"לומדים, לומדים – וכשזה מגיע לפועל, איה הביטחון?…"

האם די בעצם האמירה שאנו חושבים שיהיה טוב או שעלינו לחשוב באמת שיהיה טוב, מה פשר הדיוק בלשון הזהר "תא חזי", איך מיישמים את ההוראה 'לכתחילה אריבער' בנושא השמחה ובאיזה אופן תצמח תועלת מהלימוד ב'שער הביטחון' שבספר 'חובות הלבבות'? * "טראכט גוט – וועט זיין גוט"

בשבוע שעבר כתבתי על הוראת כ"ק רבנו נשיאנו להתחזק בעבודת השם לאור המבואר בספר הזהר על מעלת השמחה ככלי לקבלת ההשפעות מלמעלה. השבוע נעסוק בהמשך לכך בנושא החשיבות של מידת הביטחון. לאחד החסידים כתב הרבי: 'כמדומה שכבר אמרתי לו פעם על-דבר האמור בזהר הק' חלק ב' קפ"ד ע"ב אשר כשהאדם למטה הוא בנהירו דאנפין ובחדוה, ממשיך לגביה בכגון דא גם מלמעלה, עיין שם. ולפי זה מובן ביותר גם פתגם הידוע דרבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, טראכט גוט וועט זיין גוט [=חשוב טוב – ויהיה טוב]. והשם יתברך יצליחו לבשר טובות' ('אגרות קודש' ח"י עמ' שנח).

באיגרת קודש משנת תרצ"ג כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לאחד החסידים: 'בטח לא שכחת מה שביקשתיך, אשר כל מענה בהנוגע לבריאות, הן בצעטלין [=בפתקים] והן במכתבים, תבקש להודיע ממצבו בבריאות של מי שכתבו אודותו. וחקוק אצלך מה שהגדתי לך בזה בענין דיבור ומחשבה. ונחוץ הדבר שאנ"ש שי' יודיעו מזה.

'ויש בזה ג' מעשיות בג' דורות של הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ותוכן הענין היה כי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=מהורש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע השיב לאחד שבכה והתחנן לעורר רחמים רבים על חולה מסוכן, רחמנא ליצלן. סיפר לי לאמר: כ"ק אאמו"ר [=אדמו"ר מהר"ש] סיפר לי אשר פעם בא אליו אחד בענין כזה, והגדתי לו (מספר לי הוד כ"ק אאמו"ר [=מהורש"ב] מה שאמר לו כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר) כי מעשה כזו היה אצל כ"ק אאמו"ר (הכוונה כ"ק אאזמו"ר צמח צדק) וענה כ"ק אאמו"ר להמבקש לעורר רחמים רבים: טראכט גוט וועט זיין גוט. אמר החסיד: וואס העלפט מיין טראכטן? איהר, רבי, זאלט טראכטן! אייער טראכטן קאן העלפן! [=מה מועילה המחשבה שלי? אתה, רבי, שתחשוב! המחשבה שלכם יכולה להועיל]. אמר כ"ק אאמו"ר (הצמח צדק): 'יע, אבער מי דארף מודיע זיין ווי עס גייט' [=כן, אבל צריכים להודיע איך זה מתקדם]. יש מחשבה, ויש מחשבה. ומחשבה טובה מועלת כו" ('אגרות קודש' אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב עמ' תקלז).

בשנת תש"ג, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כתב הרבי הריי"צ ליהודי שבנו גויס לצבא ובמשך זמן ארוך לא נודע היכן הוא נמצא: 'הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק בעל צמח צדק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אמר לאחד החסידים – החסיד ר' מיכאל נ"ע בלינער מנעוועל – בשעה שבנו היה בסכנה גדולה "זיי מעורר דעם כח הבטחון בהשם יתברך באמונה פשוטה אז ער ברוך הוא וועט מציל זיין דיין זון. מחשבה מועלת, טראכט גוט וועט זיין גוט" [=תעורר את כוח הביטחון בהשם יתברך באמונה פשוטה, שהוא ברוך הוא יציל את בנך]. וכך הוה שניצל. יעזר לו השם יתברך לקיים עצת קדש הקדשים זי"ע' ('אגרות קודש' אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז עמ' קצז).

"אם במחשבה כך, על אחת כמה וכמה בדיבור"

בדורנו הרחיב כ"ק רבנו נשיאנו פי כמה את השימוש בפתגם 'טראכט גוט וועט זיין גוט' והפך אותו למוטו של ההדרכה בנושא הביטחון בה'.

במנחם-אב תש"י כתב הרבי לחסיד ר' אברהם פאריז ע"ה, במענה למכתבו בנוגע לניתוח של מישהו ממשפחתו: 'וכבר כתבתי לאחד אשר תמיהני על אנ"ש שי' שמחמירים בפירוש הקורות אותם או את אחד מבני-ביתם שיחיו, וכמה פעמים אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשם נשיאי חב"ד: "טראכט גוט וועט זיין גוט" [=חשוב טוב – ויהיה טוב]. און געוויס וועט זיין גוט [=ובוודאי יהיה טוב]. ואי איישר חילי, אפעול גם כן שיודיעו אחרי זה אשר אמת היה גוט והוטב המצב' ('אגרות קודש' ח"ג עמ' שעג, 'אחד היה אברהם').

