכינו בברכה בלחישה, ואומר כהנים בקול רם, ועם קדושך בלחישה". וכן הוא בהגהות מיימוניות הלכות נשיאת כפים, פרק יד, אות י".
וכן כתב באגודה (להג"ר אלכסנדרי הכהן זויסלין, מגילה פרק ג סי' לד) בשם המהר"ם הנ"ל. ועוד.
ובפסקי הסידור (לאדה"ז עמ' תרכב) כתב: "יאמר המקרא אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו' עד שמגיע לתיבת כהנים, וכשמגיע לכהנים קורא בקול רם כהנים והוא קריאת לכהנים ואח"כ מסיים ואומר עם קדושך כאמור".
בסידור הנ"ל, במילים "שהש"ץ אומר או"א בלחש עד מלת כהנים שאומרה בקול רם", השמיט מה שכתב בשו"ע תיבת "בלחש". וכן אנו נוהגים.

פתיחת הספר תורה בעת קריאת התורה
נשאלתי: בעת קריאת התורה, כמה עמודים צריכים להיות פתוחים?
תשובה: מצינו במסכת סופרים (פרק ג הל' ח): "אין פותחין בתורה פחות מג' דפים, אבל קורין באחד".
בספר האשכול (לרבנו אברהם ב"ר יצחק מנרבונה, ח"ב עמ' 43) כתב: "בזמן שקורא בספר תורה לא יפתח הימנו יותר מג' דפין וכו'".
בפירוש נחלת אריאל שם (להג"ר ארי' לייב שפירא. תצ"ב. הלכה י) כתב: "אין פותחין בתורה פחות מג' דפים: כדי שיהא הדף שקורין מגולה היטב ולא ימנע שום אות מהצדדין. והוא הדין שלא יפתח יותר כדי שידעו הדף שקורין".
וכן הוא בפירוש נחלת יעקב (להג"ר יעקב נוימברג, תקנ"ג, שם) שכתב: "רצה לומר כשבא לקרות בתורה בציבור לא יפחות מלפתוח מג' דפין, ועל מה שכתב המסכת סופרים 'קורין באחד': "רצה לומר שמותר לקרות רק דף אחד אף על פי שצריך לפתוח שלשה דפין, מכל מקום מותר לקרות באחד".
ובספר מקרא סופרים על מסכת סופרים (להג"ר יצחק אליהן לנדא, סובאלק תרכ"ב. שם הלכה ח) כתב: "כשפותח לקרות בה, פותח אותה שלש דפין. ויתכן עוד, דקאי על שעת הגלילה שהמגביה מראה הכתב לעם, לא יפתחנו פחות משלשה דפין".
והכוונה הוא למה שכתב המג"א סי' קלד ס"ק ג: "כשרואה האותיות עד שיוכל לקרותם מגיע אליו אור גדול (שער הכוונות [ו, ב; ריש ענין קריאת ס"ת]). גולל ספר תורה על ג' דפים ומגביה ומראה כתיבתה לעם (חידושי אגודה [סוף שו"ת מהר"י ווייל, מסכת סופרים]) וכן כתוב במסכת סופרים, פי"ד [הלכה יד] ואפשר דדוקא נקט".
בספר דרך ישרה (הנהגות ודקדוקי הלכה של הג"ר שריה דבליצקי, עמ' תמז) כתב: "בשעת הקריאה הקפיד שיהא הספר פתוח לפחות ג' דפין".
לא מצאתי שזה מנהג חב"ד, אך ראיתי ושמעתי שיש כאלו חסידים שמדייקים שבעת הקריאה הספר תורה פתוח ג' דפים.