ולחסיד ר' ישראל-נח בליניצקי ע"ה כתב הרבי: 'ואין דעתי נוחה כלל וכלל ממה שאנ"ש מחמירים ומגדילים, בדיבורם ובכתבם, כל ענין של מיחוש וחולי, רחמנא ליצלן, והוא היפך רצון נשיאנו, כי כמה פעמים שמעתי, וגם ברבים, שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם נשיאי חב"ד, טראכט גוט וועט זיין גוט. ואם במחשבה כך, הרי על אחת כמה וכמה בדבור, ומה גם בכתב שזהו מעשה' ('אגרות קודש' ח"ד עמ' קצח).

בטבת תשי"א כתב אחד החסידים לרבי כי עבר כמה ניתוחים. תשובת הרבי: 'הנה בכלל חבל על אשר התעניין ומתבונן בספרי הרפואה בענין מה שנדמה לו שזהו מחלתו, ולפי דעתי, הוא אין לו אלא לעשות מה שציותה התורה, היינו לעשות בפועל כפי הוראת הרופאים, ולהעסיק מוחו ולבו, היינו כח המחשבה שלו, בנוגע למצבו בבטחון חזק בהשם יתברך שהוא רופא כל חולים ומפליא לעשות, ואין לו להתערב בעניני חכמת הרפואה, כי אין זה שייך אליו, ובפרט אם זהו מבלבל למנוחת הנפש שלו ומעורר בו ענינים של מרה שחורה. וידוע המאמר שאמרו כמה מנשיאי חב"ד, ואמרו זה כמה פעמים, טראכט גוט וועט זיין גוט' ('אגרות קודש' ח"ד עמ' קל).

לחסיד אחר כתב הרבי: 'זה עתה קיבלתי מכתבו… וכנראה שעוד הפעם נפל ברוחו וכו'! ולמה לו להחליש את מעמדו ומצבו על ידי המצאות כמה מיני מחשבות וסברות שלא לטוב, חס ושלום! זה כמה פעמים עוררתיו על דבר זה, וכנראה שעדיין לא הגיעו, וכפי הפירוש בלקוטי-תורה פרשת שמיני בתחילתה, ניט אנגערירט [=לא "נגע"] בו'. והרבי ממשיך: 'חזק יהיה בבטחונו שיהיה גביר, ולא מופרך הדבר אשר מפאת הבלתי סדרים שאצלו איז ער שוין א גביר [=הוא כבר נהיה גביר], והוא אינו יודע על דבר זה. ובכל זאת בטח יבוא הדבר בעתו ובזמנו' ('אגרות קודש' ח"ו עמ' רעו).

שוב כותב הרבי לאחד החסידים, 'אשר ככל מה שיתחזק בבטחונו עד שיפעול גם על המחשבה דבור ומעשה שלו, הרי יתגשם הדבר במוחש יותר לפרנסה בהרחבה בגשמיות וגם ברוחניות…' ('אגרות קודש' ח"ו עמ' רפז).

"לא מספיק לומר שחושבים, צריכים לחשוב באמת"

'לא מספיק לומר שחושבים שיהיה טוב', הדגיש הרבי בשבת פרשת תולדות תשמ"ח, 'אלא צריכים לחשוב באמת שיהיה טוב. ועל אחת כמה וכמה כאשר מבטיחים לו בפירוש שיהיה טוב, וכבר ראה בעצמו במצבים דומים במשך השנים הקודמות… הרי בודאי שהיה צריך להיות במצב של אמונה ובטחון שיהיה טוב… ועל פי הידוע שה"כלי" להמשכת הברכה מלמעלה הוא (לא דאגה ועצבות שמצד המרה-שחורה, אלא) בטחון ושמחה שמצד המרה-לבנה דווקא – הרי אילו היה במצב של בטחון ושמחה, היה זוכה לראות בעניניו "בעל-שם'סקע הנהגות" במדה מרובה יותר!' ('תורת מנחם' תשמ"ח ח"א עמ' 511).

בהתוועדות שבת פרשת שמות תשכ"ו אמר הרבי ביאור ארוך על מעלת מידת הביטחון (שלימים הוגה ונדפס ב'לקוטי שיחות' חלק ל"ו בתחילתו). בתוך הדברים אמר הרבי שמההוראה הנלמדת מהפסוק 'ויירא משה' שבפרשת שמות בנושא חובת הביטחון – ישנו המענה 'לאלו שמחפשים מקור לכל עניין ולא מסתפקים במקור מספר הזהר, כבנידון דידן שיש מקור לדבר בספר הזהר "אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מלעילא", אלא רוצים מקור דווקא מנגלה דתורה' ('תורת מנחם' חמ"ה עמ' 341).

יהודי כתב לרבי על מצב רוחו הירוד. תשובת הרבי: 'ילמוד בתניא פרקים המדברים אודות הנ"ל. כן אם יש אצלו העתק מכתביו שכתב לי לפני שנים אחדות – יקראם כדבעי ויעשה חשבון צדק: הראה חסדי ה' בעניניו? באם הן – ההודה לה' על זה על ידי הוספה ביראת שמים וכיוצא בזה? היעשה כן עתה?' ('אגרות קודש' חכ"ז עמ' תקיט).

ליהודי שכתב על מצבו הבריאותי ענה הרבי: 'התחזקות בבטחון אמיתי בהשם – נוסף על העיקר שזהו מיסודי אמונתנו – הרי זה גם כן רפואה באופן ישר להנ"ל (וגם הרופאים מודים בזה). חת"ת. אזכיר על הציון' ('אגרות קודש' חכ"ז עמ' תקכב).

במכתב אל השליח הרב יצחק-דוד גרונר ע"ה, כתב הרבי בהוספה בגוף כתב יד קודשו: 'בברכה לעבודה בהצלחה רבה ומתוך שמחה ובטחון רב (ויש לומר אשר זה בזה תליא. ועיין זהר חלק ב' קפד, ב. ולדייק שאומר על זה תא חזי) ובריאות הנכונה' (תשורה צירקינד תשע"ה). לכאורה כוונת הרבי שיש לדייק בלשון הזהר שכתב 'תא חזי' [=בוא וראה] ולא 'תא שמע' [=בוא ושמע], שהעניין צריך להיות חדור אצל האדם באופן של ודאות גמורה, כפי שזה בדברים שרואים אותם בעיניים, כמבואר בהרחבה בתורת החסידות. אשמח לשמוע את חוות דעת הקוראים בזה.

"מדברים ומדברים, וכשמגיע לפועל…"

'זה עתה שלחתי לו מברק', כתב הרבי בתשי"א לבחור חסידי. 'אתפלא במאד על נפילת רוח. יעשה כהוראת שני רופאים מומחים ויתחזק בבטחונו בה' יתברך אשר בודאי יחזירו לאיתנו. ואחכה לבשורות טובות בברכת רפואה קרובה. חתימתי'. והרבי הוסיף בגוף כתב יד קודשו: '– מ'לערנט, מ'לערנט – און אז עס קומט לפועל, וואו איז דער בטחון?' [=לומדים, לומדים – וכשזה מגיע לפועל, איה הביטחון?…]. בהמשך המכתב המודפס נכתב: 'ילמוד ג' או ד' פעמים שער הבטחון בחובת הלבבות. כמובן, שאין כוונתי שילמוד זה בפעם אחת, אלא במשך איזה שבועות'. והרבי סיים: 'בברכת רפואה קרובה, המחכה לבשורות טובות בבריאות בגשמיות ובבריאותו ברוחניות' ('אגרות קודש' חכ"א עמ' קלא).

בדומה לכך כתב הרבי באדר תשכ"א לאחד החסידים: 'לפלא אז מ'רעט און מ'רעט [=שמדברים ומדברים] וכשמגיע לפועל – כל אחד ואחד חושב שהכוונה למי שהוא אחר, לא אליו! כמה וכמה פעמים מובא פתגם-הוראת רבותינו נשיאינו טראכט גוט, וועט זיין גוט (שהכוונה שהמחשבה תועיל בזה) – ובהיפך מזה "ממציא" מחשבות באופן הפכי, ולמרות שנמצאים בחודש אדר שנצטוינו להרבות בשמחה, שרוי בעצבות (עיין תניא בזה) וכו'. וחותמים בדבר מלכות: טראכט גוט וועט זיין גוט – בנראה ובנגלה' ('אגרות קודש' ח"כ עמ' קצה).

'לכתחילה אריבער' בעבודת השמחה

רב מתל אביב כתב לרבי על מצבו הבריאותי הקשה. הרבי עודד אותו להוסיף בשמחה כסגולה לחיזוק בריאותו: 'בטח שמע פתגם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (אביו זקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר) די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער און איך האלט אז מען דארף לכתחילה אריבער [=העולם אומר שכשלא יכולים ללכת מלמטה, צריכים ללכת מלמעלה. ואני סבור שצריכים ללכת מלכתחילה מלמעלה]. והוא הדין בנדון זה שאף על פי שלכאורה צריך לחכות בהשמחה גלויה עד שיוטב מצב הבריאות בפועל, הנה יש מקום לומר על פי נוסח הנ"ל להקדים השמחה על הטבת הבריאות, אף שלעת עתה אינה בגלוי, וזה עצמו ימהר הענין'.

הרבי ממשיך ומקשר זאת לפתגם שבו עוסק מאמרנו: 'והוא על דרך הפתגם שנשמע כמה פעמים מנשיאי חב"ד, טראכט גוט וועט זיין גוט. ופשיטא שכשמביאים זה בדבור של שמחה ובמעשה של שמחה, וביחוד בהנוגע לכת"ר אשר על ידי עטו עט סופרים יש בידו להשפיע על הרבים בהאמור, הרי ידוע שכר הני בדוחי (תענית כב א)' ('אגרות קודש' חט"ז עמ' רנב).